שמש ואח' נ' דלק מנטה קמעונאות דרכים בע"מ

לפניי בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישו המבקשות כנגד המשיבה להשבת סכומים שנגבו ביתר בתחנות התדלוק של המשיבה. זאת נוכח הוראות צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מירביים בתחנות תדלוק), התשס"ב-2002, ועקב העדר שיעור מספיק של משאבות בשירות עצמי בתחנות התדלוק שמפעילה המשיבה, תחנת "מגשימים" ותחנת "הכפר הירוק".

רקע

1. במסגרת ת"א 2057-07 בש"א 14184/07 דפני פרי נ' שערי דלק פתוח וניהול-שותפות רשומה (2.8.10) (להלן: "עניין דפני פרי") הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בין היתר כנגד המשיבה בענייננו עקב אי-עמידתה בהוראות צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות תדלוק), התשס"ב-2002 (להלן: "צו הפיקוח"). תחנות מגשימים והכפר הירוק הן שתיים מתוך תחנות התדלוק שאליהן התייחסה התובענה בעניין דפני פרי והן שתי תחנות התדלוק אליהן מתייחסת התובענה שלפניי (להלן: "התחנות"). בעניין דפני פרי, בית המשפט המחוזי בת"א אישר את התובענה כייצוגית לגבי מי שתדלק, בין היתר, בתחנות, החל ממועד כניסת הצו לתוקף ביום 2.4.06 ועד ליום 4.7.07 (מועד הגשת התובענה). בטרם דיון ההוכחות בתביעה עצמה, הגיעו הצדדים להסדר פשרה שאושר בפסק דין על ידי בית המשפט (פסק דין מיום 21.8.14).

2. ביום 17.9.14 הגישו המבקשות את הבקשה שלפניי, בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה בגין המשך הפרת הוראות צו הפיקוח בתחנות, חרף פסיקתו של בית המשפט בעניין דפני פרי, ביחס לתקופה שמעבר לתקופה אליה מתייחס הסדר הפשרה בעניין דפני פרי דהיינו מיום 5.7.07 (להלן: "בקשת האישור").

   תמצית בקשת האישור, התגובה וסיכומי המבקשות

3. סעיף 2 בצו הפיקוח קובע מחירים מרביים לבנזין 95 אוקטן ולבנזין 96 אוקטן (להלן: "המחיר המרבי", "בנזין 95", "בנזין 96" ושניהם ביחד "בנזין", בהתאמה). סעיף 2(ב) בצו הפיקוח קובע, כי ניתן לגבות תוספת תשלום על המחיר המרבי בגין בנזין הנמכר בשירות מלא (להלן: "התוספת"), וזאת בעד השרות המלא ובעד מכירת בנזין בין השעות 20:00 עד ל-6:00 למחרת ובימי מנוחה. המחירים המרביים והתוספת משתנים מעת לעת. החל מיום 4.2.09 הוסר הפיקוח על בנזין 96 (ר' צו פיקוח על מצרכים ושירותים (הסרת הפיקוח מבנזין 96 אוקטן), התשס"ט-2008) על כן ממועד זה חלות הוראות הצו רק לגבי בנזין אוקטן 95.

   סעיף 3 בצו הפיקוח קובע בין היתר, כדלקמן:

   "(ג) על אף האמור בסעיף 2(ב) ובסעיף קטן (ב)(2), החל ביום ד' בניסן התשס"ו (2 באפריל 2006), תחנת תדלוק, ששיעור המשאבות בתדלוק עצמי בה פחות משליש או שמספרן פחות מ-2, הגבוה מביניהם, ובתחנה שבה 4 משאבות או פחות – מספרן פחות מ-1, לא תגבה כל תשלום כאמור בסעיף 2(ב), בעד בנזין הנמכר בה, אף אם הוא בשירות מלא.

   (ד)תחנת תדלוק יראו כאילו אין בה משאבה לתדלוק עצמי, כל זמן שמתקיים בה אחד מאלה:

   (1)המשאבה לתדלוק עצמי אינה פועלת, או שמסיבה כלשהי לא ניתן לתדלק באמצעותה;

   (2)המשאבה אינה מסומנת באופן שהורה עליו המנהל;

   (3)אין בה שלט המכוון את הנכנסים אליה באופן ברור שהורה עליו המנהל מן הכניסה אל משאבת התדלוק העצמי;

   (4)אין בה שלט הנראה לעין מן הכניסה לתחנה שצוין בו המחיר בשירות עצמי;

   ...

   (ה)בסעיף זה, 'משאבה בתדלוק עצמי' – בין שהתשלום בה באמצעות כסף מזומן, ובין שהוא באמצעות כרטיס אשראי, לפי בחירת בעל תחנת תדלוק".