ת"ק 20212-01-16 לוי נ' בעלים ומנכ"ל של בליץ ואח'

1.לפני תביעה כספית, על סך 33,200₪, במסגרתה מבקש התובע לחייב הנתבעים בגין נזקים שנגרמו לעסקו בעקבות ליקויים רבים שנפלו בפעולתו של קטנוע שרכש מהנתבעים לצורכי עבודתו.

2.אליבא דגירסת התובע, כעולה מכתב התביעה, ביום 1.11.2013 רכש מהנתבעת קטנוע חשמלי מדגם בליץ מ.ר. 32-012-32 ( להלן:" הקטנוע"). בעת הרכישה הובטח לתובע, כי הקטנוע דומה בתכונותיו לקטנוע 125 בנזין וכי הקטנוע הינו אמין ללא בעיות והינו חוסך בעלויות. בעת הרכישה ביצע התובע נסיעת מבחן אך לדבריו היה יום גשום כך שהתקשה לבחון את הקטנוע לעומקו. לדבריו, בניגוד למובטח, הקטנוע אינו אמין ובעל בעיות רבות הן בעצם פעולתו והן בבטיחותו למשתמשים בו. התובע מונה ליקויים רבים שנתגלו לו במהלך השנתיים בהם הקטנוע משמש את עסקו לצורך ביצוע משלוחים כגון; בעיות בהיגוי, מד חשמל לא מדויק כך שנתקע ללא טעינה, זליגת חשמל, הקטנוע נתקע ללא סיבה באמצע נסיעה, הסוויץ' נשרף והוחלף פעמיים, אורות שהוחלפו ופיוזים שנשרפו, מראות שאינן תואמות לראות רוכב קטנוע, החלפת ברקסים כתוצאה מאי עמידותם, היעדר מספק של בלמי זעזועים, האטת מהירות בעליות בסביבת העיר ירושלים, רעידות של הקטנוע בעת נסיעה בירידות וכו'. כתוצאה מהליקויים הנ"ל טוען התובע, כי נגרמו לו נזקים רבים.

3.אליבא דגירסת הנתבעים, כפי שנטענה בכתב ההגנה, הנתבע 1 הינו המנהל והבעלים של הנתבעת 2 המשווקת ומפיצה קטנועים חשמליים. התובע רכש את הקטנוע למטרת שימוש עסקי בביצוע משלוחים לעסק שבבעלותו. הנתבעים מכחישים את טענות התובע ביחס למצב הקטנוע ולליקויים הנטענים ולדבריהם אם אכן נגרמו ליקויים ונתגלו פגמים בקטנוע הרי שאלה נוצרו כתוצאה מהזנחה, שימוש לא נכון וטיפול לקוי מצד התובע או מי מטעמו.

4.התובע רכש את הקטנוע לאחר שהחזיק בו לתקופת ניסיון בת שבוע ומצאו מתאים לצרכיו. ככלל, לדברי הנתבעים, ניתנת ללקוח פוטנציאלי תקופת ניסיון בת 24 שעות לבחינת הקטנוע לפני רכישה, אך במקרה דנן, המנכ"ל, נתבע 1, נענה לבקשת התובע להשאיר אצלו את הקטנוע למספר ימים נוספים לצורך בדיקת התאמתו לצרכיו. לאחר כשבוע של ניסיון הודיע התובע לנתבע 1, כי הוא מעוניין לרכוש את הקטנוע. לאחר הרכישה פעל התובע בניגוד להוראות היצרן המחייבות הכנסת הקטנוע לטיפולים מעת לעת בהתאם להנחיות. כך, לפי תעודת האחריות של היצרן היה על התובע להכניס הקטנוע לטיפול לאחר שנסע מרחק של 1,000 ק"מ ואילו התובע הגיע לטיפול רק לאחר 4,000 ק"מ ולאחר מכן, הכניס את הקטנוע לטיפול רק לאחר 12,000 ק"מ. כמו כן, התובע ביצע באופנוע טיפולים עצמאיים והחליף בעצמו חלפים הקשורים בבלמים, זאת, בניגוד לתנאי האחריות. בנוסף, התובע חיבל במד מרחק של הקטנוע ולמעלה מ 12 חודשים מד המרחק אינו תקין ומכך יוצא שבפועל הקטנוע נסע מרחק רב יותר מהמרחק המופיע על צג מד המרחק. בנוסף, התובע לא הקפיד על הטיפולים הנדרשים לקטנוע. כך, בחודש יולי 2014 כאשר הנתבעת 2 הסיעה את הקטנוע לטיפול בתקר שנגרם לצמיג האחורי, התברר לה, כי התובע נסע על הקטנוע בלי שהיה אוויר בצמיג וגרם לנזק משמעותי לגאנ'ט של הקטנוע. הנתבעים תיקנו את הנזק והתובע נדרש לשאת בעלויות התיקון, הואיל ונזק זה אינו חוסה תחת תעודת האחריות. התובע לא הגיע לפרוע את החוב ולאסוף את הקטנוע, והתעלם ממספר פניות שנעשו אליו. לאחר מספר שבועות הגיע אביו של התובע למשרדי החברה והסביר, כי אין בידי בנו התובע לשלם בעבור הטיפול. בנסיבות אלה, החליט הנתבע 1 למחול לתובע על התשלום ולשאת בעיקר עלות תיקון הנזק שגרם התובע מהתנהגותו הרשלנית. עוד מציינים הנתבעים, כי טרם הוחזר הקטנוע לתובע נערך לקטנוע טיפול ובמסגרתה נבחנו תפקודי האופנוע ולא נמצאה כל תקלה מהתקלות אותם העלה התובע בכתב תביעתו.

5.בתגובה לכתב ההגנה, דחה התובע את הטענות שהועלו בכתב ההגנה.

6.בדיון שנערך בפניי ביום 24.11.16 , נכחו התובע והנתבע 1. הצדדים חזרו על טענותיהם כפי שהועלו בכתב הטענות.

7.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי עדויות הצדדים בפני ולאחר ששקלתי כל השיקולים הצריכים לעניין, נחה דעתי, כי דין התביעה להידחות. להלן נימוקיי.

7.1עסקינן בתביעה שהוגשה לבית המשפט ללא אסמכתאות ראויות הן בנוגע לשאלת האחריות והן בנוגע לשאלת שיעור הנזקים. ראוי לציין, כי עסקינן בקטנוע שנרכש כשנתיים עובר להגשת כתב התביעה כאשר אף לשיטת התובע ברוב רובה של התקופה הנ"ל התובע או מי מטעמו עשו שימוש בקטנוע לצורך ביצוע שליחויות לבית העסק. עיון במד המרחק של הקטנוע מלמד על שימוש אינטנסיבי בקטנוע. בנסיבות אלה, כלל לא ברור האם הליקויים שנפלו בתפקודו של הקטנוע נבעו - כתוצאה מבלאי סביר מהשימוש בו או שמא כתוצאה משימוש לא סביר בו או לחילופין, כתוצאה מליקויים שנפלו במוצר עצמו. לשאלות אלה נודעת חשיבות לצורך בחינת טענות התובע, כי יש להשית על הנתבעים את האחריות לליקויים אלה.

7.2יתרה מכך, התביעה נשענת על טענות נוגעות לממצאים שבעובדה כאשר לביסוס טענות אלה דרושה התייחסות מקצועית של בעל מקצוע שבדק את פעולת הקטנוע והסיק מסקנות בתחום מקצועיותו. התובע לא צירף חוות דעת מקצועית התומכת בטענותיו. כאשר הגם וניתן ללמוד מהאסמכתאות שצורפו לכתב התביעה, כי נפלו ליקויים בקטנוע – לא הוצגו ראיות לסיבת הליקויים ולא הונחה תשתית ראייתית מספקת לביסוס טענות התובע לאחריות הנתבעים.