ת"ק 13251-02-16 בהיר נ' תעשיות עוף והודו ברקת (2003) בע"מ ואח'

לפני בקשת הנתבעת להורות על מחיקת התביעה ולחלופין על העברת הדיון בתובענה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב, בטענה של חוסר סמכות מקומית.

על פי האמור בבקשה, מקום עסקן של הנתבעות הוא בתל-אביב ועל כן, לשיטת הנתבעות, עפ"י הזיקות המנויות בתקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז 1976 (להלן "התקנות"(, הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב.

התובעת התנגדה בתגובתה להעברת הדיון וטענה שלבית משפט זה נתונה הסמכות לדון בתביעה, מן הטעם שעסקינן בפניה באמצעות מכשיר הסלולאר של התובע, כשהתובע מצוי במקום מגוריו שבטבעון.

לאחר עיון בטענות הצדדים, נחה דעתי כי דינה של הבקשה להידחות. ואלו נימוקיי:

סמכותו המקומית של בית המשפט לתביעות קטנות נקבעה בתקנה 2 לתקנות, אשר קובעת כהאי לישנא:

"תביעה תוגש לבית המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן, והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין; ואלה הם:

(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2) מקום יצירת ההתחייבות;

(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4) מקום המסירה של הנכס;

(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים;

(6) בתביעה שכנגד – מקום הגשת התביעה המקורית"

מהנתונים שהוצגו בפני עולה כי הפניה נעשתה טלפונית באמצעות משלוח מסרון, במסגרת הליך שיווק של הנתבעות.

המדובר בנתבעות אשר משווקות עצמן בין השאר באמצעות שליחת מסרונים, על מנת לנסות ולגייס את בעלי אותו קו כלקוח, שירכוש ממרכולתן. עסקינן בהסכם בין צדדים המרוחקים זה מזה ואין להוציא מכלל אפשרות מצב בו מרכז השירות הטלפוני/השיווק אותו מבצעות הנתבעות, יופעל וימוקם בכל אחת מקצוות הארץ.

מכאן כי קביעה, לפיה "מקום יצירת ההתחייבות" הינו במשרדי המבקשות תהא בלתי סבירה. יתרה מכך, נסיונן של המבקשות להגיע ללקוחות פוטנציאליים בפריסה רחבה ככל האפשר, אינה יכולה להישען על טענת חוסר סמכות מקומית, תוך התבצרות ברצון להתדיין אך ורק בבית משפט ספציפי.

בתי המשפט השמיעו דעות חלוקות לעניין הסמכות המקומית מקום שמדובר בעסקאות המתבצעות באינטרנט ואף בטלפון אלא שניתן לומר כי הדעה הרווחת היא שכאשר נתבע המבקש להגיע ללקוחות בכל רחבי הארץ ולקשור עמם עסקאות, אינו יכול להישמע בטענה כי מקום ההתדיינות צריך להיות במקום מסוים.