-
תביעה לתשלום סך של 33,800 ₪ מכוח פוליסת ביטוח.
-
על פי האמור בכתב התביעה, התובע מפעיל מסעדה בקניון הצמוד לבית החולים הדסה בירושלים. בחודש אפריל 2014 קיבל התובע דרישה מהנהלת הקניון, לטפל ללא דיחוי ברטיבות הקיימת מתחת לרצפת המסעדה. התובע סבר כי מקורה של הרטיבות הוא בבית העסק הסמוך למסעדה, אשר ערך שיפוץ שבמסגרתו טופלו נזילות שהתגלו אצלו. לצורך טיפול ברטיבות, פנה התובע למבטחת שלו (הנתבעת). הנתבעת מצדה שלחה שמאי למסעדה (אשר העיד בדיון שהתקיים אתמול) וזה הנחה את התובע לפנות לחברת אינפרטק לצורך עריכת סקירה טרמית שתאתר את מקור הרטיבות. דו"ח החברה, שצורף לכתב התביעה, העלה, בין היתר, כי במסעדה קיימים ליקויי איטום שונים ומוקדי רטיבות שונים, אשר מקורם של חלקם בבית העסק הסמוך. עוד נקבע, כי מקור עיקר הרטיבות באיטום לקוי וכן ב"חשש לחיבור לקוי בחיבור האפסילון הממוקם באזור הבר מימין לכיור נטילת הידיים", וכי יש לבצע תיקוני אטימה שונים, כמו גם "ביצוע חשיפת אריחים ברצפה ע"פ החשש קיים במקור חיבור אפסילון המהווה נקודת תורפה ובמידת הצורך ביצוע תיקון מקומי". בתמורה לשירותיה האמורים שילם התובע לחברת אינפרטק סך של 4,390 ₪. בשלב זה פנה התובע למספר בעלי מקצוע לקבלת הצעות מחיר לצורך טיפול בבעיה, ולדבריו, בחר בזולה שביניהן, בסך 16,000 ₪ (כאשר בעתיד תידרשנה עבודות השלמה בעלות של 10,000 ₪). לדברי התובע, בעת שבוצעו עבודות אלה, נמצאו וטופלו פיצוצים בצנרת, שהם, לדבריו, מקור הרטיבות. התובע ציין, כי העבודות כללו פירוק של הריצוף והקרמיקה לצורך חשיפת הצנרת, תיקון הצנרת הפגועה, החלפת מצע החול הרטוב וביצוע פעולות איטום וריצוף. כמו כן, לצורך ביצוע העבודות נאלצה המסעדה לשבות מעבודה למשך שבוע, דבר שגרם לתובע להוצאות נוספות. התובע פנה לשמאי פעם נוספת על מנת שיגיע למקום ויעריך את עלות תיקון הנזק, אך זה, לדבריו, ציין בפניו, כי די בצילום התיקונים. בהמשך, פנה התובע לנתבעת וביקש כי תדאג לשפותו בגין העלויות האמורות, אך זו סירבה, בטענה שהפוליסה אינה מכסה נזקי רטיבות שנגרמו כתוצאה מאיטום לקוי ואת עלותן של עבודות איטום. התובע, בכתב התביעה, לא חלק על הטענה בדבר העדר כיסוי לנזקי ועבודות איטום, אך ציין כי אם היו מבוצעות עבודות איטום בלבד, הייתה הנזילה מהצנרת ממשיכה ובעיית הרטיבות לא הייתה נפתרת. לפיכך, ביקש התובע להורות לנתבעת לשפותו בגין כל העלויות האמורות (מדובר לשיטת התובע בסכום של כ-50,000 ₪, אך הואיל והתביעה הוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות, הועמד סכום התביעה על 33,800 ₪).
-
מנגד ציינה הנתבעת בכתב הגנתה, כי הפוליסה שרכש התובע אינה מכסה נזקים הנובעים מאיטום לקוי; כי שמאי שביקר בעסק קבע כי קיימות בעיות איטום וכי קיים "חשש" לחיבור לקוי של צינור – בעיה שעלות תיקונה היא כ-5,500 ₪ (דו"ח השמאי צורף לכתב ההגנה), כאשר עלות ההשתתפות העצמית על פי הפוליסה היא 4,300 ₪. עוד נטען שהנזקים הנטענים שעניינם השבתת העסק בעת ביצוע העבודות אינם מכוסים על ידי הפוליסה (במעמד הדיון דייק נציג הנתבעת וציין כי בפוליסה ישנו כיסוי לאובדן רווחים, אך כי קיימת לעניין זה "השתתפות עצמית של 3 חודשים").
-
במעמד הדיון אתמול העיד כאמור השמאי מטעם הנתבעת. לדבריו, בשונה מעמדת הנתבעת בכתב ההגנה, הסכום האמור של 5,500 ₪, לא התייחס לעלות תיקון הצנרת שיש לבצע במסעדה, אלא לעלות ייבוש הרטיבות בלבד. השמאי ציין גם, כי לסכום זה, שלו זכאי התובע מהנתבעת, יש להוסיף את עלות תיקון הנזילה (בשונה מעלות תיקון הנזקים שנבעו מפגמים באיטום ועלות ביצוע איטום). השמאי הוסיף, כי לצורך תיקון הנזילה, ניתן היה לאתר מיקומה באמצעות הסקירה שערכה אינפרטק, ולבצע פעולה "כירורגית" של הרמת המרצפות במיקומה המשוער של הנזילה בלבד (מיקום שניתן לשערו לא רק בעזרת דו"ח אינפרטק, אלא גם מכוח ידיעה מהם ברגיל המקומות המועדים לנזילות) ותיקון הצינור שם. השמאי העריך את עלותו של תיקון זה בכ- 1,500-2,000 ₪. עם זאת, בהמשך לא סתר השמאי את דברי התובע – שהיו אמינים בעיני – שלפיהם, בסופו של יום, לאחר הרמת כל המרצפות במסעדה, אותרה נזילה במקום נוסף על זה שצוין בדו"ח. לעניין זה אישר השמאי כי יתכן שעלות תיקון נוסף זה עומדת אף היא על כ- 1,500-2,000 ₪. עוד אישר השמאי, כי המליץ לתובע להזמין את חברת אינפרטק, וכי מקום בו חברת הביטוח מזמינה את שירותי חברה זו, עלות השירות עומדת על כ-750 ₪.
-
במהלך הדיון, ונוכח דברי השמאי, הסכימה הנתבעת לשלם לתובע בהתאם להערכת השמאי ולעדותו בבית המשפט, ומבלי לגבות מהתובע השתתפות עצמית, אך התובע סבר כי הוא זכאי לפיצוי גבוה יותר, וביקש את הכרעת בית המשפט בנוגע לגובה הסכום שאותו תידרש הנתבעת לשלם לו.
-
לאחר שעיינתי בחומר הרלבנטי ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי על הנתבעת לשלם לתובע סך של 9,590 ₪.
-
אפרט.
-