אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 41943-10-12 בשן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח'

ת"צ 41943-10-12 בשן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 23/05/2016 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
41943-10-12
17/05/2016
בפני סגן הנשיאה:
יצחק ענבר

- נגד -
מבקש:
אליקים בשן
עו"ד ליאור צמח
עו"ד אמיר ישראלי
משיבות:
1. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
2. פמי פרימיום בע"מ
3. היועץ המשפטי לממשלה

עו"ד דורון טאובמן
עו"ד תמי גרינברג
עו"ד ענת בינדר גלעדי
עו"ד חגי טימנס
פסק דין
 

 

1.לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, בהתאם לסעיפים 19-18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – חוק תובענות ייצוגיות).

 

2.המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבות בה טען, כי המשיבות משפות את מבוטחיהן, המבוטחים בביטוחי בריאות, בתגמולי ביטוח בערכם הנומינאלי-היסטורי ללא שאלו מוצמדים למדד המחירים לצרכן. טענה זו מתייחסת לשתי תקופות ביטוח: האחת, עד למועד קרות מקרה הביטוח; והשנייה, ממועד קרות מקרה הביטוח ועד לתשלום בפועל למבוטח. כך, בעניין המבקש, שילמו המשיבות שיפוי בעבור טיפולים שונים בהתאם לסכום מקסימאלי שנקבע בפוליסת ביטוח הבריאות וכתב השירות המהווה נספח לה, ללא שהתווספו לערך הנקוב בפוליסה הפרשי הצמדה כלשהם. לטענת המבקש התנהלות זו של המשיבות – ביחד ולחוד – עולה כדי הפרת חובה חקוקה [סעיפים 28 ו- 56(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן – חוק חוזה ביטוח)], הפרת חוזה הביטוח ועשיית עושר ולא במשפט. לטענתו, בעקבות האמור נגרם לו נזק אישי בסך של 112.81 ש"ח; ונזק מצרפי לחברי הקבוצה, שנאמד על ידיו ביחס למשיבה 1 בכ-30.1 מיליוני ש"ח, וביחס למשיבה 2 בכ-43 מיליוני ש"ח. לפיכך, עתר המבקש לסעד הצהרתי ולפיו המשיבות מפרות את הדין; וכן לצו עשה שיורה למשיבות לחדול מהפרה זו ולפעול בהתאם לדין. כן עתר לפיצוי כספי בגין הנזקים הממוניים שנגרמו, לטענתו, לחברי הקבוצה.

 

3.המשיבות לא הגישו תגובות לבקשת האישור, וזאת על רקע מגעים לפשרה שהתנהלו בין הצדדים. ביום 1.1.2015 הגישו הצדדים לאישור בית המשפט הסדר פשרה, במסגרתו ציינו המשיבות, בתמצית, את עמדתן, לאמור: הפניקס משפה את מבוטחיה המבוטחים בביטוחי בריאות בתגמולי ביטוח המוצמדים למדד המחירים לצרכן; בכל פוליסות הבריאות בהן התגמולים משולמים ישירות על ידיה תקרת ההחזר משולמת בשתי התקופות – הן עד למועד קרות מקרה הביטוח הן ממועד קרות מקרה הביטוח ועד לתשלום בפועל; תשלום השיפוי מבוצע באמצעות מערך ידני, לאחר הצגת אסמכתא מתאימה מצד המבוטח ובדיקה ואימות של הפקיד הרלוונטי; כתבי השירות נושא התובענה אינם חוזה ביטוח ולא חלות עליהם הוראות חוק חוזה ביטוח בכל הנוגע לחובת ההצמדה; בתקופת קיומו של החוזה (להבדיל מהפרתו) לא מתקיימת חובת הצמדה של הסכומים הנזכרים בו, ככל שאין בחוזה הוראה המחייבת הצמדת סכומים אלה. בכתבי השירות נושא התובענה אין הוראה כאמור; שירותי החזרים דומים ניתנים על ידי קופות החולים במסגרת שירותי הבריאות המשלימים ואף במקרים אלו תקרת ההחזר אינה מוצמדת; נסיבות התובענה כנגד פמי פרימיום אינן באות בגדר התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות ולא ניתן, לפיכך, להגיש נגדה תובענה ייצוגית; תביעות ביטוח מתיישנות לאחר 3 שנים ולכן לא ניתן לתבוע השבה בגין 7 שנים עובר להגשת בקשת האישור.

 

4.במסגרת הבקשה לאישור הסדר הפשרה ציינו הצדדים כי לאחר הגשת התובענה ועל מנת לבחון את היקפה הפוטנציאלי של התובענה ערכה הפניקס בדיקה ממושכת, פרטנית וידנית לגבי ענפי הבריאות השונים, והמשיבה 2 ערכה בדיקה ביחס לכל כתבי השירות מכוחם היא מספקת שירותים, והתברר כי אף אילו תתקבל התובענה במלואה אזי הסעד שיוכלו חברי הקבוצה לקבל ביחס לשלוש השנים שקדמו להגשת התובענה הינו:

 

א.ביחס לפניקס: כ-1.6 מיליוני ש"ח בגין הפרשי הצמדה שלא שולמו בהתאם לנטען בבקשת האישור;

 

ב.ביחס לפמי פרימיום: כ-200 אלף ש"ח בגין הפרשי הצמדה שלא שולמו בהתאם לנטען בבקשת האישור – 130,660 ש"ח בקשר עם כתבי שירות המשווקים לצד פוליסות ביטוח של הפניקס, וכ-71,370 ש"ח נוספים ביחס לכתבי שירות של פמי פרימיום המשווקים לצד פוליסות ביטוח של חברות ביטוח אחרות.

 

5.במסגרת הסדר הפשרה הצהירו המשיבות כי תגמולי ביטוח בפוליסות בריאות או החזרים בכתבי שירות הנסמכים לפוליסות אלה מוצמדים בהתאם לנדרש. הפניקס הצהירה כי היא עורכת בדיקות ידניות ומשלמת תגמולי ביטוח מוצמדים גם כאשר ההחזרים הכספיים נמוכים מן התקרה הקבועה בפוליסה, וזאת החל מיום 30.11.2013, ברוב ענפי הביטוח, ובענף הסיעוד החל מיום 1.11.2014. המשיבות הצהירו והתחייבו כי, בכל מקרה, ישלמו החזרים לפי פוליסות הביטוח וכתבי השירות כשהם מוצמדים ממועד ההוצאה הכספית על ידי המנוי ועד למועד התשלום בפועל ובכפוף לתקרה. הוסכם, כי התקרות המופיעות בפוליסות ובכתבי השירות יוצמדו למדד המחירים לצרכן בין אם הוראה בעניין זה כלולה בהם ובין אם לאו. ככל שנקבע בהם מדד בסיס – יהא זה המדד לקביעת ההצמדה; וככל שלא נקבע מדד כאמור – יהא מדד הבסיס המדד האחרון הידוע במועד רכישת הפוליסה או כתב השירות.

 

6.הצדדים הסכימו כי בהינתן שמדובר בעשרות אלפי מבוטחים להם מגיעים סכומי פיצוי אישיים נמוכים יחסית בעוד עלויות איתורם, חישוב הנזק הפרטני לכל אחד מהם והשבת הכספים הינם גבוהים יחסית לסכומי ההשבה הרי שיש מקום להציע את סכומי הפיצוי בדרך של פרסום פומבי ואת היתרה הבלתי ממומשת לתרום למטרות ציבוריות ראויות. כל חבר קבוצה שיהיה מעוניין בקבלת הפיצוי האישי ייפנה, אפוא, בכתב, בדואר או בפקס למשרדי הפניקס או משרדי פמי פרימיום, לפי העניין, ובלבד שהפניה תגיע בתוך 30 ימים ממועד פרסום ההודעה על אישור הסדר הפשרה. בהודעות שיפורסמו יכללו מספר דרכי התקשרות עם המשיבות, לרבות הפרטים שיידרשו חברי הקבוצה להציג בפנייתם, באופן שלא יכביד על קבלת הפיצוי האישי. הפיצוי ישולם בתוך 60 ימים מיום פרסום ההודעה על אישור הסדר הפשרה והוא יעמוד על 80% מסכום ההצמדה (בשתי התקופות הנדונות לעיל) שאמור היה להשתלם על ידי המשיבות לחברי הקבוצה. התשלומים יבוצעו על דרך של העברה בנקאית בתיאום עם חברי הקבוצה.

 

בתוך 90 ימים מיום פרסום ההודעה על אישור הסדר הפשרה יתרמו המשיבות סך של 1,440,000 ש"ח, בניכוי סכומי הפיצוי האישיים ששולמו על ידיהן לחברי הקבוצה, וזאת בחלוקה הבאה:

 

(1) הפניקס תתרום סך של 1,362,000 ש"ח.

50% מסכום התרומה יועברו לפנימיית רננים באמצעות עמותת נופים (ע"ר 580362242); ו-50% נוספים יחולקו באופן שווה בין העמותות: רעות שירות נשים סוציאליות; הכנפיים של קרמבו; מרכז טל – באמצעות חוג ידידי שיבא; קרן בנג'י הילמן ז"ל; עמותת הטכנודע מדעת; בטרם – המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות.

 

(2) פמי פרימיום תתרום סך של 78,000 ש"ח.

50% מסכום התרומה יועבר לעמותת סיכוי לצעירים סל"צ חיפה; ו-50% נוספים לעמותת "אחריי!".

 

בתום 90 ימים מיום אישור הסדר הפשרה יודיעו הצדדים לבית המשפט אודות השלמת ביצוע הסדר הפשרה ויצרפו תצהירים מטעם המשיבות.

 

המשיבות יישאו בכל ההוצאות בגין פרסום הודעות וכל הוצאה ישירה אחרת הקשורה להליכי אישורו או יישומו של הסדר הפשרה. המשיבה 2 תישא ב-1/3 מעלות הוצאות הפרסום ועד לגבול של 7,500 ש"ח; המשיבה 1 תישא ביתרת העלות.

 

7.ביום 5.5.2015 הוריתי לצדדים לפרסם בעיתונות הודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה ולשלוח העתק ממנה ליועץ המשפטי לממשלה (להלן – היועמ"ש), לממונה על הגנת הצרכן, למפקח על הביטוח ולמנהל בתי המשפט. במסגרת ההודעה שפורסמה כאמור, פורטו עיקרי ההסדר והוגדרה הקבוצה. בנוסף, צוין בה, בין היתר, כי בתוך 45 ימים ממועד הפרסום רשאים חברי הקבוצה להגיש התנגדויות להסדר או לבקש רשות לצאת מן הקבוצה. הליכים אלו ננקטו בהתאם לנדרש בסעיפים 19-18 לחוק תובענות ייצוגיות.

 

8.לאחר הפרסומים הנ"ל לא הוגשו התנגדויות מצד חברי הקבוצה ואף לא אחד מהם ביקש שלא להימנות עליה לעניין הסדר הפשרה. היועמ"ש הודיע, באמצעות באת כוחו, כי הוא סבור שיש למנות בודק בטרם יידרש היועמ"ש לגופו של הסדר הפשרה, וזאת נוכח היעדר נתונים עובדתיים וחשבונאיים, בין היתר בעניין גובה הנזק שנגרם לחברי הקבוצה בגין אי-ההצמדה, ביחס למספר חברי הקבוצה וסוגי הפוליסות הרלוונטיות.

 

9.בעקבות החלטתי מיום 11.5.2015 הגישו הצדדים הבהרות ביחס לנתונים העובדתיים החסרים. ביום 16.6.2015 מיניתי את רו"ח אהוד רצאבי כבודק לבחינת הנתונים הכספיים העומדים בבסיס הסדר הפשרה, לרבות סכום הפרשי ההצמדה הכולל בו עשויות היו המשיבות להתחייב בהם אילו התקבלה התובענה במלואה, וזאת ביחס לתקופה שתחילתה שלוש שנים עובר להגשת בקשת האישור וסיומה עם חתימת הסדר הפשרה; בדיקה אילו מבוטחים נכללים בקבוצה; סבירות ונאותות מנגנון הפיצוי. במסגרת אותה החלטה הוריתי ליועמ"ש להגיש את תגובתו למתווה הסדר הפשרה לרבות ההבהרה מטעם הצדדים, וכי רק לאחר קבלתה ושקילתה תינתן חוות דעתו של הבודק.

 

10.ביום 10.8.2015 הגיש היועמ"ש עמדה ראשונית באשר להסדר הפשרה במסגרתו ציין, כי נכון לשלב זה הוא אינו מוצא להביע התנגדות להסדר הפשרה, וביקש כי יתאפשר לו להוסיף על עמדה זו לאחר קבלת חוות דעתו של הבודק. לצד זאת ציין כי הוא סבור שפיצוי אישי הוא דרך המלך כשעסקינן בתובענה ייצוגית; ככל שיוחלט שלא לבצע השבה אישית יש לבצע פרסום באופן יעיל יותר, כאשר פרסום בעיתון בלבד אינו מספיק לעניין זה, ויש לשקול בנוסף משלוח הודעה בדואר לכל הלקוחות הרלוונטיים וכן פרסום באתרי האינטרנט של המשיבות על מנת להגדיל את הסיכוי כי דבר ההסדר יגיע לחברי הקבוצה; מוצע להאריך את משך הזמן לקבל פניות חברי הקבוצה ולאפשר פניה גם באמצעות הדוא"ל; יש לקבל את אישור בית המשפט לנוסח ההודעה שתפורסם ולדאוג כי זו תהא קצרה, בהירה וברורה; בכל הנוגע לתרומה לטובת הציבור – יש לקיים את דרישות פסה"ד בעניין ת"צ 22236-07-11 שרייר ואח' נ' שירותי בנק אוטומטיים בע"מ ואח' [16.9.2014] (להלן – שרייר); יש להתחייב לעגן בפוליסות עצמן ובכתבי השירות את דבר ההצמדה של התקרות המופיעות בהם, וכן תגמולים ששולמו בפועל על ידי המבוטחים (ככל שזו אינה מופיעה בהם כבר כיום); ראוי שמעשה בית דין יחול רק על מי שיקבל פיצוי במסגרת ההסדר – קרי: מי שקיבל תגמולי ביטוח שלא הוצמדו כדין בשלוש השנים עובר להגשת התובענה; לעניין שכה"ט והגמול המוצעים יש לשקול את סוג הפיצוי שיינתן בסופו של דבר לחברי הקבוצה (פיצוי ישיר או תרומה של הסכום). כמו כן נדרשת הבהרה לגבי הרכיב של "הטבה עתידית לשלוש שנים" – מהי, וכיצד ניתן לכמתה בכסף.

 

11.ביום 3.3.2016 הוגשה חוות דעתו של הבודק. להלן תמצית מסקנותיו:

 

א. הקבוצה בתובענה כנגד הפניקס מונה 99,526 מבוטחים שהפרשי ההצמדה שלא שולמו להם מסתכמים לכדי 1,492,629 ש"ח (כולל הפרשי הצמדה וריבית מיום קרות הנזק ועד לחודש פברואר 2016). בכ-93% מהמקרים סכומי הנזק נמוכים ואינם עולים על 50 ש"ח לחבר קבוצה, אולם קיימים כ-7,000 מקרים בהם סכומי הנזק עולים על 50 ש"ח ובחלקם מגיעים אף לכדי מאות ואלפי ש"ח.

 

ב.הקבוצה בתובענה כנגד פמי פרימיום מונה 3,846 מבוטחים שהפרשי ההצמדה שלא שולמו להם מסתכמים בכ-209,504 ש"ח (כולל הפרשי הצמדה וריבית מיום קרות הנזק ועד לחודש פברואר 2016). בכ-70% מן המקרים סכומי הנזק נמוכים ואינם עולים על 50 ש"ח לחבר קבוצה, אולם קיימים כ-1,110 מקרים בהם סכומי הנזק עולים על 50 ש"ח ובחלקם אף מגיעים לכדי מאות ואלפי ש"ח.

 

ג. מאחר וקיימים חברי קבוצה להם נגרם נזק בסכומים משמעותיים וקיימת בעניינם עדיפות ברורה לביצוע השבה פרטנית חלף פיצוי לטובת הציבור, ממליץ הבודק לתקן את מנגנון הפיצוי, כך שייקבע סכום פיצוי מינימאלי שמעבר לו תחויבנה המשיבות לבצע השבה פרטנית; הבודק ממליץ כי סכום זה יעמוד על 50 ש"ח, אך מאחר שקיימים בעניין זה שיקולים שונים מותיר הבודק את העניין לשיקול דעתו של בית המשפט. בכל הנוגע לפניקס מומלץ כי הפיצוי הפרטני יוזן ישירות בחשבון המבוטח, וללקוחות עבר יישלח שיק מוגבל תוקף לכ-6-4 חודשים, למענם הפרטי בהתאם לפרטים המצויים אצל המשיבות. ככל שהשיק לא ייפדה יועבר הסכום לתרומה.

 

ד.ביחס להחרגת ענף השיניים, טענה הפניקס כי בניגוד לענפי הבריאות האחרים בהם משלם המבוטח את סכום השירות הרפואי וחברת הביטוח משפה אותו בהתאם לענף השיניים מאפיינים שונים – השירות הרפואי מתפרס על פני תקופה ארוכה; התשלום מבוצע מראש על ידי המבוטח במספר תשלומים עתידיים; הקבלה עבור התשלומים מועברת לפניקס והיא משפה את המבוטח עבור כל התשלומים לרבות אלו שטרם נפרעו, ולפיכך הסדרי התשלום מיטיבים עם המבוטחים שנהנים משיפוי עוד בטרם שילמו בפועל עבור הטיפול.

הבודק ציין כי בחן מספר מקרים בענף השיניים ומצא כי הפניקס אכן משפה את מבוטחיה מראש. לפיכך, ניתן לעמדתו לקבל את טענתה ולהחריג ענף זה מהסדר הפשרה.

 

12.ביום 30.3.2016 הגיש המבקש התייחסות לחוות דעתו של הבודק במסגרתה ציין כי אין לו הסתייגויות עקרוניות ממסקנות הבודק, שכן סכום ההחזרים הכללי שנקבע על ידיו תואם במידה רבה את הצהרות המשיבות. המבקש גם מסכים עם מסקנת הבודק ביחס להשבה פרטנית לכל מי שסכום ההשבה המגיע לו עולה על 50 ש"ח. לעמדת המבקש את השיקים יש לשלוח בדואר רשום על מנת לקבל אינדיקציה ברורה באשר לעצם הגעת השיק ליעדו. ככל שהשיק לא יגיע ולא תהא פניה מצד חבר הקבוצה סכומו ייתרם.

 

13.ביום 3.4.2016 הגישו המשיבות את התייחסותן לחוות דעתו של הבודק במסגרתה ציינו אף הן כי אין להן הסתייגויות עקרוניות מחוות הדעת, העולה בקנה אחד עם נתוניהן. המשיבות סבורות כי אין לחייבן לשלוח שיקים בדואר רשום – דבר שיעמיס עליהן עלויות נוספות ומיותרות. בהקשר זה הוסיפו המשיבות כי אף היועמ"ש הציע בעמדתו לשלוח את השיקים בדואר רגיל.

 

14.היועמ"ש הגיש ביום 5.5.2016 התייחסות לחוות דעת הבודק במסגרתה חזר על האמור בעמדתו הראשונית והוסיף כי לעמדתו אין להחריג את ענף השיניים מתחולת הסדר הפשרה, שכן ככלל הטיפולים והשיפוי בגינם דומים במהותם ליתר ענפי הביטוח. בהקשר זה טען היועמ"ש כי לא נבחנה טענת הפניקס בדבר תשלום השיפוי מראש ולא כנגד הצגת קבלות. אולם, טענה זו אינה עולה בקנה אחד בחינת הבודק והאמור בחוות דעתו. כן הוסף – ביחס לטענת המשיבות בעניין המאמצים הנדרשים לשם איתור חברי הקבוצה – כי לאחרונה תוקנו תקנות תובענות ייצוגיות באופן הקובע כי ככל שנקבע כי על המשיב "לפצות את חברי הקבוצה בפיצוי אישי, בין במסגרת פסק דין ובין במסגרת הסכם פשרה, ואין בידיו נתונים עדכניים אודות מענם, הדרושים לו לצורך מתן פיצוי, יפנה למרשם האוכלוסין לצורך אימות מענם, לפי סעיף 29א לחוק מרשם האוכלוסין..." (תקנה 13(ב)), כאשר פניה לפי סעיף 29א האמור מחויבת בתשלום מופחת לפי מחירון שמפרסם משרד האוצר. בהקשר זה הותיר היועמ"ש את סכום ההשבה המינימלי לגביו ראוי שהמשיבות יפעלו לאיתור חברי הקבוצה לשיקול דעת בית המשפט.

 

15.בהינתן האמור בחוות דעת הבודק ובהיעדר התנגדויות כלשהן לסכומי הפיצוי המוסכמים, כאמור בסעיף 6 לעיל, אני מאשרם. אשר לאופן תשלום הפיצוי, הרי צודק היועמ"ש בציינו, כי הסעד העיקרי והמועדף בהליך של תובענה ייצוגית הינו פיצוי אישי-פרטני לחברי הקבוצה, וזאת כמתחייב מסעיף 20(א) לחוק תובענות ייצוגיות, כפי שנתבאר, בין היתר, בע"א 10085/08 תנובה מרכז שיתופי נ' עיזבון המנוח תופיק ראבי [2011], פיסקאות 45-48 (להלן – עניין תנובה).

 

אמנם, סעיף 20 לחוק מתייחס למצב שבו "הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית...", ובעניין תנובה הנ"ל נדונה תובענה שהוכרעה (לחובת תנובה). אלא שנראה, כי העיקרון, לפיו ניתן לפסוק סעד לטובת הציבור רק אם פיצוי כספי לחברי הקבוצה אינו מעשי בנסיבות העניין - נשמר, ככלל, גם במסגרת אישור הסדר פשרה. טעמו של דבר הוא, שהסדר פשרה, המייעד לתרומות פיצוי שקיימת דרך מעשית לנתבו לחברי הקבוצה, לא יהיה, ככלל, הסדר "ראוי הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה" כנדרש בסעיף 19(א) לחוק, ואף יחטא לתכליותיו של החוק שעניינן במתן "סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין" וב"אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו". עמדה זו עולה בקנה אחד עם סעיף 19(ד)(1) לחוק הקובע, כי אם בית המשפט מצא שיש צורך לקבוע בהסדר הפשרה תנאים מסוימים, לרבות הוראות לפי סעיף 20(א)-(ג), יודיע לצדדים כי מתן אישורו לפשרה מותנה בהסכמתם לאותם תנאים.

 

כך הדין בארה"ב. ראו: סעיף 3.07 ל- Principles Of The Law Of Aggregate Litigation, אשר נכתב על ידי ה- American Law Institute.

 

כך גם נפסק על ידי כב' השופטת אגמון-גונן בת"צ (ת"א) 2787/07 ישראלי נ' מכבי שירותי בריאות בע"מ [2011]:

 

"אני סבורה כי לאור העובדה שניתן בקלות יחסית להשיב את מרבית הסכום למי ששילם ביתר, יש להעדיף דרך זו, בעיקר לאור האמור בסעיף 20 (ג) לחוק תובענות ייצוגיות. סעיף זה קובע כי בית משפט רשאי להורות על סעד אחר לטובת הקבוצה או לטובת הציבור, אם מצא שמתן פיצוי כספי לחברי הקבוצה אינו מעשי בנסיבות העניין. פרשנותה של מכבי לפיה סעיף זה נוגע לאישור תובענה ייצוגית שלא במסגרת הסכם פשרה, אינה מקובלת עלי כלל ועיקר. בסעיף זה הביע המחוקק את דעתו כי ככלל יש להשיב סכומי פיצוי למי שנשאו בתשלום ביתר או שלא כדין. כך ככלל, כך בפרט במקרה זה בו פשוט ביותר להשיב את מירב הכספים למי ששילמו ביתר..."

 

דברים דומים נאמרו על ידי כב' השופטת שטמר בת"צ (מרכז) 47395-11-10 מינוף ויזמות בע"מ נ' דרך ארץ היווייז (1997) בע"מ ] [2013], שבו אושר הסדר פשרה שכלל הסכמה בדבר העברת פיצוי לטובת הציבור לעמותה:

 

"תנאי מוקדם לדיון להעברת הפיצוי לעמותה הוא כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה אינו מעשי בנסיבות העניין...".

 

עיקרון זה יושם גם בפסק דיני בת"צ (ת"א) 44211-05-10 כהן נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ [2014], שבו לא אושרה הסכמת הצדדים לייעד יתרות פיצוי שלא הייתה דרך מעשית לחלקן לתרומה לעמותה, מן הטעם שאפשר היה לחלקן על נקלה לחברי קבוצה אחרים, שקבלו רק חלק מהפיצוי שהגיע להם (שם, בפסקה 24).

 

לפיכך, ישולם הפיצוי בדרך של פיצוי אישי של כל חבר קבוצה, כאשר בעניין זה תערך אבחנה בין לקוחות קיימים לבין לקוחות עבר, כפי שיפורט להלן.

 

16.לחברי קבוצה שהם לקוחות קיימים, ישולם הפיצוי האישי על דרך זיכוי חשבונם אצל המשיבות או קיזוזו מהפרמיות, יהא סכום הפיצוי אשר יהא.

 

לחברי קבוצה שהם לקוחות עבר, אשר סכום הפיצוי המגיע להם עולה על 20 ש"ח (השוו: 42526-03-12 אינטרדייט בע"מ נ' פלאפון תקשורת בע"מ [16.6.14]; ת"צ 38200-07-10 רויאל גרדן נדל"ן בע"מ נ' סלקום ישראל בע"מ [26.8.14]; ת"צ 1783-07-12‏ אלישקוב נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ [7.6.15]), יישלח בדואר רגיל שיק מוגבל תוקף ל-6 חודשים למענם הפרטי. המשיבות רשאיות לשלוח את השיקים למענו הפרטי של חבר קבוצה כפי המצוי במחשביהן או לפעול בהתאם לתקנה 13(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות. במקרה של שיק שחזר בשל מען לא נכון עקב היעדר פניה למרשם האוכלוסין, ישלחו המשיבות את השיק בשנית לאחר שיפעלו לפי תקנה 13(ב) האמורה. בחלוף 6 חודשים ממועד שליחת השיקים לחברי הקבוצה, ייתרם שוויים המצרפי של כל השיקים שלא מומשו. כן יתרמו המשיבות את סכום הנזק המצרפי שנגרם ליתר לקוחות העבר (שנזקם האישי אינו עולה על 20 ש"ח). התרומה תבוצע, כמוסכם, לגופים המופיעים בהסדר הפשרה, וזאת בכפוף למילוי דרישות פסק הדין בעניין שרייר.

 

17.המשיבות יעגנו באופן פורמאלי את התחייבותן להסדרה עתידית ויוסיפו לנוסח כתבי השירות והפוליסות שלהן הוראה בדבר הצמדת התקרות המופיעות בהם ותשלום סכומים שהוצאו על ידי המבוטח בתוספת הצמדה (ככל שהוראה כאמור אינה כלולה בהם).

 

18.בהתאם לחוות דעת הבודק, טענתה של הפניקס בדבר שיפוי מבוטחיה בענף השיניים מראש היא נכונה. לפיכך ובהתאם להמלצת הבודק אני מאשר את הסכמת הצדדים בדבר החרגת ענף השיניים מתחולתו של הסדר הפשרה. בהתאם לכך, הסדר הפשרה אף לא ייצור מעשה בית דין כנגד המבוטחים בענף זה.

 

19.בהינתן כל המקובץ לעיל, אני מוצא כי הסדר הפשרה, על תיקוניו, הינו ראוי, סביר והוגן בהתחשב בעניינם של כל חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. לפיכך, אני מאשר את הסדר הפשרה, בכפוף לכל תיקוניו כאמור לעיל, ונותן לו תוקף של פסק דין.

 

20.מובהר כדלקמן:

 

א.עילות התביעה עליהן התבססה בקשת האישור הינן: הפרת חובה חקוקה [סעיפים 28 ו- 56(א) לחוק חוזה ביטוח], הפרת חוזה הביטוח ועשיית עושר ולא במשפט.

 

ב.חברי הקבוצה הם כל אדם אשר זכה לקבל תגמולי ביטוח / החזרים בביטוח בריאות בשלוש השנים שקדמו להגשת התובענה, באחד משני המקרים הבאים או בשניהם יחד: (א) כאשר סכום הביטוח / תקרת ההחזר לא הוצמדו למדד היסודי; (ב) כאשר תגמולי הביטוח / ההחזרים לא הוצמדו למדד ממועד האירוע הביטוחי; וזאת כאשר אותו אדם הוא בעל פוליסת בריאות שהוציאה הפניקס או כאשר עניינו טופל על ידי פמי במסגרת כתב שירות.

 

ג.השאלות המהותיות שבעובדה ובמשפט, המשותפות לכאורה לכל חברי הקבוצה הינן: האם המשיבות משפות את מבוטחיהן, המבוטחים בביטוחי בריאות, בתגמולי ביטוח בערכם הנומינאלי-היסטורי ללא שאלו מוצמדים למדד המחירים לצרכן; האם שיטת שיפוי זו נכונה הן לתקופה שעד למועד קרות מקרה הביטוח והן ממועד קרות מקרה הביטוח ועד לתשלום בפועל למבוטח; והאם התנהלות המשיבות מהווה הפרת חובה חקוקה, הפרת חוזי הביטוח או עשיית עושר ולא במשפט.

 

ד.הסדר הפשרה יהווה מעשה בית דין לגבי כל חברי הקבוצה, המוגדרת בסעיף קטן ב' לעיל, ביחס לכל העילות והסעדים שנטענו במסגרת בקשת האישור, ולמעט המבוטחים בענף השיניים.

 

21.הצדדים המליצו, כי המשיבות יישאו בשכר טרחת ב"כ המבקש בסך 407,250 ש"ח בתוספת מע"מ, ובגמול למבקש בסך כולל של 81,450 ש"ח. לאחר ששקלתי את השיקולים המפורטים בסעיפים 23-22 לחוק תובענות ייצוגיות אני סבור כי הגמול ושכה"ט המומלצים סבירים וניתן לאשרם. יחד עם זאת על מנת לתמרץ את ב"כ המבקש לפקח על קיום הסדר הפשרה הלכה למעשה, ראוי להתנות חלק משכר טרחתם בביצוע ההסדר בפועל. לפיכך, בשלב זה, ישלמו המשיבות מחצית משכה"ט. המחצית השנייה תשולם לאחר הגשת תצהיר מפורט מטעם גורם מוסמך במשיבות, נתמך באסמכתאות המתאימות, בדבר ביצוע כלל התחייבויותיהן על פי הסדר הפשרה, ובכפוף להחלטה נוספת של בית המשפט.

 

22.אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(4) לחוק תובענות ייצוגיות. הפרסום ייעשה בשני עיתונים יומיים נפוצים בשפה העברית, בפונט אריאל בגודל 10. ב"כ הצדדים יגישו לאישורי בתוך 10 ימים את נוסח הפרסום, התואם את כל האמור לעיל.

 

המזכירות תדאג לרישום פסק הדין בפנקס התובענות הייצוגיות ותמציא את העתקו לצדדים ולפמת"א.

 

ניתן היום, ט' אייר תשע"ו, 17 מאי 2016, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ