אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 15289-07-15 ארז נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

ת"ק 15289-07-15 ארז נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

תאריך פרסום : 14/02/2016 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון
15289-07-15
08/02/2016
בפני הרשמת:
דליה אסטרייכר

- נגד -
תובעת:
נעמי ארז
נתבעת:
בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
פסק דין

לפני תביעה לפיצוי התובעת בגין נזק, שנגרם לטענתה, לגדר בחצרה בעקבות כניסתו של טכנאי הנתבעת על מנת לבצע תיקון במתקנה.

לטענת התובעת ביום 20.3.2014 הגיע טכנאי מטעם הנתבעת לחצר ביתה ללא כל הזמנה ותיאום עמה מראש.

לטענת התובעת, הטכנאי מטעם הנתבעת התפרץ ללא רשות לחצרה, דרך פרצה, שפער בגדר תוך יצירת סיכון לכך, שכלב תקיפה מסוכן שבבעלותה יברח החוצה ויתקוף עוברים ושבים ותוך שהוא מזיק לגדר.

הנתבעת מצדה, הכחישה את המיוחס לה בכתב התביעה. לטענתה, היא קיבלה קריאה מאת אחד הדיירים בבניין בשם נועם לוין לבוא לצורך ביצוע הזנה וחיבורו של הדייר לרשת הנתבעת על מנת שיוכל לקבל ממנה שירות. שעה שעמוד התקשורת של הנתבעת נמצא בשביל המעבר בו נמצאת גם מערכת הביוב של המקום, בין חצרות שני בניינים צמודים, הונחה הטכנאי מטעמה על ידי אותו נועם לוין להיכנס לאותו שטח, ולפתוח את השער הירוק המכוסה ברשת תיל וסגור באמצעות חוטי תיל אל שביל המעבר המשותף בכדי להגיע לעמוד התקשורת לביצוע העבודה לשמה נדרש.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם, שמעתי את טענות הצדדים ועדיהם ועיינתי בתמונות שהוצגו בפני הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

בטרם אפרט נימוקי אציין, כי הגם שאין בית משפט זה מוסמך להכריע בשאלת בעלות במקרקעין שכן סוגייה זו שמורה לבית משפט השלום הרי שלא מצאתי כי נדרשת הכרעה בסוגיה זו על מנת להכריע בשאלה המרכזית בתיק זה והיא האם טכנאי הנתבעת גרם נזק לגדר בחצר הבניין עם כניסתו לעבוד על עמוד התקשורת. השאלה האם עמוד התקשורת מצוי בשטח הרכוש המשותף של דיירי הבניין או בשטח שבבעלות התובעת אינה רלוונטית להכרעה בתיק זה לקביעת אחריות הנתבעת לחבלה שבגדר ככל שתוכח. גם בהתאם לכתב התביעה, וממילא להבנות הצדדים בפרוטוקול אין רלוונטיות לשאלה בבעלות מי מהדיירים השטח שכן ככל שיקבע כי מי מהנתבעת גרם נזק כלשהו לגדר הגדר הרי שיהיה עליה לשאת בעלות תיקון הנזק.

בהקשר זה יצוין, כי לא הוגש כל מסמך מטעם התובעת כי שטח זה בבעלותה. כל שהוגש לבית המשפט הוא העתק מסמך מטעם התובעת לגביו טענו עדי הנתבעת כי הוא זויף ועותק מסמך סותר מטעם הנתבעת שלטענת עדיה, מעיד על כך כי השטח הוא משותף. אלא, שלשאלת בית המשפט אף לא מהצדדים טרח להגיש לבית המשפט את המסמך המקורי עליו מסתמכים הצדדים, מה עוד כי בהעתק רישום מרוכז מפנקס בתים משותפים עולה כי השטח עצמו שייך במשותף לדיירי הבניין.

מכל מקום ולגופו של עניין, לשאלה האם גרם טכנאי הנתבעת נזק לגדר בהיכנסו לבצע את ההתקנה, לא מצאתי כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח כי טכנאי הנתבעת פרץ והשחית את הגדר.

ואלה נימוקי:

1. שמעתי את עדותו של הטכנאי והתרשמתי מעדותו לחיוב באופן בלתי אמצעי ואני מקבלת את גרסתו לפיה הגיע לגדר, פתח את חוטי התיל שקשרו אותה תוך כדי סיבוב הליפוף ופתיחתם, נכנס לשטח העמוד, ביצע את עבודתו ,יצא וסגר אחריו את הגדר וקשר מחדש את גדר התיל. כמו כן, אני מקבלת את גרסת הטכנאי כי שמע את כלבה של התובעת אולם לא ראה אותו.

2.צפיתי בדיסק שהגישה התובעת. דיסק זה מכיל כמה סרטונים בודדים (בממוצע 5 דקות לסרטון) של אזור הבניין ולמעשה בשני סרטונים בלבד צולם הסרטון מזווית ראיה בה יש התמקדות וניתן לראות את טכנאי הנתבעת נכנס לשטח בה נמצאת הגדר נשוא המחלוקת. יצוין, כי לא ניתן ללמוד מהסרטונים באשר לזהות הספציפית של הטכנאי אלא שלא היתה מחלוקת בין הצדדים כי הטכנאי שהופיע והעיד בפני הוא הטכנאי, שנכנס אותו יום לשטח לבצע את העבודה בעמוד התקשורת ומכאן שאני מקבלת את עדותו של הטכנאי שהופיע בפני. לגופו של עניין, לא ניתן ללמוד מהסרטונים באיזה אופן נכנס טכנאי הנתבעת אל השטח המדובר. הסרטון מצולם ממרחק ומתמקד בכתפיים ובראשו של הטכנאי הנכנס וממילא לא ניתן ללמוד על פעולות ידיו וממילא באיזה אופן פתח את הגדר- האם באמצעות פרימה של חוטי התיל שחיברו את הגדר לדופן שלה (כפי שניתן לראות חיבורים אלה גם בתמונות שהציגה התובעת) כטענתו או כי חתך את הגדר, יצר בה פרצה ונכנס דרך פרצה זו כטענת התובעת. בהקשר זה יצוין, כי אני דוחה את טענת התובעת בכתב התביעה לפיה טכנאי הנתבעת "התפרץ... דרך הפרצה שהוא פער בגדר." (פסקה 3.2 לכתב התביעה) שכן צפייה בסרטון מעלה כי הטכנאי נכנס דרך הגדר בהליכה ולא השתחל דרך פרצה. ניתן לראות בברור את הדלת נפתחת, טכאי הנתבעת נכנס ולאחר מכן יוצא דרכה.

3. התובעת הציגה לבית המשפט תמונות של הגדר. תמונה אחת לטענתה היא תמונה של הגדר "שלמה" לפני כניסתו של טכנאי הנתבעת (ת/1), ותמונה אחרת, לשיטתה, בה רואים את כלבה מגיח מהפרצה בגדר אותה יצר טכנאי הנתבעת (ת/2) לאחר שהזיק לה וזאת ללמד על הנזק, לכאורה, שיצר טכנאי הנתבעת.

עיינתי בעיון בתמונות אלה, שהוגשו מטעם התובעת, והגעתי למסקנה כי אין זהות בין השער כפי שמופיע בת/1 לבין השער כפי שמופיע בת/2 לאחר ביקור טכנאי הנתבעת הכל כפי שטוענת התובעת. כך למשל: בת/1 בו נראית הגדר בשלמותה נראה קיר לבן חלק מצד שמאל וסורגים מעל וכן פני הקרקע מתחת לגדר היא אדמה. לעומת זאת, בת/2 נראית הגדר הירוקה עצמה שונה מבחינת ריבועי החיתוך שבה, הקיר משמאל לגדר אינו קיר לבן חלק אלא קיר שבו עובר לאורך מעין צינור הפרדה שלא קיים בת/1. כמו כן הסורגים המופיעים בת/1 לא מופיעים בתמונה בת/2. עיון הת/2 מעלה כי לצד מקום פתיחת הגדר גזע עץ גדול שאינו מופיע בת/1, כמו גם צינור מים לאורכו שזכרו לא בא בת/1. גם פני האדמה שונים. בת/1 כאמור, אדמה כאשר בת/2 רואים את הכלב מרחרח מתוך צמח הצומח מהאדמה. צמח שאינו בא זכרו בת/1.

כמו כן, אני קובעת כי השער שהוצג בת/1 אינו השער בת/2, וממילא כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי טכנאי הנתבע חתך את חוטי התיל המחברים את הגדר וכי גרם לנזק כפי שטוענת לו התובעת.

4. לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי הגדר היתה סגורה באמצעות כמה חוטי תיל הקושרים אותה אל מסגרת המשקוף וכי לא נדרש מפתח מיוחד על מנת להכנס דרכה. במצב דברים זה כאשר הדלת אינה נעולה וממילא המעבר דרכה אינו דורש מאמץ מיוחד הרי שאיזו סיבה היתה לטכנאי הנתבעת להשחית את הגדר ולקרוע אותה כאשר, כפי שציין בעדותו, ואני מקבלת עדות זו, היה עליו לפרום את החוט שמלפף את הגדר ולהיכנס. עוד יצוין כי צפייה בסרטון מעלה כי כל פעולת הכניסה דרך הגדר ערכה שניות ספורות.

משכך, ועל רקע הנסיבות המתוארות לעיל, לא מצאתי לקבוע כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח כי טכנאי הנתבעת גרם נזק לגדר וממילא החדר דרך פרצה שיצר בה. בהקשר זה יצוין, כי למעשה עד לשלב הדיון לא הראתה התובעת את הדיסק עם הסרטונים לנתבעת וזאת על אף בקשותיה החוזרות ונשנות ורק לאחר מתן החלטה מטעם בית המשפט נאותה התובעת להעביר לנתבעת את הדיסק לעיונה.

5. למעלה מהצורך אתייחס לסכום התביעה. התובעת העמידה את תביעתה בקרוב ל- 10,000 ₪, כאשר בפועל עלות תיקון הגדר כפי שטענה לו עמד על סך של 826 ₪. זאת ועוד, התובעת תבעה סכום נוסף של 2,000 ₪ בגין תיקון עתידי של הגדר והחלפת גדר קדמית, שממילא לא ברור מתוקף מה התעורר הצורך בהחלפתה או תיקונה בעתיד ומה לגדר זו ולגדר נשוא התביעה. גם סכום של 7,000 ₪ עוגמת נפש לא ברור מה מקורו וממילא לא הוכח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ