מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 45485-01-16 - פסקדין
חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"צ 45485-01-16

תאריך פרסום : 13/11/2016 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
45485-01-16
30/10/2016
בפני השופט:
דורי ספיבק

- נגד -
המבקש:
ליאור בן דוד
עו"ד אבי מור-יוסף
המשיבה:
קומסק בע"מ
עו"ד דני כביר ומשה ברנר
פסק דין

 

(דחיית בקשה לאישור תובענה כייצוגית)

 

כב' השופט דורי ספיבק:

1.בפנינו בקשה לאישור תובענה כייצוגית, בשתי עילות: ניכוי בסך 20 ₪ לחודש עבור "קופת מתנות", וכן ניכוי משכר העובדים עבור ארוחות הנצרכות על ידי העובד באמצעות "כרטיס תן ביס".

התשתית העובדתית ומהלך הדיון בבקשה

2.המשיבה הינה חברה המתמחה במתן ייעוץ לחברות וארגונים שונים בתחום אבטחת מידע וניהול סיכונים. המבקש עבד אצלה בתפקיד יועץ אבטחת מידע החל מיום 17.7.12 ועד שהתפטר וסיים את עבודתו ביום 19.12.13. עם תחילת עבודתו חתם המבקש על חוזה העסקה (נספח 4 לבקשה).

כמפורט בבקשה, וכפי שעולה גם מתלושי שכרו של התובע (נספח 3 לבקשה) נוכו מדי חודש משכרו סך של 20 ₪ לטובת "קופת מתנות" ועוד סך משתנה בגין "ארוחות תן ביס" שצרך. לטענת המבקש, העומדת במרכז בקשה האישור שלפנינו, שני הניכויים האלה בוצעו שלא כדין, כך ממשכורתו הוא וכך גם ממשכורות יתר עובדי המשיבה.

3.ביום 3.11.15 פנה התובע במכתב התראה להסתדרות העובדים הלאומית בעניין הכוונה להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית (נספח 6 לבקשה). זאת, לאחר שלמד מפרסומים שונים בכלי התקשורת על כך שעובדי המשיבה התארגנו בארגון עובדים זה, כי המשיבה הכירה ביציגות עוד בחודש ספטמבר 2014 ואף החלה במשא ומתן לחתימה על הסכם קיבוצי. פנייה זו נעשתה לאור ההלכה שנפסקה בבג"צ 1893/11 הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה נ' בית הדין הארצי לעבודה (30.9.15)) לפיה, בטרם יגיש עובד בקשה לאישור תובענה כייצוגית, עליו לפנות לארגון העובדים ולבקש ממנו לפעול בעצמו לאכיפת זכויות העובדים שנפגעו לטענתו.

ביום 12.1.16 השיבה ההסתדרות הלאומית כי לאחר שערכה בדיקה של הנתונים, הסתבר לה כי מספר עובדי החברה החברים אצלה אינו עולה על עשרה נכון למועד פניית המבקש, בעוד שבמשיבה מועסקים למעלה ממאה עובדים (מכתב התשובה צורף כנספח 7 לבקשה). לפיכך, ובהתחשב גם בעובדה כי לא נחתם הסכם קיבוצי, הודיעה ההסתדרות למבקש כי היא איננה עוד ארגון העובדים היציג בחברה (לחובתו של ארגון עובדים להודיע למעסיק כי חל שינוי מהותי במספר עובדיו באופן הפוגע במעמדו כארגון יציג במקום העבודה, ראו: עסק 51407-07-15 כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי נ' צ.ל.פ. תעשיות (7.10.16, פיסקה 38 לפסק דינה של כב' השופטת סיגל דוידוב-מוטולה)).

עם זאת, ממכתב התשובה ששלחה ההסתדרות הלאומית עולה כי זו בדקה את טענות המבקש אל מול המשיבה, וקיבלה תשובה לפיה לשיטת המשיבה הניכויים שבמחלוקת נעשו כדין.

4.נוכח התשובה שקיבל, הגיש המבקש את הבקשה שבפנינו. דיון קדם משפט ראשון בבקשה התקיים ביום 21.6.16. ביום 17.7.16 התקיים דיון בבקשה לגופה. במהלכו, נחקר המבקש שהגיש את התצהיר התומך בבקשה, ונחקרה גב' ליאת קורן, סמנכ"ל הכספים של המשיבה, שהגישה את התצהיר התומך בתשובת המשיבה. לאחר הדיון הגישו הצדדים סיכומים בכתב. עתה, משנאספו אלה לתיק בית הדין, הגיעה העת לדון ולהכריע.

דיון והכרעה

5.במרכז המחלוקת שבין הצדדים בבקשת האישור שבפנינו עומדת שאלת חוקיות שני הניכויים שבוצעו משכר עובדי המשיבה – עבור קופת מתנות ועבור ארוחות "תן ביס". ככל שנגיע למסקנה שהדין עם המבקש בקשר לאחד הניכויים, או שניהם, עלינו להמשיך ולדון בשאלה האם מתקיימים התנאים לאישור תביעתו כייצוגית. זאת, מתוך נקודת המוצא לפיה ככלל ניתן לאשר תובענה ייצוגית בעילה של ניכוי מהשכר שלא כדין (עע 19419-12-12 מודיעין אזרחי נ' קויטמן (13.3.16)). אך עוד בטרם נפנה לדון בשאלות אלה, נקדים ונציג באופן כללי את ההסדר החוקי המטיל הגבלות משמעותיות על הניכויים אותם ניתן לבצע משכרם של עובדים.

ניכויים משכר עבודה – ההסדר החוקי

6.חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 מהווה נדבך מרכזי במשפט העבודה המגן הישראלי (בג"ץ 7029/95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' בית הדין הארצי לעבודה (27.2.97)). "מטרתו להעניק הגנה מקיפה לשכר עבודה, על מנת להבטיח כי השכר ישולם לעובד במועדו ובמלואו, פרט לניכויים מותרים" (הצעת חוק הגנת השכר, תשי"ז-1957, ה"ח תשי"ז- בעמ' 67). לחוק אם כן שתי תכליות עיקריות: האחת הינה הבטחת עצם תשלום השכר, והשנייה הינה תשלום השכר במועדו (עע 300274/96 צדקא נ' מדינת ישראל (16.10.01)). אחת הדרכים להגשמתן של שתי תכליות אלה הינה ההסדר הקבוע בסעיף 25 לחוק, לפיו נקבעה רשימה סגורה של מקרים שבהם, ורק בהם, ניתן לנכות משכרו של עובד. עמד על כך כב' הנשיא (כתוארו אז) סטיב אדלר:

"סעיף 25 לחוק הגנה השכר קובע כלל, המאפשר ניכוי משכר עבודה רק במקרים מסוימים המוגדרים במפורש בסעיף. הגיונו של ההסדר, הקובע אפשרויות מצומצמות ביותר ומוגדרות היטב לניכוי משכר עבודה, נעוץ במאפייניו של החוק כחוק מגן, הבא להגן על לִיבָּתַהּ של התמורה המוענקת לעובד כגמול לעבודתו—הוא שכר העבודה" (עע 180/09 הוועד הארצי למורי רשת עמל נ' אוסטר (15.11.10)).

 

7.וכך קובעות הוראות סעיף 25:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
*
*
*
*

חיפוש עורך דין לפי עיר

המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ