הרשקוביץ נ' 013 נטוויז'ן בע"מ

1.לפניי בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית על פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס''ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות), לאשר הסדר בין הצדדים, לדחות את תביעתו של המבקש, לאשר גמול ושכר טרחה ולפטור את הצדדים מהחובה לפרסם הודעה בדבר ההסתלקות.

הבקשה לאישור תובענה כייצוגית

2.המבקש הוא מנוי של המשיבה לשירותי "ספק אינטרנט". המשיבה היא חברת 013 נטויז'ן אשר מספקת ללקוחותיה בין היתר שירותי טלפוניה פנים ארצית ובינלאומית ושירותי קישוריות לאינטרנט. המבקש לטענתו גילה כי המשיבה גובה ממשפחתו תשלום עבור שני מנויים בעוד שעשה שימוש בקו אחד בלבד, אולם לאחר פנייתו למשיבה, סירבה זו להעביר לעיונו את כלל המידע המצוי במאגר המידע שלה בעניינו ובעניינה של אשתו.

ענינה של התובענה כפי שפורט בבקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: בקשת האישור), היא בטענת המבקש כי בסירוב זה, הפרה המשיבה את סעיף 13 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א -1981 (להלן: חוק הגנת הפרטיות).

3.המשיבה טענה כי לא נפל כל פגם בפעולותיה, ואין בטענות המבקש בכדי לאשר את התובענה כייצוגית ודינה להידחות. לטענת המשיבה, ההליך להשיג על סירובו של בעל מאגר מידע לאפשר עיון כאמור בסעיף 13 לחוק הגנת הפרטיות, הוא הליך מיוחד שאינו עומד בקנה אחד עם הגשת תובענה ייצוגית. לטענת המשיבה תקנה 8 לתקנות הגנת הפרטיות מגדירה את הליך הערעור על סירוב בפועל של בעל מאגר מידע לבקשה קונקרטית ומסוימת להתיר את העיון וזאת תוך 30 יום מיום הסירוב. המשיבה סבורה כי מדובר בהליך ערעורי אישי ולפיכך לא ניתן להגיש ערעור "יצוגי" בשמם של חברי קבוצה אשר לא ניתנה להם הודעת סירוב בפועל על ידי המשיבה או שהערעור בענינו הוגש למעלה מ 30 יום מיום הודעת הסירוב.

עוד טענה המשיבה, כי אינה מפרה את הוראות סעיף 13 לחוק הגנת הפרטיות וכי לא קיימת למבקש וליתר לקוחות המשיבה זכות לעיין בכל מידע המצוי בידי המשיבה אודותיהם. לטענתה, המונח "מידע" מוגדר בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות ולא כל פריט מידע המצוי אצלה עונה להגדרת "מידע" או "מאגר מידע" בחוק הגנת הפרטיות. עוד טענה המשיבה כי בפועל בשל הקושי למיין את כל פריטי המידע המוחזקים אצלה היא מאפשרת לפנים משורת הדין ללקוחותיה, לעיין במידע גם אם אינו עולה בגדר הגדרת "מידע" כמשמעותו בחוק. במקרה הקונקרטי של המבקש טענה המשיבה כי הוסבר לו כי הוא זכאי לקבל העתקים של הסכמים, מסמכים, חשבוניות והקלטות.

בקשת ההסתלקות

4.כפי שפורט בבקשה המוסכמת להסתלקות מבקשת האישור, התקיימו מגעים בין הצדדים לתובענה. המשיבה מצהירה בבקשת ההסתלקות כי היא תמשיך להעמיד מידע לעיון לקוחותיה כדין ובנוסף הסכימה ליצור עבור לקוחותיה טופס יעודי (נספח א' לבקשת ההסתלקות) לקבלת מידע שיוצב באתר האינטרנט שלה.

המשיבה ציינה כי השיבה למבקש עד למועד הגשת בקשת ההסתלקות, את מלוא דמי המינוי ששילם עבור אחד הקווים בהם חוייב.

5.על רקע התחייבויות המשיבה ליצור טופס ייעודי כאמור, הגיע המבקש לכלל מסקנה כי האינטרס הציבורי שבתובענה מוצה והוא מבקש להסתלק ממנה. במסגרת זו, המבקש מסכים לדחיית תביעתו האישית, מאחר שהמשיבה רואה עצמה מחויבת לעמוד בתנאי החוק.

הצדדים מסכימים שאין מקום להמשיך בתובענה ייצוגית. בנוסף, סבורים שני הצדדים כי בנסיבות העניין אין כל צורך בפרסום דבר ההסתלקות נושא בקשה זו ומבקשים שלא להורות על הפרסום לפי תקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש''ע-2010.

6.הצדדים הגיעו להסכמה גם בסוגיית הגמול ושכ"ט עו"ד, ומבקשים מבית המשפט לפסוק למבקש גמול בסך של 8,000 ₪ ושכר טרחה לב"כ המבקש בסך של 22,000 ₪ בתוספת מע"מ ככל שחל.

דיון והכרעה

7.בהתאם לסעיף 16 לחוק תובעות ייצוגיות, טעונה הסתלקותו של מבקש הבקשה לאישור תובענה ייצוגית אישור של בית המשפט. זאת, בשל האפשרות להיווצרות ניגודי עניינים בין המבקש בבקשה לאישור לבין המשיבים וכן בין חברי הקבוצה אשר מבקש המבקש לייצג, ונוכח החשש כי הסכם הפשרה המושג מטרתו להיטיב עם הצדדים על חשבון חברי הקבוצה המיוצגת.

סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי אין לאשר הסדר פשרה אלא אם נמצא שזה ראוי, הוגן וסביר לכלל חברי הקבוצה, וכאשר הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה לפני אישור התובענה הייצוגית, זו תאושר רק לאחר שנמצא "גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין."

8.שקלתי את הבקשה ונימוקיה. מקובלת עלי ההסכמה כי לאחר שהמשיבה פעלה ליצור טופס ייעודי שמקל על ציבור הצרכים לקבל מידע, אין עוד צורך בבירור המשפטי והכרעה בשאלה שבמחלוקת. לפיכך, מצאתי להיעתר לבקשה ולאפשר למבקש להסתלק מבקשתו לאישור התביעה, וכן להורות על דחיית התביעה האישית.

גמול ושכר טרחה