ת"צ 8273-01-16 פרידמן נ' גד אורון הפקות בע"מ

מושא ההחלטה הינו סמכותו העניינית של בית המשפט לדון בהליך שבכותרת שעניינו בקשה לאישור תביעה ייצוגית.

המבקש הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד המשיבה שהפיקה מופע של הקומיקאי ג'רי סיינפלד בהיכל הספורט "מנורה מבטחים" (להלן: "ההיכל"). המבקש טוען שהמשיבה לא אפשרה לו להכניס להיכל בקבוק מים מינרלים שהביא עמו. משכך הוא נאלץ להשליך את הבקבוק ורכש במקומו במזנון שבהיכל, בקבוק אחד או שנים חלופיים (לא ברור מכתבי הטענות האם מדובר בבקבוק אחד או שניים), וזאת לטענתו במחיר מופקע.

המבקש העמיד את התביעה האישית על סך של 115 ₪ שמבוסס על עלות בודדת של בקבוק מים בסך של 5 ₪, בתוספת רכישת בקבוק מים במזנון בסך של 10 ₪ ולכל אלה יש להוסיף פיצוי בגין "עגמת נפש ורגשות שליליים עקב תסכול, אי נעימות וכעס" בסך של 100 ₪. המבקש הכפיל את הסכום האמור ב 24,000 אלף צופים בהיכל על פי אומדן שערך. בסיכום הכולל עומדת התביעה על סך של 2,760,000 ₪. בהינתן סכום התביעה, הוגש ההליך לבית המשפט המחוזי.

המשיבה בתגובתה חולקת מכל וכל על המיוחס לה. בין היתר נטען: היא יידעה את כל רוכשי הכרטיסים מבעוד מועד לרבות על גבי הכרטיס על האיסור להכניס בקבוקי מים להיכל, איסור שנובע גם מדרישת הנהלת ההיכל מטעמים בטיחותיים ושלא מיוזמתה; אין למשיבה כל טובת הנאה מהמכירה של השתייה במזנונים שבהיכל שכן אלה נמכרו על ידי זכיין של הנהלת ההיכל; הוצבו בהיכל קולרים של מים קרים כך שלא היה צורך ברכישת מים במזנונים; לא נמכרו בקבוקים במזנונים אלא רק בכוסות חד פעמיות, ומשכך אין לה לבקשה ולתביעה על מה שתסמוך.

לצורך ההחלטה שלפני אתמקד בטענת המשיבה שלפיה ההליך אינו בסמכות בית המשפט המחוזי, ומשכך יש לדחותו ולחלופין להעבירו לבית משפט השלום. את טענתה בהקשר זה מבססת המשיבה על כך שסכום התביעה לעמדתה מופרך ושגוי. בהקשר זה נטען בין היתר: אין מקום להביא בחשבון הן את עלות הבקבוק שהביא המבקש עמו והן את עלות הבקבוק או כוס המים שרכש במזנון שכן יהיה בכך משום כפל פיצוי. לכל היותר הפיצוי המגיע, אם מגיע, הוא רק בגין השתייה שהמבקש נאלץ לגישתו לרכוש במזנון לפי שהנזק מתבטא בעלות שתיה אחת. באשר להיקף הניזוקים נטען שגישת המבקש שלפיה כל קהל הצופים הגיע עם בקבוק שתייה שאותו נאלץ להשליך אינה יכולה לעמוד. זאת לא רק מהגיונם של דברים אלא גם לאור הפרסומים הנרחבים והרבים שבהם הודע לקהל שנאסרה הכנסת בקבוקים ופחיות שתיה להיכל. בנוסף, חלק מהצופים רכשו כרטיסי VIP שמעניקים כיבוד ושתייה ללא תשלום. עוד נטען שבמזנונים שבהיכל לא נמכרו כלל בקבוקים אלא נמזגו מים לכוסות חד פעמיות ובעלות כוללת של כ -25,000 ₪.

באשר לנזק המצרפי ל-24,000 צופים, נזק בלתי ממוני שעיקרו עגמת נפש ורגשות שליליים; נטען שבהינתן המידע המוקדם בדבר האיסור להביא בקבוקי שתייה, אזי ככל שמי מקרב הצופים בחר להביא עמו בקבוק שתייה, האחריות לנזק ככל שנגרם לו, מוטלת עליו. מכל מקום, אין בסיס לנזק בסך של 100 ₪ בגין השלכת בקבוק מים שעלותו 5 ₪ כאשר הצופה יכול היה לרכוש מים במחיר של 10 ₪ במזנון בהיכל. לא כל שכן, שעה שברור שאין מדובר בכמות של 24,000 איש שנדרשו להשליך בקבוקי מים. לסיכום סבורה המשיבה שיש בהליך משום ניצול לרעה של הליכי משפט.

המבקש חלק בתגובתו על טענות המשיבה, ובגדר זאת על כך שהמשיבה מנסה לפטור עצמה מאחריות ולהשליכה על חברת הניהול של ההיכל. לגישתו, האיסור הנטען על ידי המשיבה להכניס בקבוקי מים למופעים מטעמים בטיחותיים אינו חל במקרים רבים כגון במופעים ברשתות בתי קולנוע מסוימות שבהם מתאפשרת הכנסת בקבוקי מים. עוד נטען שאין זה משנה אם נמכרו במזנונים בקבוקי מים או מים בכוסות כמו גם שניצבו קולרים למים קרים בהיכל. נטען שההתניות בכרטיס למופע שבהן נרשם שלא תתאפשר הכנסת בקבוקי שתייה אינן עומדות בגודל הנדרש בתקנות הייעודיות.

המבקש מכחיש את טענת המשיבה שלפיה מדובר בכפל נזק, שכן לשיטתו מעת שנדרש להשליך את בקבוק המים שהביא עמו הוא נדרש לרכוש בקבוק חדש ומשכך הוא היה כלשונו "לקוח שבוי" של המשיבה, והנזק שנגרם לו מורכב הן מהבקבוק שרכש והן מהמים שנאלץ לרכוש בהיכל. לעמדתו, הצופים שלא הביאו עמם מים רומו שכן התברר להם שהמשיבה מוכרת מים בהיכל וכך נאלצו לרכוש משקה ונגרם להם נזק של 10 ₪. נטען שנזקם של כל חברי הקבוצה זהה ולמצער דומה בהינתן שמדובר באותם מים או משקה קל שנמנע מהם להכניס להיכל. מכל מקום, גם אם קיים שוני בנזקים שנגרמו לחברי הקבוצה, אין בכך לאיין את אפשרות הגשתה כתביעה ייצוגית שהיא הדרך הראויה וההולמת להגשת התביעה. המבקש ציין בשולי התגובה שאין זה משנה אם התביעה תתברר בבית משפט השלום או המחוזי ואינו מתנגד להעברה הגם שיהיה בכך סרבול שלא לצורך.

אציין שלא ראיתי להידרש לצורך ההחלטה שלפניי לגופן של הטענות, לרבות באשר לכך שמדובר בקבוצה שאינה הומוגנית, העדר פנייה למשיבה בטרם הגשת התביעה ועוד, שכן עניינן של אלה הוא להמשך בירור ההליך.