ת"צ 44983-10-15 נג'ר נ' עיריית אשקלון

1.בפני בקשה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית – ובעקבותיה הודעת חדילה של המשיבה (עיריית אשקלון) לפי סעיף 9 (ב) לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו – 1996 ("החוק").

יתרת המחלוקת הינה בדרישת ב"כ המבקש לפסיקת גמול ושכ"ט עו"ד עפ"י סעיף 9 (ג) לחוק.

הצדדים טענו לעניין זה בישיבת 9.2.16.

שיקול מרכזי לעניין זה הינו בהעדר פנייה מקדימה של המבקש לרשות המקומית (המשיבה) בטרם הוגשה הבקשה לביהמ"ש (ביום 22.10.15).

אפנה בעניין זה לנפסק בעע"מ 2978/13 מי הגליל בע"מ נ. יונס (פסה"ד מיום 23.7.15 – טרם פורסם).

כמו כן, בבקשת האישור נטען כי סכום גביית היתר הכולל של אגרות החניה (נשוא הבקשה) מסתכם בכ- 333,562 ₪ - וזאת בהסתמך על חוו"ד המצורפת לבקשה.

דא עקא, בס"ק 6 (א) לאותה חווה"ד מציין עורכה כי "בפועל לא קיבלתי ו/או (!) מצאתי נתונים שמהם ניתן להסיק במדויק מהו גודל קבוצת משלמי אגרת הסדר חניה בעיר אשקלון".

את הנתון הנ"ל של 333,562 ₪ מסיק עורך חווה"ד מנתונים שמצא בפסק דין אחר בו נדונה בקשה בסוגיה דומה נגד עיריית אור יהודה.

אולם – מנספח 7 להודעת החדילה עולה כי ריכוז הכנסות רשות החניה של עיריית אשקלון לתקופה הרלבנטית (מיום 1.5.15 ועד למועד החדילה 20.1.16) מסתכם בכ- 195,000 ₪ (ולא 333,562 ₪ כפי ששוער ללא תימוכין).

2.משבחר המבקש לפנות בבקשתו ללא פנייה מוקדמת לרשות ומשנמצא כי סכום גביית היתר נשוא הבקשה נטען ללא בדיקה קונקרטית נדרשת – משליכים הדברים באופן משמעותי על סוגית הגמול ושכה"ט.

ב"כ המבקש טוען לגמול ושכ"ט בנגזרת של אחוזים מסכום גביית היתר שפורט בבקשה ומציע כי הסכומים יופחתו במחצית עקב אי משלוח הפניה המוקדמת.

ב"כ המשיבה טוענת כי בנסיבות הדברים אין מקום לפסוק סכום כלשהו – ושבה ומפנה לכך שסכום גביית היתר נמוך משמעותית מהסכום שנרשם בבקשה מבלי בדיקה של ממש.

במכלול הנסיבות, נראה לי כי אין לשלול לחלוטין גמול ושכ"ט – אולם אלה יהיו על הצד הנמוך.

באיזון הדברים הכולל אני מחליט אפוא לפסוק למבקש גמול בסכום של 2,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 7,500 ₪.

3.המזכירות תשלח פסק דין זה לב"כ הצדדים.