לפניי תביעה לפיצויים בגין עוגמת נפש והוצאות שנגרמו לתובעת כתוצאה מסירובה של הנתבעת, קופת חולים כללית סניף עפולה עלית (ולהלן: הנתבעת או קופת החולים), להעביר את התובעת מסניף עומר של קופת החולים אליו הייתה משויכת, לסניף עפולה עלית הקרוב לביתה.
ואלה טענות התובעת:
ביום 19.2.2012 פנתה התובעת, שהינה מבוטחת בקופת החולים, למנהלת הסניף בעפולה עלית (להלן: המנהלת), וביקשה לעבור מסניף עומר בעפולה לסניף עפולה עלית עקב העתקת מקום מגוריה לעפולה עלית. לטענת התובעת, דחתה המנהלת את בקשתה אף מבלי לבקש את פרטיה האישיים.
כעבור מספר ימים פנתה התובעת שוב למנהלת. זו הבהירה לה כי לא ניתן להיעתר לבקשתה, עקב מחסור במצבת הרופאים שעובדים בסניף עפולה עלית. זאת, על אף שהתובעת הבהירה למנהלת שהיא סובלת ממחלה כרונית וכי בשל הטיפולים שהיא צריכה לקבל, עליה להגיע לקופת החולים תכופות ולפחות אחת לחודש.
רק בעקבות פניה מטעם הסיוע המשפטי, וכעבור כשנה וחודשיים לאחר האירועים המתוארים, נאותה הקופה להעביר את התובעת לסניף עפולה עלית. לטענת התובעת, במהלך תקופה זו, בנוסף למחלתה, היא הייתה בהיריון, דבר אשר דרש ממנה להגיע בתדירות גבוהה יותר לקופת החולים.
כתוצאה מהתנהלות הנתבעת במשך התקופה האמורה, נגרמו לתובעת נזקים בגין הוצאות נסיעה, טרחה ועוגמת נפש. נזקים אלה מוערכים על ידה בסך של 15,000 ₪.
טענות הנתבעת:
לטענת הנתבעת, יש לסלק את התביעה על הסף מחמת היעדר עילה. אין לתובעת עילת תביעה בדין, והנזקים הנטענים על ידה הינם חסרי בסיס משפטי.
התובעת מטופלת במרפאות שונות של קופת החולים מזה שנים רבות, במהלכן העתיקה מקום מגוריה מספר פעמים. בהתאם גם החליפה את המרפאות אליהן הייתה שייכת. התובעת קיבלה לאורך השנים טיפול רפואי מקצועי, איכותי וראוי מהגורמים השונים בקופה, לרבות הצוות בסניף עומר בעפולה בו טופלה, והתובעת אף לא מעלה טענות כנגד איכות הטיפול.
במועד הרלוונטי לתביעה, מרפאת עפולה עלית הייתה עמוסה מבחינת כמות המטופלים, באופן שהעברת מטופלים חדשים אליה הייתה פוגעת באיכות הטיפול, דבר שהנתבעת מחויבת בדין למנעו. משכך, נדחתה בקשתה של התובעת לעבור לסניף עפולה עלית. יחד עם זאת, המנהלת הבטיחה לתובעת לפעול באופן אישי לשם קבלת בקשתה, ואף פנתה לרופאה אצלה ביקשה התובעת להיות מטופלת, אך בשל העומס במספר המטופלים אצל רופאה זו לא התאפשר הדבר. התובעת לא שבה למרפאת עפולה עלית כדי לקבל תשובה לבקשתה.
בשל העומס במספר המטופלים במרפאת עפולה עלית, נערכה בחודש אפריל 2012 ישיבת צוות במרפאה והוחלט על שיטת עבודה חדשה, שתאפשר קבלת מטופלים נוספים. משכך, כאשר התובעת פנתה פעם נוספת למרפאת עפולה עלית, בסמוך למועד הגשת התביעה, בקשתה נתקבלה והיא הועברה לסניף זה. זאת, ללא קשר לפניה מטעם הסיוע המשפטי, אשר ממילא אין לה זכר ברישומי הנתבעת.
זאת ועוד, הנתבעת מציינת כי סניף עומר של קופת החולים נמצא במרחק של כעשר דקות נסיעה ממקום מגוריה של התובעת. מכאן, שהשירות הרפואי שניתן לתובעת עונה על הדרישות של ס' 3(ד) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994 (להלן: חוק ביטוח בריאות), שכן ניתן לתובעת טיפול רפואי מקצועי במרחק סביר ממקום מגוריה.
דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים (מטעמה של התובעת העיד בעלה), הגעתי לידי מסקנה כי דין התביעה להידחות, ואנמק.
הזכאות לשירותי בריאות קבועה בסעיף 3 לחוק ביטוח בריאות, וכך נקבע בס"ק ד':
"(ד) שירותי הבריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות יינתנו בישראל, לפי שיקול דעת רפואי, באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח, והכל במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות קופות החולים לפי סעיף 13"
בהפעילה את הוראות החוק, מוטלות על קופת החולים כרשות ציבורית חובות מתחום המשפט המנהלי, ובכלל זה, החובה לנהוג בסבירות, בהגינות ובשוויון, תוך שמירה על כבודו של החבר המבקש את שירותיה (ע"ע 1091/00 אלעד שטרית נ' קופת חולים מאוחדת, פד"ע לה (5)).
השאלות העומדות על הפרק בענייננו הינן, האם השירות שניתן לתובעת בסניף עומר עונה על הדרישה שבסעיף 3(ד), קרי שירות במרחק סביר ממקום מגורי התובעת. וכן, האם החלטת הקופה לדחות את בקשתה של התובעת הייתה סבירה בנסיבות העניין.