ת"צ
המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
62018-10-13
22/03/2015
|
בפני השופטת:
רות רונן
|
- נגד - |
המבקש:
1. רועי ברנדייס 2. שמש ולייפר
עו"ד מנור
|
המשיבים:
1. בבילון בע"מ 2. אלון כרמלי 3. נועם לניר
עו"ד ברקמן עו"ד זילברבוים ומרום
|
החלטה |
המבקש הגיש נגד המשיבים 1-3 (יחד עם משיבים אחרים) בקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית. בבקשה נטען כי המשיבים פרסמו דוחות מיידים ודוחות כספיים חלקיים ולא מלאים, וכי הם פרסמו פרטים מטעים במעשה או במחדל, בכל הקשור לעסקי החברה ולהתקשרות שלה עם חברת Yahoo! Inc. ועם חברת Yahoo! Sarl(להלן: "יאהו").
המבקש טען בין היתר כי המשיבה 1 (להלן: "החברה") הפרה את ההסכם בינה לבין יאהו; כי במשך חודשים ארוכים הסתירו המשיבים מציבור המשקיעים את העובדה המהותית לפיה החברה נמצאת בהפרה של ההסכם הנ"ל; וכי במצב דברים זה היה קיים סיכון כי יאהו תודיע על ביטול ההסכם או למיצער תאכוף על החברה ציות למדיניותה, מה שישליך על היקף גיוס המשתמשים החדשים ועל היקף הפקת הכנסות החברה ממשתמשים קיימים שיקטן באופן דרמטי (מה שאכן קרה בפועל).
בתשובתם לבקשת האישור, כפרו המשיבים באמור בבקשה, וטענו כי הם גילו לציבור המשקיעים את מלוא המידע המהותי שהיה עליהם לגלותו. בין היתר נטען כי החברה לא ידעה על ההפרות להן טוען המבקש, הפרות שמקורן בשותפי ההפצה שלה, וכי מרגע שהתקבל מכתב הפנייה מיאהו, היא פעלה באופן מיידי ונחוש להפסקת פעילות ההפצה של שותפים אלה. היא אף דיווחה על כך באופן שוטף לציבור המשקיעים.
המשיבים הגישו את הבקשה הנוכחית, שהיא בקשה לסילוקה של בקשת האישור על הסף. בבקשה הם טוענים כי אף אם נניח כי כל העובדות שנטענו על ידי המבקש בבקשת האישור הן נכונות (אף שהמשיבים חולקים על עובדות אלה), יש לסלק את הבקשה על הסף. הטעם המרכזי לכך הוא משום שלא קיימת חובת גילוי ביחס לאירועים שטרם התרחשו או שיש חשש סובייקטיבי להתרחשותם, ומשום שחובת דיווח קיימת רק מקום בו הצד שכנגד להסכם (יאהו במקרה דנן), יטען להפרה, ולא קודם לכן. מאחר שלא קיימת חובת דיווח גם בהנחה שהיתה הפרה של ההסכם וגם בהנחה שהחברה ידעה על ההפרה – אין למבקש עילת תביעה נגד המשיבים.
המבקש בתגובתו לבקשה טען כי אין מקום לסלק את הבקשה על הסף לאור ההלכה הפסוקה בהקשר זה (בהתייחס לבקשות לאישור תביעות ייצוגיות), וכן משום שבין הצדדים ישנן מחלוקות עובדתיות שיהיה מקום לבררן בטרם תינתן החלטה בבקשה. עוד טען המבקש כי חובת הדיווח אודות הפרת ההסכם היא נדבך אחד משורה ארוכה של אי-גילויים ודיווחים מטעים המיוחסים למשיבים בבקשה. המבקש הוסיף וציין כי הפסיקה האמריקאית מצדדת בגישת המבקש ביחס לחובת דיווח אודות הפרת הסכם.
דיון
לאחר עיון בבקשה ובתגובות, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.
ההלכה הפסוקה בנושא סילוק על הסף של בקשות לאישור תביעות ייצוגיות ידועה, והיא קובעת שלאור אופי הדיון הדו-שלבי בתביעות ייצוגיות, צריכות בקשות לסילוק על הסף להתקבל רק במקרים חריגים, כאשר מדובר בבקשה פשוטה ולא מורכבת.
אכן, וכפי שטוענים המשיבים, קיומן של מחלוקות עובדתיות אינו שולל בהכרח ובכל מקרה סילוק על הסף – שהוא אפשרי מקום בו ברור וקל לקבוע כי יש לסלק את הבקשה על הסף גם אם יתקבל במלואו הרקע העובדתי לו טוען מבקש האישור.