ת"צ 4996-04-13 כשדי נ' מפעל הפיס

זוהי בקשה, על-פי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות), לאשר תובענה ייצוגית.

1.סעיפים 225 ו-226 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, אוסרים על ארגון הימור, הגרלה או משחק גורל נושא פרסים ועל השתתפות במשחק כזה. סעיף 231 לחוק מתיר למשיב, מוסד ללא כוונת רווח, לערוך הגרלות באישורו של שר האוצר או של מי שהשר הסמיך אותו לכך. באמצעות ההגרלות המשיב מגייס כספים מהציבור, ובניכוי הפרסים שחולקו לזוכים הוא משתמש בהם לצורך מטרות ציבוריות בחינוך, בבריאות, ברווחה, בספורט, באיכות הסביבה ועוד.

לטענת המבקש המשיב מטעה את המשתתפים בשתי הגרלות שהוא עורך, ‚חישגד בורסה‘ ו‚חישגד דיבידנד‘,בהצגת מבנהו של סל הפרסים בתוכניות ההגרלות שהפיץ. בשלהי שנת 2012 הוא למד, לגרסתו, מאתר המרשתת של המשיב כי 240 אלף כרטיסי ‚חישגד בורסה‘ מתוך סדרה של שני מיליון מזכים בפרס על סך עשרה ש"ח. התברר לו כי אין כרטיסים שזוכים בפרס כספי בסך 10 ₪, אלא רק בכרטיסי „אופצייה“, המזכים את המחזיק בכרטיס נוסף חינם להגרלה שעלות ההשתתפות בה 10 ₪. עוד טוען המבקש כי המשיב אינו מפריד בין מספר הכרטיסים שזוכים בפרס כספי של 10 ₪ לבין מספר הכרטיסים שזוכים בכרטיס הגרלה חינם. כלומר, כך הוא סבור, גם ברמות הפרסים עשרים, חמישים ומאה ש"ח המשיב מטעה את ציבור הצרכנים כאשר בחלק מהזכיות ניתן כפרס כרטיס מתנה שעלותו 10 ₪. המבקש מבקש לאשר תובענה ייצוגית נגד המשיב בעילות של הפרת איסור ההטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן), ועשיית עושר ולא במשפט. כמו-כן נטען כי המשיב הטעה לפי הוראת סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג–1973.

המבקש טוען כי עיין באתר המרשתת של המשיב באשר למבנה סל הפרסים בהגרלה חישגד בורסה. הוא הבחין כי בכל סדרה של שני מיליון כרטיסים – 240 אלף מתוכם זוכים בפרס כספי בסך 10 ₪. לפי הפרסום באשר להגרלת חישגד דיבידנד, מתוך סדרה של ארבעה מיליון כרטיסים, 480 אלף זוכים בפרס בסך 10 ₪. הוא ניגש לדוכן המשיב בקניון ברעננה וביקש לרכוש כרטיס להגרלת חישגד דיבידנד, אך באותו דוכן לא נמצא אף כרטיס הגרלה כזה ומשום כך רכש את הכרטיס חישגד בורסה. הכרטיס שרכש לא העלה זכייה כלשהי והוא רכש כרטיס נוסף. זה זכה ב„אופצייה“, היינו בזכות לקבל כרטיס הגרלה נוסף חינם שמחירו 10 ₪. הוא ביקש לקבל את עשרת השקלים במקומה, אך נאמר לו כי הוא יכול לקבל אך כרטיס הגרלה נוסף שזה שוויו. לטענתו הוא ביקש לעיין במבנה סל הפרסים של הגרלת חישגד בורסה, אך זה לא נמצא בדוכן. פנייתו מיום 19.11.12 למשיב לתיקון הפרסום לא נתקבלה. המשיב דחה את טענותיו כקנטרניות, קטנוניות ולכל היותר בבחינת „זוטי דברים“.

המבקש טוען כי ציבור המשתתפים זכאים לפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה עקב ההטעיה, אשר עוררה תחושה של כעס ותסכול, וכן זכאי הוא לפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה של הרצון החופשי שנגרמה לו כששלל ממנו המשיב את זכות הבחירה להשתתף בתוכניות הגרלה שבהן מחולקים פרסים כספיים ששוויים נמוך מזה המפורסם בפועל, להשתתף בתוכנית הגרלה אחרת או להימנע מהשתתפות. הסעדים שלהם הוא עותר הם פיצוי כספי בגין נזק ממוני ושאינו ממוני. בשל הנזק הלא-ממוני בדמות עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה שגרמו מעשי המשיב ומחדליו, הוא עותר לפיצוי בסך 100 ₪ לכל חבר קבוצה. כן עותר המבקש להורות בצו עשה לפרסם את הרכבו הנכון של סל הפרסים בשתי ההגרלות. לחלופין המבקש עותר להשיב לציבור את הרווחים שעשה המשיב שלא כדין, משמע ההפרש בין הפרסים הכספיים הממשיים שאותם התחייב לחלק לפי מבנה סל הפרסים לבין הפרסים הכספיים הממשיים שאותם הוא מחלק הלכה למעשה.

המשיב טוען מנגד כי אין כל הטעיה וכי מבנה סל הפרסים מוצג באופן נכון המשקף את כללי ההגרלה. המונח „פרס“ מוגדר בפרסום באתר „פרס כספי או כרטיס חינם“. האפשרות לזכות בפרס מסוג כרטיס הגרלה נוסף ששוויו עשרה שקלים מצוינת גם על כרטיס ההגרלה עצמו מפורשות וברורות, וכל מי שמעיין בגב הכרטיס יודע שחלק מהפרסים מחולקים ככרטיס הגרלה חינם שמחירו 10 ₪. אליבא דמשיב סעיף 3.1 לתנאי תוכנית ההגרלה מחייב את המשיב לפרסם את הרכב סל הפרסים הכלול בכל סדרה, אך אינו מטיל חובה לפרסם את החלוקה הפנימית בין פרס כספי לבין פרס של כרטיס הגרלה נוסף. המשיב טוען כי הבקשה מתבססת על הפרסום באתר המרשתת ולפיכך מי שלא עיין באתר אינו יכול לטעון להטעיה בת פיצוי. הוא טוען שערכו של כרטיס הגרלה נוסף שווה למחירו הקמעוני, 10 ₪, ואף עולה עליו בשל ההתרגשות מגירוד הכרטיס והציפייה לזכות בפרס. המבקש לא הראה כי החלוקה הפנימית בין פרסים כספיים לבין פרסים מסוג כרטיס הגרלה נוסף ששוויו 10 ₪ היא עניין מהותי בהחלטה להשתתף בהגרלה. פירושו של דבר שהמידע על אודות מספר הכרטיסים חינם מתוך כלל הפרסים הוא מהותי למשתתף הסביר, ואילו ידע מידע זה הוא היה נמנע מהשתתפות בהגרלה. המשיב גם טוען כי המבקש אינו תם לב ואין לו עילת תביעה אישית, ומכל מקום יש השתק, מניעות, מעשה בית דין והעדר עילה נוכח הליך קודם שפתח המבקש נגדו.

2.בהתקיים ארבעת התנאים המפורטים להלן רשאי בית המשפט לאשר תובענה ייצוגית:

[...]

(1)התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;

(2)תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;