אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 16090-09-13 אברהם נ' האוניברסיטה העברית בירושלים

ת"ק 16090-09-13 אברהם נ' האוניברסיטה העברית בירושלים

תאריך פרסום : 30/10/2014 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
16090-09-13
23/10/2014
בפני השופטת:
קרן אזולאי

- נגד -
תובע:
חיים אברהם
נתבעת:
האוניברסיטה העברית בירושלים
פסק דין
 

 

1.התובע, חיים אברהם (להלן: התובע), היה עד לפני זמן לא רב סטודנט לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים, היא הנתבעת (להלן: האוניברסיטה). תוכנית הלימודים שלו הייתה "משולבת", ובמסגרתה למד בתוכנית "אמירים" בשילוב עם לימודי משפטים. לטענת התובע, אחת הסיבות בגינן בחר בתוכנית לימודים זו הייתה ההבטחה שהופיעה באתר האוניברסיטה לפיה תלמידי תוכנית אמירים זוכים לפטור מלא משכר לימוד למשך שלוש שנים. ואכן, בשלוש השנים הראשונות ללימודיו נהנה התובע מפטור מלא משכר לימוד. לטענתו, ראשי תוכנית אמירים אף הפצירו בתלמידי התוכנית ללמוד מספר רב של קורסים, מעבר למינימום הנדרש לשם קבלת התואר, וזאת כדי "לנצל" את הפטור שניתן משכר לימוד. בהתאם להמלצה זו למד התובע קורסים בהיקף גבוה משמעותית מ-100% משכר הלימוד בכל שנה. כך, בשנה הראשונה למד קורסים בהיקף השווה ל-137.5%; בשנה השנייה בהיקף של 177.5% ובשנה השלישית למד התובע קורסים בהיקף של 125%. בסך הכל למד התובע במשך שלוש שנות הלימוד הראשונות קורסים בהיקף השווה ל-440% משכר הלימוד, בגינם לא חויב כלל בשל הפטור משכר לימוד.

 

2.בשנת הלימודים הרביעית – לה ככל הנראה נזקק התובע עקב לימודי המשפטים – למד התובע בהיקף לימודים מצומצם של 55% משכר הלימוד. למרות זאת, חויב התובע בתשלום של 125% משכר הלימוד השנתי. משבירר מה הסיבה לחיוב זה, הוסבר לו כי תלמידי התוכנית המשולבת של אמירים ומשפטים נדרשים לשלם 425% שכר לימוד. זאת, ללא תלות בהיקף הקורסים שנלמד בשנה הרביעית, או במהלך התואר בכללותו. פניות התובע בעניין זה לגורמים שונים באוניברסיטה, ובכלל זה לראש תוכנית אמירים, למדור חשבונות סטודנטים ולנציבת קבילות הסטודנטים, לא הובילו לשינוי ההחלטה; ונמסר לתובע כי נהלי האוניברסיטה מחייבים בתשלום ההפרש בין הפטור אותו קיבל ובין ה"עלות" של תואר בתוכנית המשולבת, קרי, 425% שכר לימוד. לפיכך הגיש התובע את התביעה הנוכחית, בה הוא מבקש שבית המשפט יורה לאוניברסיטה להשיב לו 6,985 ש"ח, המייצגים את ההפרש שבין 55% שכר לימוד בגין קורסים אותם למד בפועל, ובין 125% שכר לימוד בגינו חויב.

 

 

טענות התובע

3.לטענת התובע, טרם קבלתו ללימודים ובמשך שלוש השנים הראשונות ללימודיו הובטח לו פטור מלא משכר לימוד למשך שלוש שנים. בהקשר זה הפנה התובע לאתר האינטרנט של האוניברסיטה, שם נכתב במפורש כי תלמידים בתוכנית אמירים זכאים "לפטור משכר לימוד במשך שלוש שנות לימודיהם בתכנית". לטענת התובע, לא הובטח לתלמידים בתוכנית פטור עד גובה 100% משכר לימוד, אלא פטור עבור כל הקורסים שנלמדים משך שלוש שנים. לפי הטענה, עצם העובדה שלא נגבו הפרשי שכר לימוד עבור הקורסים שלמד מעל ל-100% במשך שלוש שנים, חיזקה את האמונה כי אכן מתקבל פטור מלא. על כן, בהתחשב בהתקשרות החוזית שבין התובע ובין האוניברסיטה, חזרתה של האוניברסיטה מהפרסומים לפיהם ניתן פטור מלא משכר לימוד (ולא פטור עד לגובה של 100%), עולה כדי הטעיה. עוד נטען כי במהלך השנים הציגו עובדי האוניברסיטה, ובכללם מורים בתוכנית אמירים, מצג שווא לפיו התלמידים בתוכנית זכאים לפטור מלא משכר לימוד. לפיכך, בהתחשב בעמימות הלשונית בפרסומיה של האוניברסיטה, יש לפרש את חוזה ההתקשרות בין התובע ובין האוניברסיטה לרעת האוניברסיטה, כמי שניסחה הסכמים אלה. לבסוף נטען כי פרשנות זו יוצרת הפליה וקיפוח בין תלמידי אמירים המשלבים לימודי משפטים ובין תלמידים המשלבים את תוכנית אמירים עם תארים שיש להשלימם בתוך שלוש שנים. לפי הטענה, האחרונים יהיו זכאים לפטור מלא משכר לימוד, גם אם למדו בהיקף קורסים גבוה מ-100%. תלמידי משפטים, לעומתם, נדרשים לשלם 425% ללא כל התחשבות בהיקף הקורסים שנלמד בפועל.

 

טענות האוניברסיטה

4.בכתב ההגנה טענה האוניברסיטה כי זכאות לקבלת תואר מותנית בקיומם של שני תנאים: עמידה בחובות האקדמיים ותשלום שכר לימוד. במקרה של התוכנית המשולבת של משפטים ואמירים, "מחירו" של התואר הוא 425% שכר לימוד. בהתאם לחישוב זה, בשלוש השנים הראשונות ללימודי התובע חויב הוא בתשלום של 300% שכר לימוד, על אף שלמד בהיקף לימודים גדול באופן משמעותי מהרגיל. בשנת הלימודים הרביעית, למרות שהתובע למד בהיקף לימודים מצומצם, נדרש הוא לשלם את ההשלמה ל"מחיר" התואר (425%). לטענת האוניברסיטה, בשום פרסום מפרסומי האוניברסיטה לא נכתב כי יהיה על התובע לשלם לפי שעות הלימוד בפועל בשנה הרביעית ללימודי התואר המשולב; אלא, נאמר באופן מפורש כי עלות התוכנית המשולבת היא 425%. משכך, הואיל והתובע "שילם" 300% בשלוש השנים הראשונות, בשנה הרביעית נדרשה השלמה של היתרה בסך של 125%. לטענת האוניברסיטה, הגם שההתקשרות בין הצדדים היא התקשרות חוזית, לא הייתה כל הטעיה מצד האוניברסיטה ולא היה כל מצג שווא מצידה.

 

5.בדיון שהתקיים חזרו הצדדים על טענותיהם. יצוין תחילה כי נוכח העובדה שהתובע הוא כיום עורך דין, הוצע לנציג האוניברסיטה, ראש מדור חשבונות סטודנטים, לדחות את הדיון כדי שיוכל להיות מיוצג על ידי עורך דין. נציג האוניברסיטה ביקש לקיים את הדיון וויתר על זכותו לייצוג. התובע הוסיף כי מאז הוגשה התביעה ערכה האוניברסיטה שינויים מסוימים בדף המידע באינטרנט לגבי תוכנית אמירים, המעידים על כך שהאוניברסיטה השכילה להבין שהפרסום הקודם היה מטעה. לעומת טענות התובע טען נציג האוניברסיטה כי תמחור התארים השונים מופיע בחוברת ההסברים "שער לסטודנט באוניברסיטה", המצויה אף היא באתר האינטרנט. החוברת כוללת מידע מגוון ביחס ללימודים באוניברסיטה, ובכלל זה, מחירם של התארים השונים. נציג האוניברסיטה טען כי חזקה על התובע שקרא את החוברת, והוסיף כי לא ניתן להזין תוכנית לימודים אלא אם כן כל סטודנט וסטודנטית מאשרים בחתימתם כי קראו את כללי שכר הלימוד והבינו אותם. עוד צוין כי בעבר הוגשה תביעה על ידי תלמיד אמירים ומשפטים אשר סיים את לימודיו בשלוש שנים וחויב בתשלום מלא, אולם בהמלצת בית המשפט משך אותו תלמיד את התביעה. יוער כי עותק מן התביעה או מפרוטוקול הדיון לא צורף על ידי מי מבעלי הדין.

 

דיון והכרעה

6.בחנתי את טענות בעלי הדין והגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. אכן, עיון במסמכים שצורפו לכתבי הטענות מעלה כי המצג אותו הציגה האוניברסיטה לתלמידים פוטנציאליים הוא כי תלמידי אמירים נהנים מפטור מלא משכר לימוד למשך שלוש שנים. כאמור, באתר האינטרנט של האוניברסיטה, לצד הסברים על תכני הלימוד בתוכנית אמירים ועל תנאי הקבלה לתוכנית, נכתב, בהדגשה, כך: "תלמידים המתקבלים לתכנית זכאים לפטור משכר לימוד במשך שלוש שנות לימודיהם בתכנית ולמענק צנוע". בשום מקום בעמוד זה, כמו גם במסמכים אחרים שהוגשו על ידי האוניברסיטה, לא נכתב ששוויו של הפטור 300% שכר לימוד (100% שכר לימוד מידי שנה). זהו, למעשה, הבסיס למחלוקת בין בעלי הדין. אין חולק על כך שהפטור הובטח לשלוש שנים בלבד. אין גם חולק על כך שלימודים מעבר לשלוש השנים הראשונות מחייבים בתשלום. המחלוקת סבה סביב פרשנות התיבה "פטור מלא משכר לימוד" למשך שלוש שנים. לגישת האוניברסיטה, יש לקשור באופן ישיר בין הפטור – הנמדד לשיטתה באחוזי שכר לימוד ושוויו 300% – לבין שכר הלימוד שנדרשים לשלם סטודנטים לשם קבלת התואר, ה"מתומחר" אף הוא באחוזי שכר לימוד. לפיכך, לשיטת האוניברסיטה, תלמיד בתוכנית אמירים הלומד בתוכנית המשולבת של משפטים ואמירים יצטרך לשלם 125% שכר לימוד. זאת, בין אם אותו סטודנט סיים את לימודיו בשלוש שנים או בשלוש שנים וחצי; בין אם למד בשלוש השנים הראשונות קורסים בכמות העולה על 100% שכר לימוד; וללא כל תלות במספר הקורסים שנלמדו בשנה הרביעית. לעומתו, סטודנט הלומד בתוכנית אמירים בשילוב עם תואר בוגר אחר, שעלותו 300% שכר לימוד (למשל, היסטוריה), לא יצטרך לשלם שכר לימוד כלל (גם אם בפועל למד קורסים בהיקף העולה על 300%).

 

7.מטבע הדברים, לאוניברסיטה – כמי שמעניקה את המלגות – יש פררוגטיבה מלאה לבחור כיצד תתבצע שיטת החישוב לצורכי הפטור משכר הלימוד. ואומנם, האוניברסיטה בחרה להחריג את תלמידי תוכנית אמירים ואפשרה להם ללמוד בשלוש השנים הראשונות בהיקף לימודים גבוה משמעותית מ-100% מבלי שייחויבו על כך ביתר. אולם, היה על האוניברסיטה להבהיר שיטת חישוב זו, שאינה אינטואיטיבית ומבוססת על "תמחור" הפטור ו"תמחור" התארים באחוזי שכר לימוד. צודקת האוניברסיטה בטענתה כי בשום פרסום לא נאמר שהתשלום עבור השנה הרביעית ייעשה בהתאם לשעות הלימוד בפועל. אולם, בשום פרסום גם לא נאמר שהפטור בשלוש השנים הראשונות מסתכם ב-300%; ובשום פרסום לא נאמר שיהא על הסטודנט להשלים את ההפרש בין 300% לבין "מחירו" של התואר שלמד. מכאן, גם אם סטודנט בתוכנית המשולבת ידע (או למצער צריך היה לדעת) שעלותו של התואר היא 425%, לא ניתן היה להבין שהפטור מכסה רק 300% מעלות זו. במצב דברים זה, מקובלת עליי עדות התובע בעניין זה, שהייתה מהימנה ונתמכה כאמור במסמכים שהוצגו, לפיה נוצר מצג ממנו ניתן היה להבין כי הפטור בשלוש השנים הראשונות הוא פטור מלא, ולא כזה המסתכם ב-300%. מקובלת עליי גם טענת התובע כי מצג זה אינו אך תוצאה של הפרסום באינטרנט, אלא דברים דומים הוצגו גם על ידי מורים בתוכנית אמירים. הגם שלא הוגשה ראייה ישירה לכך, ניתן ללמוד על קיומו של מצג זה מתגובות דואר אלקטרוני שנשלחו אל התובע מראש התוכנית וממרצה בתוכנית בהמשך לפניותיו אליהם בנושא. מפניות אלה ניכר שאותם מרצים לא היו מודעים לשיטת החישוב שהציגה האוניברסיטה בפני התובע. בנוסף, ניתן להניח כי מרבית התלמידים בתוכנית אמירים אינם תלמידי משפטים. משכך, מרביתם מסיימים את לימודיהם בשלוש שנים, ולפיכך, אינם נדרשים לשלם שכר לימוד בכלל. לכן, לגביהם, העובדה שהאוניברסיטה פרשה את המשמעות של פטור משכר לימוד כפטור המוגבל ל-300% שכר לימוד לא הייתה רלוונטית, ובשל כך, שאלת הצורך בתשלום הפרש כלשהו לא התעוררה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ