ת"צ 46159-01-15 לוי סרי ואח' נ' מימי מבואות ירושלים אגודה חקלאית מרכזית שיתופית בע"מ

בפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, בהתאם לסעיפים 18-19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק).

אחר קבלת הפשרה הוריתי על פרסום אודותיה כדין, וכך פעלו הצדדים. המועד להגשת התנגדויות חלף, ללא שהוגשו התנגדויות.

עניינה של התובענה בתמצית

1. המבקשים הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה, כי המשיבה מחייבת את צרכני המים ברחבי המועצה האיזורית מטה יהודה בתוספת תשלום המכונה "פחת", מעבר לחיובם בגין צריכת מים בהתאם למדידה במדי המים. החיוב בפחת הינו בגין הפער בין היקף צריכת המים שנרשם במד המים הראשי של ישוב, לבין סך כל צריכת המים שנקראה בשעוני המים של צרכני הקצה – תושבי אותו ישוב. הוסבר, כי פער זה נוצר כתוצאה מאיבוד מים בגין צנרת מים לקויה, תקלות ופיצוצים, מוני מים שאינם מכוילים כנדרש וכן חיבורים לקווי מים ללא מונה (גניבת מים).

2. טענת המבקשים היא, כי חיובם בגין פחת נעשה על-ידי המשיבה ללא סמכות ובניגוד להוראות כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד-1994 (להלן – כללי המים). כללי המים מסדירים את אספקת המים על-ידי ספקים מקומיים וכן את אופן החיוב בגין צריכת המים. סעיף 6(א) לכללי המים קובע, כי אגודה שיתופית המספקת מים לצרכניה, תגבה את התעריפים הקבועים בכללי המים, אך ורק על פי קריאת מדי מים. נטען, כי תעריפי המים שנקבעו כוללים בחובם חיוב בגין רכיב הפחת, כך שהשתת חיוב נוסף בגין פחת מהווה כפל חיוב. לטענת המבקשים, משחייבה המשיבה את המבקשים בתשלום בגין פחת, היא התעשרה שלא כדין לפי סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979; חרגה מהסמכות המוקנית לה על-פי כללי המים; הפרה חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; התרשלה ואף עוולה בגזל ובתרמית לפי סעיפים 35, 52 ו-56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; וכן הפרה את חובת תום הלב, החלה עליה מכח סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.

3. בתשובתה לבקשת האישור טענה המשיבה, כי היא אינה "ספק מים" כהגדרתו בכללי המים, וכי ספק המים של המבקשים הוא המושב שבו הם מתגוררים, המחזיק ברישיון האספקה לתושביו. כיוון שכך, נטען, כללי המים אינם חלים על המשיבה. המשיבה הוסיפה, כי הישוב שבו מתגוררים המבקשים הוא "ישוב מתוכנן", כמו גם יישובים רבים אחרים המקבלים שירותי מים מהמשיבה, וכי כללי המים אינם חלים על ישובים מתוכננים. הוסף, כי בין המשיבה לבין ועדי מושבים מסויימים, וביניהם המושב שבו מתגוררים המבקשים, נחתמו הסכמים, שלפיהם פחת המים יחול על התושבים, כנגד הפחתה בתעריף הנגבה עבור צריכת המים. זאת, במטרה לתמרץ את המושבים לבצע את הפעולות הדרושות לתיקון תשתית הולכת המים, לשם הקטנת הפחת. עוד בהקשר זה נאמר, כי רכיב פחת המים לא הובא בחשבון בחישוב תעריף המים שמשלמים ישובים מתוכננים, ולכן אין לקבל את הטענה בדבר כפל חיוב. לבסוף נטען, כי פחת המים שהוטל על המבקשים הינו בגין צריכת מים משותפת, וגם מן הטעם הזה גבייתו נעשתה כדין.

4. בתשובת המשיבה צוין, כי הלכה למעשה, בחודש ינואר 2015 הופסקה גביית פחת המים מכלל התושבים המקבלים מן המשיבה שירותי מים, לרבות המבקשים. זאת, כך נאמר בתשובה, בעקבות התייעצות בין רשם האגודות השיתופיות לבין הוועד הממונה, שמונה למשיבה על-ידי רשם האגודות השיתופיות בשנת 2012, בשל הליך פירוק שבו הייתה נתונה. בתגובתם לתשובת המשיבה טענו המבקשים, כי הפסקת גביית הפחת נעשתה בחודש מרץ 2015, אחר שסמנכ"לית אסדרה ברשות המים הבהירה, כי על המשיבה לחדול מגביית רכיב הפחת. לגישת המבקשים, התערבות רשות המים נעשתה מיד לאחר הגשת בקשת האישור (הבקשה הוגשה ביום 22.1.15) ובעקבותיה.

   הסדר הפשרה

5. על רקע עמדות אלה הגיעו הצדדים להסדר פשרה, שעיקרו בהתחייבות המשיבה לחדול מגביית רכיב הפחת. המשיבה התחייבה לגבות מהצרכנים תשלום בהתאם למכפלה של כמות המים שנצרכה על-ידי כל צרכן בפועל לפי מדידה, בתעריף שלא יעלה על התעריף המירבי הקבוע בכללי המים. זאת, בכפוף לכך שלא יחול שינוי במצב המשפטי בכל הנוגע לחוקיות גביית רכיב הפחת. בתחילה, לא נכלל במסגרת הסדר הפשרה פיצוי לחברי הקבוצה בגין העבר, לנוכח הליכי הפירוק הממושכים שבהם הייתה נתונה המשיבה. לאחר שהושמעה בפני הצדדים הערת בית המשפט, בנוגע לצורך לכאורי בהשבה בגין גביית פחת שנעשתה בעבר, הגיעו הצדדים להסכמה בדבר תיקון הסדר הפשרה וקביעת מנגנון לביצוע השבה חלקית, כמפורט להלן:

   א. צרכן אשר יהיה מעוניין בכך, יפנה למשיבה בבקשה להשבה (להלן – צרכן מבקש). הפניה למשיבה תוכל להתבצע באחת מהדרכים הבאות: פניה טלפונית למספר טלפון שיפורסם במודעה על אישור הסדר הפשרה, פניה פיזית למשרדי המשיבה, פניה באמצעות פקס או פניה באמצעות שליחת הודעת דואר אלקטרוני.

   ב.המשיבה תנהל פנקס ורישום, שבו יצויינו שמות כל הצרכנים המבקשים ומספרי הצרכן שלהם, מועד הפניה וסטטוס הטיפול בפנייתם.

   ג.המשיבה תבדוק את חיוב המים שנשלח לכל צרכן מבקש במהלך התקופה שמיום 1.7.12 ועד יום 31.1.15 (להלן – תקופת ההשבה), ותפחית ממנו את סכום הפחת, ככל שנעשה חיוב בגין פחת (להלן – חיוב ללא פחת).

   ד.ביחס לכל צרכן מבקש תערוך המשיבה חישוב לגבי הסכום המקסימלי שבו ניתן היה לחייבו, באמצעות מכפלה של כמות המים שנצרכה בפועל על-ידי אותו צרכן, על פי מדידה, בתעריף המקסימלי שהיה נקוב באותו מועד בכללי המים. תוצאת המכפלה תכונה להלן – חיוב מקסימלי.

   ה.ביחס לכל צרכן מבקש יחושב ההפרש בין החיוב המקסימלי לבין החיוב ללא פחת. הסכום שיתקבל יכונה להלן – הפרש החיובים.