ת"צ 45868-10-14 חזיזה נ' ועדה מקומית לתכנון שומרון

לאחר שנדרשתי לפרטי העניין ולאחר שעיינתי עיין היטב בטיעוני הצדדים בקשר לגמול ולשכר הטרחה, הגעתי לכלל דעה כי אף שאין לשלול לחלוטין פסיקת גמול ושכר טרחה, הרי שבמקרה הנדון יש להעמידם על הצד הנמוך.

בראש ובראשונה, אין לכחד כי הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית בקשר עם גביית "אגרת בקשה לקבלת מידע" בשיעור העולה על המותר, הביאה להפסקת הגבייה העודפת ע"י המשיבה, ואף להתחייבותה של המשיבה להשיב לנישומים שפנו אליה לשם קבלת המידע, את ההפרש שנגבה בהם שלא כדין. מבחינה זו, נראה כי התובענה עולה בקנה אחד עם הרציונאל העומד בבסיסו של חוק תובענות ייצוגיות, והוא קידום אכיפת הדין והבטחת שלטון החוק ע"י הרשויות.

בבוא בית המשפט לשקול את פסיקת גמול למבקש, ושכר טרחה לבא כוחו, עליו לקחת בחשבון שיקולים אחדים ובהם "שיקולי תשומה" הנוגעים לעלויות שנשא בהם המבקש, והסיכון שנטל על עצמו בעת הגשת הבקשה, "שיקולים של הכוונה ציבורית", אשר עניינם התועלת הציבורית שהופקה מן התובענה, וכן הפער בין הסעד שנתבע לסעד שנפסק בסופו של יום, ו"שיקולי תפוקה" שעניינם התועלת שצמחה לקבוצה המיוצגת כתוצאה מהגשת התובענה.

בחינת שיקולים אלו הביאה אותי למסקנה, כי הפיצוי הראוי יהיה, כאמור, על הצד הנמוך.

האמת ניתנת להיאמר, כי מדובר בסוגייה משפטית פשוטה עד מאוד, ההליך הסתיים בשלב מוקדם ביותר, עקב הודעת החדילה ונראה, כי ההליך לא הצריך מן המבקש ומבא כוחו, השקעה רבה של זמן והוצאות. בעניין זה נראה אף, כי לא קדם להגשת הבקשה בירור מעמיק לגבי היקף הגבייה. בעניין אחרון זה, יש טעם בטענת המשיבה, כי ניתן היה בנקל לקבל את המידע הנוגע להיקף הגבייה ע"י פנייה פשוטה בהתאם לחוק חופש המידע, ואף דבר זה לא נעשה.

הדעת אף נותנת, כי לו פנה המבקש, עובר להגשת התביעה בפנייה מקדימה לבעלי התפקיד המוסמכים אצל המשיבה וטוען בפניהם כי האגרה הנגבית הינה גבוהה מן המותר, אפשר והגשת התביעה הייתה מתייתרת.

ראוי להוסיף, כי לטענת המשיבה, סך כל הגבייה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לאישור, עמד על כ-87,000 ₪ בלבד, ורק חלק מן האגרות שנגבו, נכלל במסגרת הרלוונטית לתובענה.

על פי התרשמותי, המבקש אף לא נטל סיכון רב בעת שהגיש את התובענה, וטענתנו כאילו מצוי היה בסיכון מיוחד עקב היותו שמאי מקרקעין, שמא יבולע לו עקב התייחסות שלילית עתידית של המשיבה אליו, לא נראית לי מבוססת במיוחד.

בהתחשב בכל האמור לעיל, הסכום שנתבקש ע"י המבקש כגמול ושכר טרחה, דהיינו גמול בסך של 25,000 ₪ ושכר טרחה בסך של 100,000 ₪, הינו מופרז ביותר.

לאחר ששקלתי את כל השיקולים, אני פוסק לתובע גמול בסך 5,000 ₪ וכן אני פוסק לבא כוחו, שכר טרחה בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.