ויל נ' אסם השקעות בע"מ ואח'

בפני מחלוקת בעניין סוגיית הוצאות המשפט שמבקשות המשיבות בתובענה דנן- אסם השקעות בע"מ (להן: "המשיבה 1") ושטראוס גרופ בע"מ (להלן: "המשיבה 2"), להשית על המבקש, עמרי וייל, (להלן: "המבקש"), לאחר שהאחרון הודיע ביום 27.11.2017 על בקשתו להסתלק מבקשתו לאישור התובענה כייצוגית, ללא צו להוצאות.

רקע עובדתי וטענות הצדדים בקצירת האומר  

ביום 28.09.2017 הגיש המבקש כנגד המשיבות תובענה ייצוגית וכן בקשה לאישור התובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור").

לטענת המבקש, מספר ימים קודם להגשת בקשת האישור שודרה בטלויזיה, בערוץ 2, כתבת תחקיר ממנה עלה כי למוצרים עם כשרות מהודרת ערכים תזונתיים נחותים לעומת מקבליהם בעלי הכשרות הרגילה, וזאת מתוך רצון "לחסוך" במוצרי גלם יקרים יותר. עוד נטען כי לכתבה רואיינה ד"ר מאיה רוזמן, אשר ציינה כי ההבדלים בין המוצרים הרגילים למוצרים בעלי הכשרות המהודרת הינם "לא קטנים" (להלן: "הכתבה").

נוכח ההבדלים אלו, ביקש המבקש לתבוע את המשיבות בגין כלל מוצריהם המיוצרים גם תחת כשרות רגילה וגם תחת כשרות מהודרת. לחילופין ביקש המבקש לתבוע את המשיבה 1 בגין "מרק עוף אמיתי" בשרי (להלן "אבקת המרק"), המיוצר בכשרות מהודרת, ואת המשיבה 2 בגין שני מוצרים המיוצרים בכשרות כפולה- "שוקולד חלב עם שברי אגוזים" "שוקולד חלבי אוורירי" ו"שוקולד מריר אוורירי" (להלן: "השוקולד"), (אבקת המרק והשוקולד יכונה יחד לשם הנוחות "המוצרים").

כבר עתה יובהר כי הכתבה עצמה לא צורפה לבקשת האישור, ופרט לאמירות הכלליות בעניין הכתבה, אמירות אשר התפרשו על פני כעמוד אחד, לא הובאו כל ראיות או אסמכתאות כלשהן כדי לבסס את טענות המבקש.

לטענת המבקש, ההבדלים בין המוצרים הנושאים כשרות רגילה לבין המוצרים הנושאים כשרות מהודרת, מהווים הטעיה צרכנית וניצול מצוקת הצרכן על פי דיני הגנת הצרכן, כמו גם עולים כדי הפרת חובה חקוקה, ועוולות נוספות מתחום דיני הנזיקין ודיני החוזים.

עילת תביעתו האישית של המבקש ונסיבות היווצרותה לא הובהרו לגמרי בבקשת האישור, וכל שנטען, בכלליות רבה, הינו כי המבקש רכש "מוצרים" מהמשיבות, שהעתק צילום אריזותיהן צורף כנספח, וכאשר מעיון בנספח עולה כי המדובר בשוקולד ובאבקת המרק. פרט לצילום של אריזות השוקולד ואבקת המרק, לא הובאו אסמכתאות להוכחת עצם הרכישה.

נזקו הממוני של המבקש הועמד על סך של 84.4 שח (סך של 46.6 ₪ בגין רכישת מוצרי המשיבה 1 וסך של 37.8 בגין רכישת מוצרי המשיבה 2), ונזקו הבלתי ממוני של המבקש הועמד על הסך של 100 ₪. בהיעדר נתונים, הועמד נזקה הממוני של הקבוצה על הסך של 420,000,000 ₪ ונזקה הבלתי ממוני על הסך של 600,000,000 וזאת בהתבסס על הערכותיו האישיות של המבקש, ובהתייחס לכלל המוצרים הנמכרים על ידי המשיבה בשני סוגי הכשרויות.