ת"ק 19263-06-15 רוה ואח' נ' טורקיש איירליינס

לפני תביעה לתשלום פיצויים בגין ביטול טיסת הנתבעת והעדר פיצוי בגין הביטול כמתחייב בחוק.

התובעים, טסו בחברה הנתבעת מלוס-אנג'לס לתל-אביב, טיסה אשר כללה שתי טיסות, האחת מלוס אנג'לס לאיסטנבול וטיסת המשך מאיסטנבול לתל אביב.

לטענת התובעים, טיסתם חזרה מלוס-אנג'לס נקבעה לתאריך 7.5.15. התובעים הגיעו לשדה התעופה במועד, אחר שביצעו רישום מוקדם באמצעות האינטרנט. לטענתם, עם הגעתם לשדה התעופה בלוס אנג'לס, נמסר להם על ידי מי מנציגי הנתבעת כי טיסת ההמשך, מאיסטנבול לתל-אביב, בוטלה.

סיבת הביטול לא נמסרה להם.

כאשר פנו לנציגי הנתבעת, בשדה התעופה בלוס-אנג'לס, על מנת לבחון אפשרות לטיסה אחת מזו אשר שובצו אליה, סורבו וכאשר הגיעו לשדה התעופה באיסטנבול, נאלצו להמתין 4 שעות לטיסה החלופית.

כמו כן, לטענתם, סורבה בקשתם לקבל את ההטבות המנויות ב"חוק שירות תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) - התשע"ה-2012. לטענתם, נאמר להם בשדה התעופה בלוס אנג'לס כי הם רשאים לרכוש לעצמם מזון ומשקה ולהגיש בהמשך קבלות. התובעים הבהירו במהלך הדיון כי לא רכשו לעצמם מזון ומשקה והם מבקשים כי בית המשפט יפסוק בהתאם לסמכותו על פי החוק.

במהלך הדיון הוסיף התובע וטען כי לשיטתו הנתבעת העדיפה לבטל את התביעה ולהעביר את כל נוסעיה לטיסה מאוחרת זאת ממניעים כלכליים גרידא אחר שהתרשם שהטיסה החלופית לא היתה בתפוסה מלאה.

התובעים לא הביאו ראיות להוכחת טענה זו.

התובעים פנו בכתב אל הנתבעת ועתרו לקבלת פיצוי. לטענתם, נמסר להם על ידי נציגי הנתבעת כי הטיסה בוטל בשל תנאי מזג אויר קשים ובהתאם לכך ובין היתר לא חלה עליהם כל חובה לפצות את התובעים.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה מטעמה כי החוק אשר חל על הצדדים לתובענה הוא חוק התובלה האווירית, התש"ם-1980, המסדיר את אחריותו של המוביל האווירי. בנוסף, טענה כי לפי אמנת מונטריאול, אשר מחייבת גם את ישראל, לא חלה על חברת תעופה החובה לפצות בגין עגמת נפש.

הנתבעת הבהירה כי עם קבלת המידע בדבר תנאי מזג האוויר הקשים הצפויים במועד הטיסה המתוכנן של התובעים, נהגה כמוביל אווירי סביר, נמנעה מסיכון נוסעיה ואנשי צוות האוויר וביטלה את הטיסה. הנתבעת טענה כי לעובדה שתובע קיבל אישור לרישום המוקדם אין כל משמעות, מאחר וזו בוצעה במועד מוקדם למועד הטיסה בפועל וקודם לקבלת הנתונים בדבר תנאי מזג האוויר הצפויים. הנתבעת הסבירה כי טיסת התובעים אינה הטיסה היחידה אשר בוטלה. הנתבעת טענה כי נעשה נסיון לשבץ את התובעים לטיסה המוקדמת ביותר, אולם הראשונה, היתה סמוכה מדי למועד הנחיתה הצפוי של התובעים מטיסתם מלוס אנג'לס וזו הסמוכה לאחר מכן, היתה מלאה. לכן שובצו לטיסה הבאה אחריה אשר נקבע לשעה 00:50. הנתבעת הפנתה לכך שהתובעים, הטוענים כי נאמר להם להגיש קבלות על רכישת מזון ומשקה, נמנעו מהגשתן ותחת זאת עותרים לקבלת פיצוי בסכום מופרז ללא כל הצדקה.

עיון בראיות שהגישה הנתבעת מלמד כי טיסתם של התובעים בוטלה בשל תנאי מזג האויר. נציגת הנתבעת הסבירה כי תנאי מזג האויר נחזו מראש ככאלה שבהם הראות תהיה לקויה במידה המסכנת את הטיסה. לפיכך, בוטלו טיסות מספר ובהן גם טיסתם של התובעים.

במצב דברים זה, משהוכיחה הנתבעת כי ביטול הטיסה היה בשל תנאי מזג האויר, אשר לנתבעת, מטבע הדברים, לא היתה שליטה עליהם, פטורה היא מתשלום פיצוי כספי, זאת בהתאם לסעיף 6(ה) לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012.