ת"ק 11603-03-17 ברדיאן נ' חן

1.תביעה קטנה שיסודה ביחסי שכירות שהתקיימו בין הצדדים, במסגרתם השכיר התובע לנתבע דירת מגורים.

לטענת התובע לאחר פינוי הדירה ע"י הנתבע, בתום תקופת השכירות, התגלו נזקים שמקורם בתחזוקה ירודה והרס שנעשה ע"י הנתבע, והתברר כי המטבח והשיש נהרסו כליל בשל נזילה שהתרחשה מאחורי ארונות המטבח. התובע נאלץ להחליף את השיש והמטבח אולם הנתבע אינו מוכן לשאת בעלות ההחלפה.

לטענת הנתבע בעת הפינוי ואף לאחר הפינוי בהיות הדירה ריקה בדק התובע את הדירה בעצמו וע"י אחרים שלוש פעמים ודרש שלוש דרישות בלבד, שמולאו ושאינן מוזכרות בתביעה כלל, ולאחר מכן אף השיב לנתבע את המחאת הביטחון. רק לאחר כניסת הדיירים החדשים לדירה הועלתה טענה כי יש ליקוי במטבח והנתבע לפנים משורת הדין שלח נגר מטעמו שביצע תיקון ביחידת הכיור, לאחר שנוכח כי ישנה רטיבות ביחידה זו. מכל מקום, ככל שאירעו נזקי ריקבון בארון המטבח בשל נזילה, הנתבע לא יכול היה לדעת על קיומה מאחר שהינה נסתרת ולא ניתנת לגילוי בהיותה מוסתרת מאחורי דופן המטבח.

2.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

מלבד הצדדים העידו בפניי הדייר החדש מטעם התובע והנגר מטעם הנתבע.

בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.

3.מצרף הראיות והנסיבות מוביל למסקנה כי לא מוטלת על הנתבע אחריות להתרחשות הנזק למטבח, הנטען ע"י התובע, דהיינו ריקבון המטבח כולו והכרח בהחלפתו ובהחלפת השיש, נזק אשר כשלעצמו לא הוכח די הצורך.

התובע מאשר בעדותו כי הנזק הנטען למטבח הינו תוצאה של נזילה ואינו שולל בעדותו כלל את המסקנה העולה מכלל יתר העדויות, לרבות עדות העד מטעם התובע, כי המדובר בנזילה סמויה, מוסוות ומוסתרת, שניתן להיווכח בה רק לאחר פירוק המטבח (ולכל הפחות פירוק האזור בו מצוי הברז או הצינור הנוזלים).

לא יכולה אם כן להיות מחלוקת כי המדובר בנזק תוצאת ליקוי במבנה הדירה וכי התרחשות הנזילה כשלעצמה אינה יכולה כמובן להיות באחריות השוכר וכי הוא לא גרם לה (ומובן כי אין טענה כזו).

על פי הוראות הסכם השכירות שנכרת בין הצדדים חובת השוכר לתיקון קלקולים לא חלה "על נזקים במבנה, הנובעים מבלאי טיבעי, שחובת תיקונם על המוכר..." (ס' 7(א) להסכם).