אישור תובענה ייצוגית נגד ג'יימס ריצ'רדסון בטענה לגביית יתר בגלל המרה של מטבע חוץ במעמד התשלום

בקשה לאישור תובענה כייצוגית שעניינה בטענה, שהמשיבה, ג'יימס ריצ'רדסון פרופריאטרי לימיטד (להלן – המשיבה) גובה מלקוחותיה, המשלמים במזומן במטבע חוץ שאינו דולר ארצות הברית, כספים ביתר, עת היא מבצעת המרה של מטבע חוץ במעמד התשלום.

המשיבה מפעילה חנויות פטורות ממכס במעברי הגבול השונים ובמטוסים ובכללם חנות הדיוטי פרי בנמל התעופה בן גוריון (להלן – דיוטי פרי).

במסגרת תיקון 11 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א -1981 (להלן – תיקון 11 ו- חוק הגנת הצרכן), המשיבה קיבלה פטור מהצגת מחירם הכולל של מוצריה בשקלים והיא רשאית להציג את מוצריה במטבע אחר (להלן – הפטור).

פטור זה מעוגן בסעיף 17ז(ב) לחוק הגנת הצרכן וחל גם על יתר החנויות הפועלות בנמל התעופה.

המשיבה מציגה את מחירי מוצריה בדולר ארצות הברית (להלן – המחיר הנקוב - דולר). התשלום בחנות הוא בדולרים. לחלופין, לקוח המבקש לשלם על מוצר בשקלים, המשיבה ממירה את המחיר הנקוב לשקלים לפי שער החליפין היציג.

ככל שלקוח מבקש לשלם במטבע חוץ שאינו דולר, המשיבה מחשבת את מחיר המוצר בדולרים דרך המרה של מטבע החוץ לשקלים לפי שערי חליפין של קניה ומכירה.

הצדדים חלוקים באשר לאופן ההמרה שמבצעת המשיבה בעת תשלום במטבע חוץ שאינו דולר.

נקודת המוצא למחלוקת היא הפרשנות שיש לתת לפטור שקיבלה המשיבה ותחולתו ביחס לתשלום במטבע חוץ, שאינו המחיר הנקוב – דהיינו, מטבע שאינו דולר.

תמצית טענות המבקשת

לקוחות המשיבה המשלמים במטבע חוץ שאינו דולר משלמים באופן סמוי וללא ידיעתם עמלת המרה בגובה של כ- 5% עבור המוצר אותו הם רוכשים. המשיבה מחשבת את מחיר המוצר בדולר תוך שהיא מבצעת המרות מיותרות לפי שערי קניה ומכירה, באופן שפועל לרעת הלקוח ומעשיר את קופתה. זאת, מבלי שהלקוח מודע לאופן ההמרה ולאי הכדאיות שבתשלום באמצעות מטבע חוץ שאינו דולר ולכך שכספו "שווה" פחות אצל המשיבה.

פעולות ההמרה שמבצעת המשיבה ביחס לתשלום במטבע חוץ שאינו דולר, נוגדות את הוראות חוק הגנת הצרכן. הפטור שניתן למשיבה מתייחס לאופן הצגת המחירים בלבד. סעיף 17ז(ב) לחוק הגנת הצרכן מחייב אותה לבצע המרה של מטבע חוץ לפי שקל יציג בלבד.

ניתן ללמוד על אופן ביצוע התשלום וההמרה הנכונים והמותאמים להוראות הדין, מיתר החנויות הפועלות בנמל התעופה.

באותן חנויות, כאשר לקוח מבקש לשלם במטבע חוץ שאינו דולר, מתבצעת המרה של מטבע החוץ לדולר לפי שערי מטבעות יציגים מצטלבים, קיזוז שווי המוצר בדולרים מהסכום המומר וחישוב העודף ללקוח.

המשיבה נוקטת בשיטת המרה שונה ומבצעת המרה על דרך השקל ומוסיפה שלב נוסף של המרה לפי שערי קניה ומכירה: בשלב הראשון, מתבצעת המרה של מטבע החוץ לשקלים - לפי שער קניה נמוך (להלן – המרה ראשונה); בשלב השני, מתבצעת המרה של הסכום המומר לדולרים - לפי שער מכירה גבוה (להלן – המרה שנייה); בשלב השלישי, מבוצע קיזוז של שווי המוצר בדולרים וחישוב העודף ללקוח.

ההמרה הראשונה שמבצעת המשיבה לפי שער קניה היא בניגוד לדין, המחייב לבצע המרה לשקל לפי שער יציג. פעולת ההמרה השנייה, מנוגדת לדין ולמעשה - מיותרת.

לאחר ביצוע ההמרה הראשונה, ממטבע החוץ (שאינו דולר) לשקלים לפי שער קניה נמוך, המשיבה מחזיקה בידה באופן רעיוני מטבע שקלי שבאמצעותו הייתה צריכה לבצע את תחשיב רכישת המוצר. המשיבה מבצעת המרה נוספת של הסכום שהומר לשקלים לדולרים לפי שער מכירה גבוה ורק אז מקזזת את שווי המוצר ומחשבת את העודף ללקוח. אין הצדקה או טעם להמרה הנוספת שמבצעת המשיבה.