בפני בקשה שהוגשה על ידי המבקשת להתיר לה להגיש חוות דעת מומחה; להורות למשיבות להעביר לה מסמכים וכן לדחות את המועד להגשת תשובתה לתשובת המשיבות לבקשה לאישור התביעה כייצוגית.
1.העובדות הרלוונטיות
ביום 26.11.2015 הוגשה על ידי המבקשת - רחל שטיינברג (להלן: "המבקשת") בקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי פרט 5 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו-2006 (להלן: "החוק"), נגד המשיבות - דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ (להלן: "דן") ואמד פיתוח נדל"ן והשקעות בע"מ (להלן: "אמד", להלן יחד: "המשיבות"; להלן: "הבקשה לאישור").
על פי הנטען בבקשה לאישור, המבקשת היא האלמנה והיורשת היחידה של אהרן שטיינברג ז"ל (להלן: "המנוח") אשר הועסק כנהג אוטובוס וכחשמלאי בדן במשך עשרות שנים. ממועד תחילת עבודתו בדן החזיק ב-300 מניות של אמד אותן חויב לרכוש.
עוד נטען, כי על פי תקנון ההתאגדות של אמד, כל עוד לא הונפקו מניות אמד למסחר בבורסה, לא יוכל בעל מניות למכור את מניותיו. בנוסף, בקרות אחד המקרים הקבועים בתקנון, כגון במקרה בו חבר דן (בעל מניות) נפטר או פורש, תועברנה כל מניותיו לדן או למי שדן תורה, כנגד תשלום "הערך הפנימי" האחרון של המניה על ידי דן.
הערך הפנימי האחרון של המניה יהיה שוויה של אמד לפי הערכת שווי של החברה מחולק במספר המניות המוצא של החברה. הערכת השווי תבוצע אחת לשלוש שנים על ידי מומחה שימנה הדירקטוריון.
לטענת המבקשת, לאחר פטירתו של המנוח, היא קיבלה הודעה מדן בדבר שווי מניות אמד אשר יופקדו לטובתה בתמורה למניות המנוח. לטענתה, שווי המניות של המנוח אותו הציעה לה דן לא שיקף נכונה את ערכן האמיתי של המניות. מניות המנוח נרכשו על ידי דן בשווי נמוך משמעותית משווין האמיתי במסגרת הליך של מכירה כפויה.
טענה זו התבססה על כך כי כשנתיים לאחר הערכת שווי מניות המנוח, חילקה אמד לבעלי מניותיה דיבידנד בסכום הגבוה פי חמישה מהסכום בו העריכה את שווי מניות המנוח. בנוסף, הפער בין ערכן האמיתי של מניות המנוח לבין שווין לפי הערכת השווי - עלה גם מכתבות עיתונאיות שעסקו בשווי הנכסים בבעלות אמד.
לטענת המבקשת, פעולה זו מהווה קיפוח של המנוח, בעל מניות מיעוט באמד, הזכאי לקבל את התמורה האמיתית בגין מניותיו.
לאור זאת, התבקש ביהמ"ש לאשר את התביעה כייצוגית בשם כל מי שמניותיו באמד נרכשו במסגרת מכירה כפויה על ידי דן, בתמורה לשווי מניות אמד שנקבע על בסיס הערכת שוויה של אמד מחודש יוני 2011 שערך משרד גיזה זינגר אבן בע"מ (להלן: "משרד גיזה") (להלן: "הערכת השווי"), או על בסיס הערכה מקפחת אחרת.
הסעד הנתבע בתובענה הייצוגית אותה מבוקש לאשר, הוא ההפרש בין התמורה שדן ביקשה לשלם עבור פדיון מניות המנוח - לבין התמורה ההוגנת והממשית עבור המניות.
ביום 21.4.2016 הגישו המשיבות את תשובתן לבקשה לאישור. לתשובה צורפה הערכת השווי שנערכה על ידי משרד זינגר.
ביום 1.6.2016 הגישה המבקשת את הבקשה נשוא החלטה זו, במסגרתה התבקש בית המשפט להתיר לה להגיש חוות דעת מומחה מטעמה יחד עם כתב התשובה לתשובת המשיבות לבקשה לאישור; להורות למשיבות להמציא למבקשת את כל הנספחים שצורפו להערכת השווי עליהם היא מסתמכת וכן לדחות את המועד להגשת התגובה לתשובת המשיבות ב-30 ימים מיום קבלת המסמכים האמורים.
בהחלטה שניתנה ביום 9.6.2016 נקבע כי בשלב זה ניתנת ארכה להגשת תגובת המבקשת.
2.טענות הצדדים בבקשה
א.טענות המבקשת
לטענת המבקשת, במסגרת תשובתן לבקשה לאישור טענו המשיבות כי יש לדחות את בקשת האישור שכן לא צורפה לה חוות הדעת המתייחסת להערכת השווי של אמד.
לטענתה, המשיבות צרפו את הערכת השווי של אמד לראשונה לתשובתן (כנספח 3, להלן: "הערכת השווי"). הערכת שווי זו נערכה לפי שיטת NAV המבוססת על השווי הכלכלי המצרפי של נכסי אמד, לרבות נכסי הנדל"ן שבבעלותה, בניכוי התחייבויותיה הכלכליות. הערכת השווי הוגשה ללא נספחיה וללא המסמכים עליה היא נשענת ומבלי שצורפו הערכות שווי נכסי המקרקעין שבבעלות אמד.
|