ת"ק 14066-12-14 אופנהיים נ' 012 סמייל טלקום בע"מ

בכתב התביעה מפרטת התובעת בהרחבה את טענותיה כנגד הנתבעת, על כך שהנתבעת חידשה תוכניות לתובעת, באופן אוטומטי, ללא קבלת הסכמתה של התובעת לכך ואף העלתה את תעריפי דמי השירות מבלי להודיע על כך מראש לתובעת.

כן מעלה התובעת טענות על כך שהנתבעת לא ניתקה אותה משירותיה, למרות הפניות המרובות של התובעת אל הנתבעת לעניין זה.

התובעת עותרת לחייב את הנתבעת לפצותה בסך של 30,000 ₪, וזאת עפ"י קביעות הסע' 31א' לחוק הגנת הצרכן וכן בפיצוי נוסף, כללי, כפי שייקבע על ידי ביהמ"ש.

מכתב התביעה, עולה כי בשנת 2009, לאחר שנים מספר שבהם היתה כבר התובעת לקוחה של הנתבעת (מעדותה בביהמ"ש עולה כי היה זה משנת 2006 ואילך), הציעה הנתבעת לתובעת לספק לה שירותי אינטרנט, תמורת הסך של 19.99 ₪ לחודש, למשך שנה אחת והתובעת הסכימה לכך.

התובעת גורסת עוד בכתב התביעה כי עם תום השנה – חידשה הנתבעת באופן אוטומטי את ההתקשרות שבין הצדדים, מבלי שקיבלה את הסכמת התובעת.

אך, מן הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש, עולה כי התובעת לא עשתה דבר בעניין זה והמשיכה לקבל את שירותי הנתבעת גם לאחר תום תקופת ההתקשרות המקורית.

בחודש יוני 2011, כשנה וחצי מתחילת ההתקשרות המקורית, נוכחה התובעת לדעת, לטענתה, כי הנתבעת העלתה את דמי השכירות לסך של 29.39 ₪ לחודש ולאחר מכן, בחודשים יולי ואוגוסט 2011, גבתה מהתובעת את הסך של 39.17 ₪ לכל חודש.

בנסיבות אלה, בתאריך 31.7.11, פנתה התובעת אל הנתבעת, בפנייה טלפונית, כאשר בכוונתה לברר את פשר החיוב המופרז.

באותה שיחה, סוכם בין הצדדים כי התובעת תמשיך לקבל את שירותי האינטרנט שמספקת לה הנתבעת וזאת במחיר של 15 ₪ בלבד לכל חודש, עד לחודש יולי 2012.

דרישתה של התובעת באותה שיחה לקבל החזר של הסכומים שגבתה הימנה הנתבעת מעל ההסכם הראשוני שבין הצדדים, הוא הסך של 57.76 ₪, נענתה על ידי הנתבעת בסירוב.