אלהודא תעשיות רהיטים בע"מ נ' כהן ואח'

לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגד המבקשת, היא צד ג' 2 בתביעה, שניתן ביום 15.5.17. פסק הדין ניתן בתביעה שהגישו המשיבות 1 ו-2 (להלן: התובעות) נגד המשיבה 3 (להלן: הנתבעת), אשר מצדה הגישה הודעת צד ג' נגד המשיבה 4 (צד ג' 1) ונגד המבקשת.

בפסק הדין נקבע כי הנתבעת תשלם לתובעות את הסכום שנקבע, וכי המבקשת – שזומנה לדיון כדין ולא התייצבה – תשלם לנתבעת את הסכום שנפסק. הודעת צד ג' נגד צד ג' 1 נמחקה, משלא נמצא כי הוזמן לדין.

המבקשת טוענת כי לא קיבלה הודעה על ההליך וכי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. עוד טוענת המבקשת כי יש בידה טענות הגנה, אולם כי נבצר ממנה להציגן כל עוד לא קיבלה את כתב התביעה או את הודעת צד ג'.

הנתבעת הגיבה לבקשה וציינה כי כתב התביעה וההודעה לצד ג' הומצאו למבקשת – אשר אף הגישה כתב הגנה לתיק בית המשפט. עוד נטען בתגובה כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה באיחור וללא הנמקה וכי נציג המבקשת אף שוחח בטלפון עם נציג הנתבעת ואיים עליו, וגם מכך ניתן ללמוד כי המבקשת ידעה על ההליך.

המבקשת השיבה לתגובה וחזרה בה מהטענה כי לא קיבלה לידיה את כתב התביעה ואת הודעת צד ג', אך טענה כי לא הוזמנה לדיון.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

ראשית, על פניו הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין באיחור. הנתבעת התייחסה לכך בתגובתה, כאמור, והמבקשת לא סתרה טענות אלו בתשובה שהגישה לתגובה. די בכך על מנת שתידחה הבקשה.

למעלה מכך –

בתיק בית המשפט אישור מסירה חתום על ידי המבקשת ביחס לדיון שהיה קבוע ליום 4.5.17. משכך נמצא כי המבקשת הוזמנה לדיון זה כדין, כמצוין בפסק הדין, ומטעם זה התקבלה הודעת צד ג' כאמור. אמנם, פסק דין שניתן במעמד צד-אחד בשל היעדר המצאה כדין למבקש הוא פסק דין פגום מעיקרו הטעון ביטול מחובת הצדק "שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה" (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397 (1954); ראו גם: ע"א 5000/92 בן-ציון נ' אוריאל גורני, פ"ד מח(1) 830, 835 (1994)).

נוכח האמור, המבקשת לא זכאית לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

התוצאה היא כי בשים לב למועד בו הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין, משנמצא כי העילה העיקרית עליה התבססה הבקשה נמצאה כשגויה (והמבקשת חזרה בה ממנה) והעילה החלופית נדחתה גם כן (נוכח המצוי בתיק בית המשפט), הרי שאף שבית בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין לפי שיקול דעתו תוך איזון סיכויי ההגנה (העולים מכתב ההגנה להודעת צד ג') עם מחדלי המבקשת – התוצאה היא כי משקל מחדלי המבקשת עולה על סיכויי ההגנה (ועל ההצדקה לשוב ולדון בתביעה שהוגשה לפני כשנה וחצי ושהוכרעה לפני כתשעה חודשים), ולפיכך – נדחית הבקשה.