לפניי תביעת התובעת, שעילתה העברתה למלון, שלא הזמינה, עקב "רישום יתר" למשך יום אחד מתוך שבעה ימי חופשה.
אין חולק כי בהגעת התובעת ומשפחתה לשדה התעופה ברודוס, יוון, נאמר להם כי אין מקום במלון, שהזמינו "Lindos Imperial" והם הועברו למלון אחר של הרשת "Lindos Village". למחרת בצהרים הועברו התובעת ומשפחתה למלון, שהוזמן מראש לשאר זמן החופשה.
החופשה בתאריכים 23/7/15 עד 30/7/15 הוזמנה עוד בחודש מרץ, ועלותה, כולל טיסות, העברות ומסים לחמש נפשות, 4,314 דולר ארה"ב.
התובעת טוענת כי המלון החלופי לא היה בדירוג זהה, אלא שלושה או ארבעה כוכבים בעוד שהמלון המקורי היה בדירוג חמישה כוכבים. במיוחד מבקשת התובעת פיצוי עבור יומיים בהתחשב במבנה המלון החלופי, הממוקם על הר והחדר רחוק מהבריכה, דבר שגרם סבל לאמה המבוגרת של התובעת, והקשה על התובעת, שהגיעה לחופשה עם בתה התינוקת עם בנה בן ה-11, לכבוד יום הולדתו.
הנתבעת טוענת, ראשית, להעדר אחריות מאחר וההעברה בוצעה ע"י המלון ובעטיו של רישום יתר שם, שנית, כי התובעת לא פנתה אליה מאתר החופשה, ולא נתנה לה הזדמנות לסייע לה, ושלישית, כי המלון החלופי הינו באותו דירוג ומלון מומלץ, וכי התובעת ומשפחתה פוצו על אי הנוחות בכך שקיבלו חדר עם נוף לים במקום חדר גן, כפי שהוזמן, כי ניתן להם אינטרנט חופשי למשך שהותם והוצע לכולם סיור בעיר ללא תשלום. הנתבעת טוענת כי התובעת שהתה לילה אחד במלון אחר, שווה ערך, לפי תנאי ההתקשרות, וכי אין עילה לתביעת התובעת, גם מאחר ואינה מוסכמת לתבוע נזקי נוסעים אחרים.
אחת המחלוקות העיקריות, שעלתה בדיון, שהינה השאלה מה הדירוג של המלון החלופי. התובעת הסתמכה על צילום כרטיס המלון, בו נרשמו שלושה מלונות מרשת LindosHotels: Lindos Imperial ומעליו סימון *****, LindosRoyal ומעליו סימון ****, ולמטה, LindosVillage ומעליו סימון ****, קרי לפי מצג המלון החלופי, הוא מדורג כארבעה כוכבים. הנתבעת צירפה פרסום מאתר רשת המלונות (נספח ו' לכתב ההגנה), בו מתואר המלון כבעל חמישה כוכבים ופרסום מאתר TripAdvisor (נספח ז' לכתב ההגנה),שנתן למלון חוות דעת טובות ברובן (4 מתוך 5 בדירוג האתר). בדיון הציגה התובעת פרסום מאתרים אחרים, המדרגים את המלון כארבעה כוכבים, ותמונות החדר ותוואי הדרך אליו (ת/1). במקביל הציגה את פרסום אותם אתרים ביחס למלון המקורי, חמישה כוכבים, וצילומים מהמלון, אליו הועברו ביום שלאחר הגעתם לאי (ת/2), לשם השוואה.
לאחר הדיון הגישה הנתבעת לבקשתי אסמכתא לעלות המלון מתוך החבילה, בסך 1,383.48 אירו ומסמך ביוונית, שתורגם, מממשלת יוון מיום 8/4/15 לפיו המלון LindosVillage מדורג בדרגת חמישה כוכבים. התובעת הגיבה לעניין עלות המלון והפנתה לכך שבדיון טענה נציגת הנתבעת כי עלות המלון הינה 2,349 ₪, וכעת טוענת ל-1383 אירו. התובעת גם צירפה הצעות מחיר שביקשה מאותה סוכנות נסיעות, מונה טורס, השנה וכי ההפרש בין שני המלונות היה מעל 1,000 דולר.
בדיון חזרו הצדדים על טענותיהם. התובעת הוסיפה כי ניסתה להשיג את אשת הקשר של הנתבעת בטלפון, אך לא היה מענה. התובעת תיארה כיצד הועברו למלון LindosRoyal, היא ביקשה חדר קרוב לבריכה, אך לבסוף הועברו שוב למלון LindosVillage, שהינו אף גבוה יותר. התובעת טענה כי החדר, שקיבלו היה "זוועתי", המזגן לא פעל, ההסעה, שהיתה אמורה לצאת למחרת ב-11:00 בבוקר לא הגיעה לפני השעה 12:00, וגם כשהגיעו למלון המוזמן, נאלצו לחכות לחדרים עד השעה 16:00. לעניין ההטבות, שהציע המלון השיבה התובעת כי הנוף בחדר היה לניה של המלון, האינטרנט היה לשעה ביום לכל הנוסעים וכי לא יצאו לטיול, מאחר ומטרת חופשתם היתה "בטן-גב".
בחקירה נגדית אישרה התובעת כי לא פנתה מחו"ל לסוכנות הנסיעות, מונה טורס, אך עמדה על כך שהתקשרה לנתבעת.
הנתבעת תיארה כי מילאה את חובותיה, הפנתה לנספח ג' לכתב ההגנה, ממנו עולה כי התקבל אישור לחדרים כבר בחודש מרץ 2015, ולתגובת המלון, ממנה עולה כי החלפת המלון היתה בשל סיבה התלויה במלון עצמו. הנתבעת טענה כי לפי שעת הטיסה, הגיעה התובעת לרודוס רק אחר הצהרים, ולכן הטענה לפיה הפסידה יומיים אינה נכונה. הנתבעת עמדה על כך שהמלון מדורג 5 כוכבים, ועל שאר הטענות בכתב ההגנה.