אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אישור הסדר פשרה בת"צ לאומי קארד בעניין חיוב בעמלות המרה כשעסקה בחו"ל בוטלה על ידי הלקוח

אישור הסדר פשרה בת"צ לאומי קארד בעניין חיוב בעמלות המרה כשעסקה בחו"ל בוטלה על ידי הלקוח

תאריך פרסום : 30/04/2015 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
60684-07-13
27/04/2015
בפני השופט:
פרופ' עופר גרוסקופף

- נגד -
המבקשים:
1. דותן צובטרו
2. מיכאל פולק

עו"ד לימור פריז
עו"ד רמי איתן
המשיבות:
1. לאומי קארד בע"מ
2. לאומי קארד אשראים בע"מ

עו"ד יחיאל כשר
עו"ד דנה אלמלח-כהן
פסק דין
 

 

השאלה בה עוסקת תובענה זו היא כדלהלן: לקוח עושה שימוש בכרטיס אשראי לצורך ביצוע עסקה בחו"ל. העסקה מתבצעת במטבע זר, ולפיכך משלם הלקוח בנוסף לתמורה המוסכמת עם בית העסק גם עמלת המרה לחברת האשראי. זמן קצר לאחר ביצוע העסקה מתחרט הלקוח, ומודיע לבית העסק על ביטול העסקה. בית העסק מקבל את הודעת הביטול, ומדווח על כך לחברת האשראי. כתוצאה מכך מתבטל החיוב בתשלום לבית העסק. האם הלקוח חייב בעמלת המרה לחברת האשראי?

ובכן, מתברר כי אצל חברת האשראי שמפעילות המשיבות (להלן יחדיו: "לאומי קארד"), התשובה לשאלה זו, עובר להליך שלפני, הייתה תלויה בדרך בה דיווח בית העסק על ביטול העסקה: אם בית העסק דיווח על הפעולה כפי שעליו לדווח, קרי כ"ביטול", בוטל החיוב, ועמו גם החיוב ללאומי קארד בעמלת המרה. לעומת זאת, אם בית העסק שגה, ודיווח על הפעולה כ"זיכוי", הרי שהתוצאה הייתה שהלקוח זוכה בסכום החיוב, אולם חויב בעמלת המרה כפולה לטובת לאומי קארד – פעם אחת בגין "החיוב" בעסקת המקור ופעם שניה בגין "הזיכוי" בשעה שבוטלה העסקה .

המבקשים סברו כי מצב דברים זה אינו תקין, וכי חובתה של לאומי קארד כלפי לקוחותיה היא לא רק לתקנו מעתה ואילך, אלא גם להשיב להם את מלוא הסכומים שנגבו בעבר כעמלת המרה כפולה בגין עסקאות שבוטלו, ודווחו באופן שגוי על ידי בתי העסק בחו"ל כ"זיכוי". לאומי קארד חלקה על טענה זו, וגרסה כי מאחר שהאחריות לדיווח השגוי אינה מוטלת עליה, הרי לא רק שאין היא נושאת באחריות כלפי הלקוח, אלא שזכותה לגבות עמלת המרה כפולה.

לאחר דין ודברים הסכימו הצדדים להצעת בית המשפט לפיה לאומי קארד תייצר מנגנון שיבטיח כי מעתה ואילך לא תגבה עמלת המרה כפולה, כשניתן לזהות את הדיווח השגוי, ואילו ביחס לעבר תבוצע השבה חלקית. הסכמה זו גובשה בהסדר פשרה, שבקשה לאשרו הוגשה ביום 21.10.2014 (להלן: "הבקשה" ו- "הסדר הפשרה", בהתאמה). מהטעמים שיפורטו להלן מצאתי לנכון לאשר את הבקשה, ולתת להסדר הפשרה תוקף של פסק דין.

זהו עיקר הדברים, ולהלן פירוטם.

א.  רקע

 

  1. ביום 31.7.2013 הגישו המבקשים, באמצעות באי כוחם, תובענה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית כנגד לאומי קארד (להלן: "בקשת האישור") . הבקשה התייחסה לעמלות המרת מטבע בגין ביטול עסקות המבוצעות באמצעות כרטיס האשראי של לאומי קארד בחו"ל. לטענת המבקשים לאומי קארד גובה מאותם לקוחות המבטלים עסקאות בחו"ל עמלת המרת מטבע, בגין הביטול, מבלי שיידעה אותם על קיומה של העמלה, ובניגוד להסכם ההתקשרות עמם.
  2. תשובת לאומי קארד לבקשת האישור הוגשה ביום 30.12.2013. בתשובתה טענה לאומי קארד כי פעולותיה מול הלקוחות נעשות בהתאם לדיווחי בתי העסק, ועל בסיס השדרים המועברים לה על ידי חברת הסליקה, כאשר לאומי קארד אינה שולטת באופן הגדרת העסקה על ידי בית העסק. עוד נטען כי מקום בו בית העסק מדווח על קוד עסקה המשודר כעסקת "ביטול" (קוד 25) לאומי קארד אינה מבצעת כל המרה ואינה גובה בגינה עמלת המרה. לעומת זאת, מקום בו משודרת על ידי בית העסק כעסקת "זיכוי" (קוד 06) מחייבת לאומי קארד את לקוחותיה בעמלת המרה כפולה (הן בגין ה"חיוב" והן בגין ה"זיכוי") בהתאם להסכם עם הלקוח.
  3. תגובת המבקשים לתשובת לאומי קארד הוגשה ביום 6.3.2014. בתגובתם טענו המבקשים כי לאומי קארד אינה רשאית לגבות מלקוחותיה עמלת המרת מטבע בביטול עסקאות וזאת ללא קשר לשאלת אופן שידור העסקה (בין אם כ"ביטול" בין אם כ"זיכוי"). עוד נטען כי לאומי קארד התנהלה בחוסר תום לב, וניצלה לרעה את מעמדה, שעה שהתעלמה מן העובדה שחלק ניכר משדרי ה"זיכוי" הם שדרים שגויים המשקפים עסקאות שלמעשה בוטלו על ידי לקוחותיה.
  4. בימים 25.3.2014 ו-28.5.2014 התקיימו לפניי דיוניים מקדמיים במסגרתם נבחנו טענות הצדדים. במסגרת דיונים אלו טענה לאומי קארד כי המערכת הטכנולוגית הנוכחית בה היא עושה שימוש אינה מסוגלת לזהות האם עסקה מסוימת, שדווחה על ידי בית עסק בחו"ל למסלקה בטעות כעסקת "זיכוי", משקפת בפועל עסקת "ביטול". יחד עם זאת צוין כי לאומי קארד יכולה לערוך שינוים טכנולוגיים במערכותיה באופן אשר יאפשר זיהוי של תשדורות כאמור ובלבד שעסקינן בחיובים בחיוב דחוי.
  5. נוכח האמור הצעתי לצדדים במסגרת הדיון שהתקיים ביום 28.5.2014 את ההצעה הבאה:

"הצדדים ינסו לגבש הסדר פשרה המבוסס על העקרונות הבאים:

  • א. הסדרה עתידית אשר תביא לכך שעד לראשית שנת 2015 לא ייגבו עמלות המרה בגין חיוב שבוטל לפחות מספר שעות קצר לפני ביצוע החיוב בפועל בחשבון הלקוח.
  • ב. השבה או פיצוי בגין חיובים בעמלות המרה שנגבו בעבר, אשר יינתן לחברי הקבוצה שחשבונם אינו מחויב באופן מידי בגין פעולות המבוצעות בחו"ל. ההשבה או הפיצוי יינתנו בגין חיובים שבוצעו בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה ובגין התקופה שחלפה מאז הגשת התביעה ועד היום ויחושבו בהתאם למקדם שייקבע על ידי בית המשפט בטווח שבין 0 ל-1 לאחר שיישמע טיעונים קצרים בעל פה מהצדדים.

הצדדים יבחנו האם יש מקום לבצע השבה בפועל או פיצוי [צ"ל: תרומה – ע.ג.] שישולם למטרה שתאושר על ידי בית המשפט וזאת בשים לב לעלות של ביצוע השבה בפועל ולגובה החזר המשוער ללקוחות."

  1. על יסוד הצעת בית המשפט ניהלו ביניהם הצדדים משא ומתן לפשרה. במסגרת המשא ומתן הסכימה לאומי קארד להרחיב את היקף ההסדר העתידי כך שיחול גם על לקוחות שהחיוב שלהם בגין עסקאות בחו"ל הינו מיידי. עוד במסגרת המשא ומתן לפשרה, ובסיוע בית המשפט, הסכימו הצדדים כי במסגרת הסדר הפשרה תתוקן בקשת האישור כך שייתבעו במסגרתה גם עמלות בגין עסקאות המקור, היינו עמלות המרה שנגבו על ידי לאומי קארד בגין ביצוע העסקאות עצמן בחו"ל אשר מאוחר יותר בוטלו על ידי הלקוחות (להלן: "עמלות בגין עסקאות המקור").
  2. ביום 30.9.2014 הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה על בסיס הצעת בית המשפט. כבר כעת יצוין כי הסדר הפשרה כולל מנגנון של "מקדם פשרה" אשר יקבע על ידי בית המשפט לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"). הבקשה נדונה בדיון שהתקיים ביום 1.10.2014, בין היתר לאור הערת בית המשפט בדיון לעניין השבה בעין, הגישו הצדדים ביום 21.10.2014 בקשה מתוקנת לאישור הסדר פשרה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ