ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
|
1953-03-14
17/04/2015
|
בפני השופטת:
אפרת בוסני
|
| - נגד - |
תובעת:
לירון בן ארי
|
נתבע:
המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה בע"מ- חל"צ ח.פ. 513677575
|
| פסק דין |
עניינה של התביעה לפניי הנה תשלום פיצויים לדוגמה על פי הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב -1982 (להלן: "החוק"), בגין 12 דברי פרסומת ששוגרו לתובעת בהודעת מסר לטלפון הנייד שלה.
טענות הצדדים
התובעת טוענת בכתב התביעה כי לא נתנה הסכמתה למשלוח המסרונים, ואינה יודעת כיצד מס' הטלפון שלה הגיע לנתבע. עוד טוענת התובעת כי ההודעות שנשלחו אליה על ידי הנתבע אינן מכילות את שם הנתבע, מענו ואת דרכי ההסרה כמצוות החוק, מה שהפך אותה ל"קהל שבוי" והחריף את ההטרדות. על פי הנטען בכתב התביעה ביום 22.3.12, לאחר 4 מסרונים, שלחה התובעת לנתבע, מהטלפון הנייד שלה, הודעת סירוב חזרה למס' ממנו הגיעו ההודעות, אך משלוח דברי הפרסומת באמצעות הודעות המסר נמשך. בגין כך תובעת התובעת פיצויים לדוגמה על פי החוק, חיוב הנתבעת בפיצויים עונשים שיתרמו, וכן פיצוי בגין הוצאות משפט, הצורך להיזקק לעו"ד, עוגמת נפש וטרחה.
הנתבע, מרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה, טוען בכתב ההגנה כי פרסום תכנית הלימודים בדיוור עצמי נעשה רק לאנשים שאישרו דיוור והתעניינו בלימודים במוסד. על פי הנטען בשנת 2006, עוד טרם כניסת החוק לתוקף, התובעת פנתה לנתבע והתעניינה בלימודים במוסד, ובמסגרת פנייתה זו מסרה את פרטיה ואת מס' הטלפון שלה. לטענת הנתבע, בתוך כך הסכימה התובעת להיות מדוורת. עוד טוען הנתבע כי הודעת ההסרה של התובעת לא התקבלה אצלו, כפי שגם עולה מהרשום במסרון שהתובעת שלחה וכי רק ביום 5.8.13, כשנה וחצי לאחר קבלת ההודעה הראשונה, שלחה הנתבעת מכתב הסרה באמצעות עו"ד. הנתבע טוענת כי כל הודעות המסר כללו באופן ברור את שמו.
התובעת הכחישה את טענת הנתבע כי פנתה למוסד בשנת 2006. לטענתה מעולם לא התעניינה בשנת 2006 בלימודים אצל הנתבע, ולא נרשמה לקבלת מידע ממנו. לדבריה, אותה עת הייתה בעיצומם של לימודים במוסד אחר, ולא היה לה, לטענתה, כל צורך לימודי נוסף. כן מביעה התובעת תמיהה מדוע נשלחו הודעות רק בשנת 2012, שש שנים לאחר מכן.
הצדדים העידו בפני וחזרו על טענותיהם.
התובעת העידה כי מס' הטלפון של הנתבע על גבי ההודעות אינו זמין. בהמשך אישרה כי ניסתה להתקשר למס' זה, ללא הצלחה. באותה נשימה אישרה התובעת בעדותה שידעה שהמסרים הם מהנתבע ואף התקשרה למזכירות הנתבע, אולם לא ידעה לאן לפנות ולבסוף הבהירה כי אין זה מתפקידה להסיר. כן אישרה התובעת בעדותה כי יתכן שקודם לשנת 2012 נשלחו אליה מסרונים מהנתבע.
נציגת הנתבע הבהירה בעדותה כי המס' המופיע במסרונים (1800-) הנו מס' הטלפון של המוסד מזה 13 שנה. מדובר בקו זמין שמאויש בין השעה 09:00-21:00, ובהעדר איוש השיחה מועברת לביפר. נציגת הנתבע הציגה תרשומת ממחשבי הנתבע בשנת 2006 (סומן נ/1) לפיה התובעת צלצלה למוסד ביום 14.8.06, הוזמנה ליום הפתוח וביום 20.8 צוין כי נרשמה למקום אחר.
דיון והכרעה
"דבר פרסומת" על פי סעיף 30א לחוק התקשורת הנו: "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת".