ת"ק 17972-03-14 אוסקר נ' כספא ליסינג בע"מ ואח'

בתאונת דרכים שארעה ביום 6.11.2013, נפגע רכב התובעת; הן בחזית והן בחלקו האחורי. לטענת התובעת, כאשר עצרה בצומת, בפקק תנועה, הגיעה הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת), פגעה ברכבה מאחור וכתוצאה מכך נהדף הרכב אל הרכב שהיה לפניה. התובעת פנתה לכלל חברה לביטוח בע"מ, זו פיצתה אותה בגין הנזקים שנגרמו לחלק האחורי של הרכב וסירבה לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לקדמת הרכב.

לעומת התובעת, טוענת הנתבעת כי כאשר היא פגעה עם רכבה ברכב התובעת, רכב התובעת כבר פגע ברכב שלפניו ועל כן, אין היא אחראית לנזקים שנגרמו לחזית רכב התובעת.

בדיון שהתקיים ביום 11.9.2014 שמעתי את עדויות הנהגות. בתום הדיון הוריתי למבטחת רכב הנתבעת (שאז לא הייתה צד במשפט) להודיע אם היא מסכימה למתן פסק דין על סמך עדויות הנהגות, לאחר צירופה כנתבעת נוספת. המבטחת הודיעה ביום 1.10.2014 על הסכמתה לכך. לפיכך, אני מורה על צירוף המבטחת – כלל חברה לביטוח בע"מ, כנתבעת נוספת.

לאחר עיון בעדויות הנהגות ובמסמכים שהוגשו לבית המשפט, אני סבור כי דין התביעה להתקבל. אפרט:

התובעת הציגה בפניי גרסה סדורה, מובנית וגדושה בפרטים באשר לאופן התרחשות התאונה. היא ציינה כי היא עצרה לפני הצומת, גודש תנועה היה במקום, רכבה היה בעצירה מוחלטת ולפניו רכב אחר. היא הוסיפה כי רכב הנתבעת פגע ברכבה מאחור והדף אותו אל עבר הרכב שלפניה, כשבתוך כך היא מוסרת פרטים רבים: מצב התנועה בכביש, הזמן בו עצרה, פרטים ושמות של אנשים שהיו במקום, ופרטים על שיג ושיח שהיה בין הצדדים לאחר התאונה.

לעומת זאת, עדות הנתבעת הייתה דלה בפרטים, ומהמעט שתיארה ניתן לדלות כי רכב התובעת עמד והרכב שלפניו גם כן, כאשר לפני זה האחרון לא היו רכבים. היא גם ציינה כך: "אני לא ראיתי את הפגיעה של התובעת ברכב שלפניה. אבל כשהגעתי ראיתי את שני הרכבים עומדים ולפניהם לא היו רכבים ומזה הסקתי שהיתה פגיעה לפניי" [ההדגשה אינה במקור – מ"ע]. למסקנת הנתבעת משיבה התובעת כי לאחר שפגעה ברכב שלפניה, יתר כלי הרכב נסעו ונותרו רק שלושת כלי הרכב שנפגעו.

סבורני כי הכף נוטה לכיוון גרסת התובעת, אשר גם התרשמתי ממהימנותה. בנוסף לכך, נראה כי הפגיעה הרצינית שנגרמה לחזית רכב הנתבעת תומכת בגרסת התובעת, כך גם הפרט המופיע בהודעת התובעת למבטחתה כי הרכב שלפניה נפגע באופן קל, וכך גם דברי הנתבעת לפיהם התובעת ביקשה ממנה "לרשום [שהיא] אשמה".

אכן, התובעת לא הביאה לעדות עד שנכח במקום והיה עד להתרחשות התאונה, והיא ציינה כי היא בקשה ממנו להגיע אך הוא לא יכל להגיע בשל עניינים הקשורים עמו; וכן לא הביאה לעדות את נהגת הרכב שהיה לפניה – אולם סבור אני כי לאור התמונה העובדתית הברורה ולאור אופי ההליך, אין לזקוף מחדלים אלה לחובת התובעת.

אשר לנזק – על פי חוות דעת השמאי הנזקים שנגרמו לחלק הקדמי של הרכב מסתכמים בסך של 3120 ₪ וכן לא שולם סך של 121 ₪, הפרש שכ"ט השמאי. סה"כ ההפרש שלא שולם לתובעת – 3241 ₪. הנתבעים לא חלקו על הנזק, ועיון במסמכים שצורפו לכתב התביעה מלמד כי הוא נתמך בחוות הדעת ובמסמכים.