ת"צ 41746-10-13 עמי חן חסון יזמות בניה והשקעות בע"מ נ' מי-ציונה בע"מ ואח'

לפניי בקשה לפי סעיף 19 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, לאישור הסדר פשרה בין המבקשת לבין המשיבות.

1. ביום 20.10.13 הגישה המבקשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבות. התביעה נגד משיבה 2 היא רק כרשות נוגעת בדבר ולא התבקש נגדה סעד. המבקשת עתרה לחייב את משיבה 1 (להלן: "המשיבה") להשיב כספים שגבתה ביתר בגין רכיב "היטל מכון טיהור" (להלן: "היטל טיהור").

   תמצית בקשת האישור

2. המבקשת היא חברה פרטית שהגישה בקשה להיתר לבניית פרוייקט מגורים בן שש יחידות דיור בחלקה 162 בגוש 3750 בעיר נס ציונה. המשיבה היא תאגיד מים וביוב שהוקם ע"י עיריית נס ציונה לפי חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 (להלן: "חוק תאגידי מים"), ולה הסמכויות השלטוניות לביצוע עבודות פיתוח תשתיות מים וביוב וגביית תשלומי חובה בגינן.

3. כתנאי לקבלת היתר הבניה, חויבה המבקשת לשלם למשיבה אגרת הנחת צינורות והיטלי ביוב, ובכלל זה היטל טיהור בסך של 139,626.77 ₪ בהתאם לסעיפים 2-3 והתוספות לחוק העזר. חיוב זה נעשה שלא כדין. היטל הטיהור (שהוא אחד ממרכיבי היטל הביוב על פי חוק עזר לנס ציונה (ביוב), התשל"ה-1974 (להלן: "חוק העזר")) הוא נושא בקשת האישור.

4. החל מיום 21.11.00, עת נכנס לתוקף התיקון לחוק העזר, נעשית גביית רכיב מכון הטיהור בהיטל הביוב, בחריגה מסמכות. שכן, מימון הוצאות העירייה בהקמת מכון טיהור נעשה באופן מלא מאגרת הביוב. בשנת 2000 אישרה העירייה תעריפי אגרת ביוב על סמך תחשיב שכלל את מלוא עלויותיה בגין טיהור שפכים, מבלי לבטל את היטל מכון הטיהור בחוק העזר שנועד לממן אותן עלויות.

5. הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור היא "כל מי ששילם למשיבה היטל מכון טיהור לכאורה מכוח חוק עזר לנס ציונה (ביוב) התשל"ה-1974 בתקופה שתחילתה שנתיים קודם למועד הגשת בקשה זו וסיומה ביום אישורה של בקשה זו (להלן: "תקופת התובענה")".

6. העילות בגינן הוגשה בקשת האישור - גביית תשלומי חובה שלא כדין ובחריגה מסמכות, גביית כספים בחוסר תום לב או בחוסר סבירות או בניגוד לכללי המשפט המנהלי, עשיית עושר ולא במשפט והפרת חובה חקוקה.

7. הסעדים שנתבעו בבקשת האישור - להצהיר כי גביית היטל מכון טיהור מהמבקשת ומהקבוצה נעשתה שלא כדין ולהורות על הפסקת הגבייה; לחייב את המשיבה להשיב למבקשת ולחברי הקבוצה את הכספים שגבתה ביתר בגין היטל מכון הטיהור בתקופת התובענה בתוספת הצמדה וריבית כחוק.

   תמצית תגובת המשיבה

8. ביום 27.1.14 הגישה המשיבה בקשה למחיקה על הסף של בקשת האישור וביום 15.5.14 הוגשה תשובת המשיבה לבקשת האישור ואלה בתמצית טענותיה:

   היעדר עילה, שכן הגבייה לא בוצעה מכוח חוק העזר כנטען, שכן מאז שנת 2010 המשיבה אינה גובה את אגרת הביוב מכוח חוק העזר אלא מכוח סעיף 12(א) בכללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש"ע-2009, (להלן: "כללי המים") שהותקנו על ידי מועצת רשות המים כהגדרתה בחוק תאגידי מים. סעיף 12(א) בנוסחו במועדים הרלוונטיים לתובענה (עובר לתיקונים החל מיום 1.1.14 שהמרכזי שבהם נכנס לתוקף ביום 1.1.15) קבע כך:

   "12(א) על אף האמור בסעיף 2(ב), חברה תהיה רשאית עד יום ב' בתמוז התשע"ד (31 בדצמבר 2013 ) לגבות היטל ביוב לפי חוקי עזר לביוב והיטל הנחת צינורות לפי חוקי עזר למים, כפי שנקבעו, עובר לכללים אלה בחוקי עזר של רשות מקומית שהיא ספק מקומי כהגדרתו בכללי הספקים המקומיים, שבתחומה פועלת החברה (בסעיף זה – חוקי העזר); לעניין זה -

   'היטל ביוב' – כמשמעו בפרק השלישי לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962 כפי שהיה בתוקפו כ"ב בתמוז התשס"ט (14 ביולי 2009).

   'היטל הנחת צינורות' –לרבות אגרת הנחת צינורות, היטל צנרת מים, היטל פיתוח מפעל מים ותשלום חובה, אף שכינויו שונה, המוטלים מכוח חוקי העזר, ובלבד שתכליתם מימון ההשקעות בהתקנת מערכת המים הציבורית, רכישתה או שידרוגה, ולהוציא אגרת חיבור רשת פרטית למפעל מים, אגרת חידוש, אגרת הרחבת חיבור, אגרת התקנת מד מים או כל תשלום חובה אחר לפי חוקי העזר אף שכינויו שונה ושאינו לתכלית האמורה".

   היטל ביוב כמשמעו בפרק השלישי לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962 כולל רכיב טיהור שכן ביוב הוגדר שם "ביב ציבורי או ביב מאסף על כל מתקניהם וכן מתקנים לטיהור מי שופכין".

   מאחר שרשות המים קבעה בכללים כי משמעות גביית היטל הביוב היא כהגדרתו בחוק הביוב חזקה שרשות המים רואה את רכיב מכון הטיהור ככלול בהיטל הביוב ולא בתשלומי המים והביוב השוטפים.

   הוראה זהה מופיעה גם בסעיף 36(ב) לכללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירוותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש"ע-2009 (להלן: "כללי חישוב עלות"), שם נקבע (בנוסח הסעיף במועדים הרלוונטיים לתובענה, היינו עובר לתיקונים החל מיום 1.1.14 שהמרכזי שבהם נכנס לתוקף ביום 1.1.15):

   "36(ב) על אף האמור בסעיף 2(ב), חברה תהיה רשאית עד יום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013), לגבות היטל ביוב לפי חוקי עזר לביוב והיטל הנחת צינורות לפי חוקי עזר למים, כפי שנקבעו, עובר לכללים אלה, בחוקי עזר של רשות מקומית שהיא ספק מקומי כהגדרתו בכללי הספקים המקומיים, שבתחומה פועלת החברה (בסעיף זה – חוקי העזר); לעניין זה –

   'היטל ביוב' – כמשמעו בפרק השלישי לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962 כפי שהיה בתוקפו כ"ב בתמוז התשס"ט (14 ביולי 2009).

   'היטל הנחת צינורות' –לרבות אגרת הנחת צינורות, היטל צנרת מים, היטל פיתוח מפעל מים ותשלום חובה, אף שכינויו שונה, המוטלים מכוח חוקי העזר, ובלבד שתכליתם מימון ההשקעות בהתקנת מערכת המים הציבורית, רכישתה או שידרוגה, ולהוציא אגרת חיבור רשת פרטית למפעל מים, אגרת חידוש, אגרת הרחבת חיבור, אגרת התקנת מד מים או כל תשלום חובה אחר לפי חוקי העזר אף שכינויו שונה ושאינו לתכלית האמורה" 

   המשיבה לא התקינה את הכללים ואין לה סכמות לפטור מתשלומי חובה או לא לגבות היטלים. היריבות היא עם מועצת רשות המים שכן היא קבעה את הכללים לגביית היטלים.

9. ביום 3.7.14 התקיים דיון בבקשת האישור, אשר בסופו, נוכח הטענה של המשיבה, כי הגבייה השוטפת נקבעה על ידי רשות המים וללא שיקול דעתה, ביקשתי לקבל את עמדתה של רשות המים בסוגיות המועלות בתובענה.

   תמצית עמדת הרשות הממשלתית למים ולביוב

10. עמדה זו התקבלה על פי פניית בית המשפט ביום 15.1.15 ואלה עיקריה:

    עד לרפורמה בתעריפי המים, היו הרשויות המקומיות אחראיות על מכלול שירותי אספקת המים והטיפול בביוב במגזר העירוני. תשלומי המים והביוב היו בעיקרם מארבעה מקורות: תעריף מים שוטף, אגרת ביוב שוטפת מכוח חוק עזר עירוני, היטל פיתוח למים – תשלום חד פעמי בגן הקמת תשתיות, והיטלי פיתוח לביוב מכוח חוקי עזר עירוניים שגם נשאו אופי של תשלום חד פעמי. חוק העזר נושא הדיון הוא דוגמא להיטל פיתוח.

    הרפורמה במשק המים העבירה את ניהול משק המים והביוב לידי תאגידים ייעודיים הפועלים כמשק כספי סגור שתכליתם מתן שירותי מים וביוב לצרכנים שבתחומם. הרפורמה עוגנה בחוק תאגידי מים וביוב. גם ניהול משק המים הארצי עבר לרשות המים שבראשה מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב. בהמשך קבעה רשות המים את כללי תעריפי מים וביוב ואת כללי חישוב עלות שנכנסו לתוקף ביום 1.1.10. לפני כניסת הכללים לתוקף החליטה רשות המים שיש להותיר את שיטת היטלי הפיתוח על כנה, כהוראת שעה, עד שיבחנו חלופות שונות. בהתאמה נקבעו סעיף 12(א) לכללי המים וכן סעיף 36 לכללי חישוב עלות.

    הוראת השעה נקבעה כהסדר ביניים ואימצה באופן כולל את ההיטלים הקיימים מתוך הנחה שהיטלים אלה מגלמים רכיב הון בתעריף, אותם החליטה מועצת הרשות שלא לגלם לעת עתה בתעריף השוטף. על כן היטלי פיתוח נגבו גם לאחר ינואר 2010 לצד התעריף השוטף מכוח כללי המים והביוב.

    המבקשת טענה לחיוב בכפל עקב כך שהמשיבה גובה היטל מכון טיהור הן בתעריף השוטף מכוח כללי תעריפי מים וביוב, הן מכוח חוק העזר, נוכח הוראת השעה.

    עמדת רשות המים היא כי שעה שמסתבר כי בפועל יש כפל גביה אין מקום להמשיך בגביה בכפל. ואולם לשם קביעת קיומו של כפל גביה על רשות המים לבדוק את הוראות חוק העזר בדיקה קונקרטית. עם זאת התאגידים מחוייבים בגביה של התעריף השוטף וההיטל והדבר אינו בשיקול דעתם. מינואר 2010 הם אינם מוסמכים לשנות את חוקי העזר בעצמם שכן אלה כפופים לרגולציה, והגבייה, גם בהתאם לחוקי העזר, נעשית מכוח כללי המים.

    הוראת השעה נקבעה כהסדר ביניים זמני שאימץ באופן כולל את ההיטלים הקיימים מבלי לבחון כל היטל והיטל בכל תאגיד על רכיביו. לכן ייתכנו מקרים יוצאים מן הכלל, כפי שהסתבר לרשות המים, שבהם קיימים רכיבים ספציפיים במסגרת היטלי המים והביוב שהותקנו מכוח חוקי העזר, שנקבעו שלא כדין ולמעשה כוללים רכיבים שונים החופפים לרכיב הקיים בתעריף השוטף מכוח כללי המים.

    על כן, אף שהתאגיד אינו מוסמך לשנות את חוקי העזר בעצמו, הרי שככל שעולה חשד לגביית רכיב בכפל מחוייב התאגיד, כגוף ציבורי, להתריע על כך בפני רשות המים.

    לאחר שמועצת רשות המים דנה בטענות שהגיעו לעניין גביית כפל נקבע כי מיום 1.1.15 אין לגבות רכיב "מכון טיהור" במסגרת היטל הביוב ככל שיש פירוט של רכיב זה במסגרת תחשיב ההיטל. ככל שהרכיב מגולם בהיטל וקיים תחשיב יש להפחית את הרכיב בהתאם לתחשיב. בהיעדר ביאור או הסבר לגבי חלקו של רכיב מכון טיהור בהיטל, יש להפחית כ-21% מהיטל הביוב. הדברים פורסמו במסגרת תיקון הוראת שעה בסעיף 12(א) בכללי המים ובסעיף 36(ב) בכללי חישוב עלות.

11. נוכח עמדת רשות המים, הודיעו הצדדים ביום 15.3.15 כי הגיעו לידי הסכמה בדבר המשך בירור המחלוקת באמצעות הליך גישור. ביום 31.3.15 הודיעו הצדדים כי הם הסכימו על מינויה של עו"ד רוית ברם-מזור כמגשרת במחלוקת ביניהם.

    השתלשלות ההליכים

12. ביום 16.12.15 הגישו הצדדים לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה (להלן: "בקשה להסדר פשרה").

13. ביום 17.1.16 קבלתי את בקשת הצדדים לתיקון הגדרת הקבוצה בבקשת האישור כך שתהא הלימה בין ההגדרה שבבקשת האישור לבין זו שבהסדר פשרה (להלן: "בקשת האישור המתוקנת").

    הגדרת הקבוצה בבקשת האישור המתוקנת היא "כל מי שחויב בתשלום היטל מכון טיהור לכאורה על פי הוראות חוק עזר לנס ציונה (ביוב) התשל"ה-1974 בתקופה שתחילתה שנתיים קודם למועד הגשת בקשה זו וסיומה ביום אישורה של בקשה זו (להלן: "תקופת התובענה") וכל מי ששילם היטל בשל חיוב בתשלום היטל בתקופת התובענה."

14. באותו היום הוריתי על פרסום הודעה ראשונה בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה (להלן: "ההודעה"), בהתאם לסעיף 25(א)(3) בחוק תובענות ייצוגיות (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"). כן הוריתי על משלוח העתק מההודעה בצירוף העתק הבקשה להסדר פשרה, העתק הסדר הפשרה והעתק בקשת האישור המתוקנת למנהל בתי המשפט וליועץ המשפטי לממשלה. ההודעה פורסמה בעיתונות ביום 20.1.16 (ר' הודעת הצדדים מיום 20.1.16).

15. ביום 24.2.16 הוגשה בקשה שלא להיכלל בקבוצה עליה יחול הסדר הפשרה, בהתאם לסעיף 18(ו) לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: "בקשה ליציאה מהקבוצה"). הבקשה הוגשה על ידי ארבע חברות (אל ציון עולה בע"מ, צרפתי שמעון חברה לבניה ופיתוח בע"מ, ש.ס. שלם בנייה ואיכות בע"מ והחזקות ידר בע"מ (להלן: "מבקשי ההחרגה")). בבקשתם הודיעו מבקשי ההחרגה על כוונתם לנהל הליך משפטי כנגד המשיבה בקשר עם כלל רכיבי החיובים באגרות והיטלי הפיתוח שהוטלו עליהם שביניהם היטל הטיהור נושא הסדר הפשרה. לדעת מבקשי ההחרגה הסכומים מצדיקים טיפול פרטני להשבת התשלומים שלא במסגרת פשרה כוללת ועל כן מבקשים הם לצאת מן הקבוצה אשר עליה יחול הסדר הפשרה, ככל שיאושר.

16. ביום 10.4.16 הגישה המשיבה את עמדתה בעניין הבקשה ליציאה מהקבוצה, לפיה היא מותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. עם זאת, מציינת המשיבה כי רכיב היטל הטיהור שנגבה ממבקשי ההחרגה מגיע לכדי סכום של כ-231,000 ₪ מתוך אומדן כולל של גבייה עודפת בסך של כ-4,000,000 ₪, ולכן ככל שתתקבל הבקשה ליציאה מהקבוצה מבקשת היא להפחית את פסיקת ההוצאות בהסכם הפשרה לטובת ההוצאות הצפויות לה בהליך עם מבקשי ההחרגה.

    עיקרי הסדר הפשרה

17. הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה היא "כל מי שחויב בתשלום היטל מכון טיהור לכאורה על פי הוראות חוק עזר לנס ציונה (ביוב) התשל"ה-1974 בתקופה שתחילתה שנתיים קודם למועד הגשת בקשה זו וסיומה ביום אישורה של בקשה זו (להלן: "תקופת התובענה") וכל מי ששילם היטל בשל חיוב בתשלום היטל בתקופת התובענה".

18. התקופה הקובעת, כהגדרתה בהסכם הפשרה, היא "החל מיום 24.10.11 ועד ליום 1.5.15, כולל".

19. "'סכום הפשרה' -15% מתשלום היטל טיהור שהזכאי שילם בפועל, כשסכום זה הנו מלא, סופי וכולל גם את רכיב המע"מ ששולם, ומבלי שיתווספו עליו הפרשי הצמדה וריבית".

20. "זכאי" מוגדר בהסדר הפשרה כדלהלן: "חבר בקרב הקבוצה שמתקיימים לגביו תנאי המימוש בכפוף ליתר הוראות הסכם הפשרה, לפי העניין, אך למעט:

    1. מי שבנה בניה חורגת – לגבי הבניה החורגת.

       1. מי שנכרת עימו הסכם פשרה או הושג עימו הסדר השבה בדרך אחרת, לרבות בדרך של תיקון החיוב, הפחתת החיוב או השבה של חלק מהחיוב, בין עם העירייה או בין עם התאגיד ובלבד שעניינו של הסכם הפשרה או הסדר ההשבה, או של חלק מהם, כאמור, הוא בחיוב בהיטל טיהור או בתשלום היטל טיהור או גם בשלם.

          1. מי שביקש שלא להיכלל בקבוצה".

21. במהלך 6 חודשים ממועד אישור הסכם הפשרה (להלן: "תקופת המימוש") יפרסמו המשיבות קול קורא באתר האינטרנט של המשיבה המזמין את הציבור להגיש למשיבה בקשה להשבת תשלום היטל הטיהור. בנוסף, המשיבה תפרסם פעמיים במהלך תקופת המימוש, את הקול קורא בעיתון בתפוצה מקומית בעיר נס ציונה ובעיתון בתפוצה ארצית. קול קורא ראשון יפורסם בתוך 15 ימים ממועד אישור הסכם הפשרה.

22. הזכאי להשבה הוא מי ששילם תשלום היטל טיהור שבו הוא עצמו חויב ("זכאי תת קבוצה א'"). המשיבה או העירייה לפי העניין, מתחייבות לשלם לכל חבר קבוצה שמוגדר כ"זכאי" ישלמו לו את סכום הפשרה וזאת כפוף להתקיימותם במצטבר של התנאים הבאים:

    • הזכאי שילם למשיבה או לעירייה תשלום היטל טיהור בגין חיוב בתשלום היטל טיהור אשר הוצא בתקופה הקובעת על שמו.

    • הזכאי מילא בקשה להשבת תשלום היטל טיהור והגישה למשיבה.

    • הזכאי צירף לבקשתו להשבת תשלום היטל טיהור את המסמכים כדלהלן ללא יוצא מן הכלל: חיוב בהיטל טיהור שהוצא על שמו, בתקופה הקובעת; חשבונית מס או קבלה מהמשיבה או מהעירייה בעד גביית תשלום היטל טיהור על שמו של הזכאי.

    • הזכאי הגיש למשיבה את הבקשה להשבת תשלום היטל טיהור, בתקופת המימוש. הגשה תיחשב לתקפה רק אם הוגשה לפי תנאי המימוש שפורטו בהסדר הפשרה.

    • בקשה להשבת תשלום היטל טיהור תידון רק בהתקיים תנאי המימוש.

    • בכפוף להתקיימות כל תנאי המימוש ובתוך 90 יום מהשלמתם תשלם המשיבה לזכאי את סכום הפשרה בהמחאה לטובת הזכאי.

23. במקרה בו הזכאי הוא מי ששילם תשלום היטל טיהור בגין חיוב בתשלום היטל טיהור שאינו על שמו והקבלה או החשבונית בגין התשלום הוצאו על שמו או במקרה בו לא נמצאה התאמה בין זהות מי שחויב בתשלום היטל טיהור לבין מי ששילם תשלום היטל טיהור ("זכאי תת קבוצה ב'") יחולו תנאי המימוש כפי שפורטו לגבי זכאי תת קבוצה א' בכפוף להוראות ולשינויים שלהלן:

    1. אם מגיש הבקשה להשבה הוא מי שחויב בתשלום היטל טיהור, תצורף לבקשה להשבת התשלום, הסכמה של מי ששילם את היטל הטיהור לכך שהמשיבה תשלמו את סכום הפשרה למי שחויב בהיטל הטיהור, כשהסכמתו מאומתת על ידי עו"ד.

       1. אם מגיש הבקשה להשבה הוא מי ששילם את היטל טיהור, תצורף לבקשה להשבת התשלום, הסכמה של מי שחויב בהיטל הטיהור לכך שהמשיבות ישלמו את סכום הפשרה למי ששילם את היטל הטיהור, כשהסכמתו מאומתת על ידי עו"ד.

24. זכאי שלא הגיש בקשה להשבת תשלום היטל טיהור בתקופת המימוש או שלא קיים את כל תנאי המימוש בתקופת המימוש, תפקע זכאותו מאליה, ויתגבש מצדו ומצד הקבוצה וויתור וסילוק כלפי המשיבות (להלן: "זכאים שזכותם פקעה").

25. סכומי פשרה של זכאים שזכותם פקעה, יושקעו בשדרוג ובפיתוח תשתיות מים וביוב בנס ציונה בתוך 3 שנים מתום תקופת המימוש.

    בקרה ופיקוח

26. המשיבה תדווח לב"כ המבקשת, מדי 3-2 חודשים, על הבקשות להשבת תשלום היטל טיהור שהוגשו ונענו או שנדחו או שנמצאות בבדיקה. לגבי בקשות להשבת היטל טיהור שנדחו – ב"כ המבקשת רשאי לפנות אל עו"ד רוית ברעם-מזור (להלן: "הפוסקת") בבקשה לעיון מחדש תוך שהוא מנמק מדוע יש לשנות את ההחלטה בדבר דחיית הבקשה להשבת ההיטל (להלן: "בקשה לעיון מחדש"). המשיבה רשאית להגיב על הבקשה לעיון מחדש תוך 14 ימים. הבקשה לעיון מחדש תוכרע על ידי הפוסקת בתוך 14 ימים לאחר קבלת תגובת המשיבה. החלטת הפוסקת תהא סופית ותגבש ויתור וסילוק כלפי המשיבות.

27. בתום תקופת המימוש יימסר לבית המשפט ולב"כ המבקשת דיווח על היקף ההשבה ועל יתרת הכספים שלא הושבו, כשהכוונה היא ליתרה שהיא מעבר ל-85% מסך כל תשלום היטל הטיהור שנגבה בתקופה הקובעת.

28. לאחר אישורו של הסכם הפשרה יתגבש ויתור וסילוק מצד הקבוצה, לרבות מצד זכאי תת קבוצה א' ו-ב' הן כלפי המשיבה הן כלפי העירייה בגין חיוב או תשלום היטל טיהור.

29. הצדדים מעמידים את הגמול למבקשת ושכר הטרחה לב"כ על סך כולל של 120,000 ₪ כולל מע"מ לפי חלוקה שיקבע בית המשפט על פי שיקול דעתו.

30. בבקשה לאישור הסדר הפשרה ביקשו הצדדים שלא ימונה בודק - הצדדים טוענים, כי אין צורך במינוי בודק בהתאם לסעיף 19 בחוק, לאור העובדה שהסכם הפשרה מתייחס להכרעה במחלוקת משפטית וקובע מנגנון להשבת סכום המהווה חלק יחסי מהסכום ששילם כל חבר קבוצה, וכן לאור העובדה שההסדר גובש בהליך גישור שבמסגרתו נתנו הצדדים דעתם למכלול הסיכויים והסיכונים של כל אחד מהצדדים בקשר לניהול ההליך.

31. בבקשה לאישור הסדר הפשרה נטען עוד, בתמצית, כדלקמן:

    סכום הפשרה מעריך את הסיכונים והסיכויים של התובענה. יש ערך רב בפשרה המושגת בשלב מוקדם של ההליך לפי אישור הבקשה.

    גביית ההיטלים על ידי המשיבה נעשתה בסמכות על פי כללי התעריפים וכללי העלות (ס' 12(א) ו-36(ב) בהתאמה). כללים אלה תוקנו ביום 1.1.15 ביוזמת רשות המים נוכח ההליכים בעניין גביית הכפל. בתי המשפט קבעו כי לא ניתן לתבוע השבה מהתאגיד בגין פגם נטען כשהגבייה נעשתה מכוח הוראות הרגולטור. הפגם היחיד שמצאה רשות המים בהתנהלות התאגידים היא שהם לא פנו לרשות המים בבקשה לבחון את נושא כפילות רכיב היטל הטיהור.

    תיקון הכללים יצר מצב לא שוויוני בין תאגידים חסינים מתובענות עקב כך שתביעה נגדם לא הוגשה לפני תיקון הכללים לתאגידים שהוגשו נגדם תובענות ואשר לא יכלו לטעון לחדילה.

    מעמדת רשות המים עולה כי לא מתקיים רכיב של התעשרות שלא כדין מצד המשיבה אפילו קיימת כפילות, דבר שמוכחש על ידי המשיבה.

    הסכם הפשרה קובע השבה בשיעור של 15% מהיטל הטיהור ששולם. כל סכומי ההיטל עומדים על כ-4 מיליון ₪ וההחזר עומד על כ-600,000 ₪. שיעור ההשבה משקף את סיכויי ההצלחה של התביעה נוכח טענות המשיבה. שיעור זה מיטיב עם הקבוצה בהשוואה למצבם של נישומים שתביעות ייצוגיות בעניינם נדחו על ידי בתי המשפט.

    עמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה

32. ביום 11.7.16 הגיש ב"כ היועץ המשפטי לממשלה (להלן: "ב"כ היועמ"ש") את תגובתו לבקשת הסדר הפשרה.

33. ב"כ היועמ"ש לא התנגד להסדר הפשרה והותיר את ההכרעה בדבר אישור הסדר הפשרה לבית המשפט, עם זאת מצא להעיר שלוש הערות:

    בהתייחס לסכומי פשרה של זכאים שזכותם פקעה, אשר בהתאם להסכם הפשרה יושקעו תוך 3 שנים מתום תקופת המימוש בתשתיות מים וביוב בנס ציונה, סבור ב"כ היועמ"ש כי סכומים אלו לא ייחשבו כהשקעה במסגרת עדכון ההון התלת שנתי לתאגיד לפי סעיף 30 לכללי תאגידי המים (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים וביוב), התש"ע-2009.

    לא ניתנה הצדקה המניחה את הדעת מדוע לא תשיב המשיבה את סכום הפשרה באופן ישיר לחברי הקבוצה, ללא פנייה מוקדמת, ולפיכך יש לבחון האם קיימת חלופה אחרת למנגנון הפנייה לקבלת הפיצוי אשר לא יטיל חסמים על חברי הקבוצה מלממש את זכאותם.

    יש לקבוע, כי הגמול ושכר הטרחה יינתנו באופן מדורג על מנת לתמרץ את ב"כ המבקשת לסייע במיצוי גבוה ככל הניתן של הפיצוי.

    תגובת המבקשת לעמדת ב"כ היועמ"ש

34. המבקשת אינה נוקטת עמדה בעניין סכומי פשרה של זכאים שזכותם פקעה ולעניין אם ייחשבו למשיבה כהשקעה במסגרת עדכון ההון התלת שנתי.

35. מנגנון הפנייה למשיבה בבקשה לקבל החזר אינה מטילה חסמים על חברי הקבוצה.

36. בנסיבות העניין הגמול ושכר הטרחה המבוקשים על ידה הם על הצד הנמוך יחסית בהסכמי פשרה הכוללים השבה בעין לחברי הקבוצה.

    תגובת המשיבה לעמדת ב"כ היועמ"ש

37. על פי כללי חישוב עלות, הגורם המוסמך לקבל החלטה בנושא עדכון ההון התלת שנתי בתאגיד הוא מועצת רשות המים ולכן מבקשת המשיבה לשמור על זכותה להציג את עמדתה בנושא הכרה בסכומי הפשרה כהשקעה לפני מועצת רשות המים.

38. פניה למשיבה בבקשה לקבל החזר אינה מטילה חסמים על חברי הקבוצה. בסעיף 48 לבקשה לאישור הסכם הפשרה צויינו הן נימוקי עלות ויעילות הן נימוקים לפיהם הסכם הפשרה מציג גישה מיטיבה, אשר מסבירים מדוע מיצוי הזכות בדרך של הגשת בקשה מצד המשלם או החייב, היא נכונה ועדיפה במקרה דנן.

39. המשיבה אינה מתערבת בנושא הגמול ושכר הטרחה והיא משאירה זאת לשיקול דעתו של בית המשפט.

40. בעקבות דיון בטענות היועמ"ש תוקן הסדר הפשרה והתנאי שסכומי פשרה של זכאים שזכותם פקעה, יושקעו בשדרוג ובפיתוח תשתיות מים וביוב בנס ציונה בתוך 3 שנים מתום תקופת המימוש הוחלף ותחתיו נקבע: "סכומי פשרה של זכאים שזכותם פקעה כאמור בס"ק(ו), יושקעו בפעילות חינוכית בנס-ציונה, בנושאים הקשורים לתחום עיסוק התאגיד, כמים,כביוב, כשמירה על איכות הסביבה וכיוצ"ב...ההשקעה תיעשה על פני 36 חודשים מתום תקופת המימוש או בתקופה קצרה מכך, לפי שיקול דעתו של התאגיד בלבד. לעניינו של הסכם זה מוסכם, כי השקעה בפעילות חינוך תחשב כל השקעה כספית שסכומה גבוה מ-2% מהרווח הנקי של התאגיד בשנה החולפת, אך מובהר ומוסכם כי בכל מקרה, הסך 200,000 ₪ (כולל מע"מ) יהווה את רף ההשקעה העליון בפעילות חינוך אשר לא תיחשב כהשקעה לעניינו של הסכם זה".

    דיון

    מינוי בודק

41. סעיף 19(ב)(1) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

    "(ב)(1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר."

42. בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (ה"ח הממשלה 234 מיום 26.1.06 בעמ' 269) נאמר בהתייחס לסעיפים 18 ו-19 בחוק תובענות ייצוגיות:

    "מטרת סעיף זה [הכוונה לסעיף 18 - מ' נ'] וסעיף 19 היא להסדיר מקרים שבהם מיישבים הצדדים את הסכסוך ביניהם בדרך של הסדר פשרה, והסדר זה מחייב את כל חברי הקבוצה. החשש במקרים אלו הוא מפני קנוניה בין התובע המייצג לבין הנתבע, כך שהתובע המייצג יפיק תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה. למעשה, במצבים שבהם מושג הסדר פשרה, נוצר אצל התובע ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין האינטרסים של הקבוצה, דבר המצדיק פיקוח מוגבר הן על ידי בית המשפט והן על ידי חברי הקבוצה".

43. מינוי הבודק מטרתו אם כן לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה, ולהבטיח כי יישמרו האינטרסים של הקבוצה בשים לב למכלול הנסיבות. דהיינו - לוודא שההסדר הוא סביר והוגן בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה המוצע הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, בהתחשב במטרות החוק.

44. ולענייננו. בהסדר הפשרה הוסכם על השבה בשיעור 15% מהגבייה העודפת הנטענת, קרי היטל הטיהור, בנסיבות אלה נראה כי השיקולים של בית המשפט אם לאשר את הסדר הפשרה, הם משפטיים ועניינם הסיכויים והסיכונים שבניהול ההליך המשפטי, ועל כן לא מצאתי למנות בודק.

    אישור הסדר הפשרה 

45. הוראות החוק הרלוונטיות לאישור הסדר הפשרה:

    סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

    "(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין" (ההדגשות שלי – מ' נ').

    סעיף 19(ג) בחוק תובענות ייצוגיות:

    "(ג)(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:

    (א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;

    (ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;

    (ג) עיקרי הסדר הפשרה.

    (2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:

    (א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;

    (ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;

    (ג) השלב שבו נמצא ההליך;

    (ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);

    (ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;

    (ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר" (ההדגשה שלי – מ' נ').

46. הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה היא כאמור "כל מי שחויב בתשלום היטל מכון טיהור לכאורה על פי הוראות חוק עזר לנס ציונה (ביוב) התשל"ה-1974 בתקופה שתחילתה שנתיים קודם למועד הגשת בקשה זו וסיומה ביום אישורה של בקשה זו (להלן: "תקופת התובענה") וכל מי ששילם היטל בשל חיוב בתשלום היטל בתקופת התובענה".

    קבוצה זו תואמת את הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור המתוקנת.

47. עילת התובענה היא גביית היטל טיהור שלא כדין ותוך חריגה מסמכות.

48. הסעדים הנתבעים בבקשת האישור הם מתן פסק דין הצהרתי כי גביית היטל טיהור מחברי הקבוצה נעשתה שלא כדין ולהורות על הפסקת הגבייה; השבת הכספים שנגבו ביתר בגין היטל טיהור בתקופת התובענה בתוספת הצמדה וריבית כחוק.

49. השאלה המשותפת לחברי הקבוצה היא האם המשיבה גבתה גבייה בכפל שלא כדין או שהייתה מחויבת לפעול בהתאם לכללי המים וכללי העלות לפני תיקונם, ולגבות את התעריף בהתאם לחוק העזר, ולא היה לה שיקול דעת שלא לעשות כן.

50. בית המשפט בבואו לאשר הסדר פשרה צריך להשתכנע כאמור "כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה...וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין" (סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות).

51. מטרתו של חוק תובענות ייצוגיות מוגדרת בסעיף 1 כדלקמן:

    "(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;

    (2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;

    (3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;

    (4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות".

52. אני סבורה כי הסדר הפשרה בענייננו יש בו כדי לענות על מטרות החוק והוא ראוי וסביר והוגן ולהלן טעמיי.

53. בבג"צ 10541/09 יובלים ש.ד.י. בע"מ נ' ממשלת ישראל (5.1.12) עמד בית המשפט העליון על הרקע לרפורמה במשק המים:

    "חוק המים, התשי"ט-1959 (להלן: חוק המים) מסמיך את מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן: הרשות) לקבוע כללים לחישוב עלות המים וכן תעריפים לתשלום בעבור מים. בשנת 2001 נחקק חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 (להלן: חוק תאגידי מים וביוב) ... החוק מסמיך את מועצת הרשות לקבוע כללים לחישוב עלות שירותי המים והביוב שנותן התאגיד ואת התעריפים שישלמו הצרכנים לתאגיד. מכוח הסמכות שניתנה לה בשני חוקים אלה, קבעה הרשות כללים חדשים לחישוב תעריפי המים: לעניין התעריפים המשולמים למקורות – כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות) (תיקון), התש"ע-2009 (להלן: כללי תעריפי מקורות); לעניין התעריף לצרכני ספקים מקומיים – כללי המים (תעריפים למים ברשויות מקומיות) (תיקון), התש"ע-2009 (להלן: כללי תעריפי ספקים מקומיים); לעניין עלות שרותי מים וביוב לתאגידי המים – כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב, התש"ע-2009 (להלן: כללי חישוב עלות); לעניין התעריף לצרכני תאגידי המים בגין שירותי מים וביוב – כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009 (להלן: כללי התעריפים לצרכנים) (להלן ביחד: הכללים החדשים). כללים אלה הם אבן היסוד של הרפורמה במשק המים והביוב שנכנסה לתוקפה ביום 1.1.2010" (שם, בפסקה 1 בעמוד הראשון לפסק הדין) (ההדגשות שלי – מ' נ').

54. רשות המים היא אם כן המוסמכת לקבוע את תעריפי המים והביוב ותפקידה הוא תפקיד הרגולטור (ר' בג"צ 1195/10 מרכז השלטון המקומי נ' הרשות הממשלתית למים ולביוב (13.11.14)). רשות זו התבקשה כאמור ליתן תגובה לבקשה נושא הדיון ועמדתה פורטה לעיל. עמדת רשות המים היא כי המשיבה הייתה מחויבת לגביית התעריף השוטף וגם את רכיב היטל הטיהור על פי כללי המים וכללי חישוב עלות ושהדבר אינו נתון לשיקול דעתה. המשיבה אינה מוסמכת לשנות את חוקי העזר מאחר שהיא כפופה לרגולציה והגביה למעשה נעשית מכוח כללי רשות המים (סעיף 22 לעמדת רשות המים).

55. בת"צ (מח'-מרכז) 14701-12-13 אילון נ' מיתב - תאגיד אזורי למים וביוב בע"מ (2.3.16) (להלן: "עניין מיתב") הוגשה תובענה דומה כנגד המשיבה שם, תאגיד מים ונטען כי המשיבה גובה ביתר רכיב זכויות מים המגולם באגרת הנחת צינורות. בעניין מיתב קבעתי בין היתר כך: "סיכום עמדות רשות המים הוא אם כן שתאגיד המים מחויב בגביית התעריף השוטף ושהדבר אינו נתון לשיקול דעתו. אין לתאגיד שיקול דעת ביחס לחובת הגביה של רכיבי ההיטל השונים ... החל מינואר 2010 התאגידים אינם מוסמכים לשנות את חוקי העזר בעצמם משום שהם כפופים לרגולציה ופעולת הגביה, לרבות הגביה שנעשתה בהתאם לחוקי העזר (שנקבע שהיא ביתר), 'אינה אלא מכוח כללי רשות המים'... רשות המים היא המוסמכת לפעול להפסקת הגביה ביתר 'באמצעים העומדים לרשותה ואשר יראו לה מתאימים בנסיבות העניין'...",ולסיכום קבעתי כי "נוכח מסקנתי כי החיוב בהיטל הנחת צינורות לפי התעריף שנקבע בחוק העזר, הגם שהתעריף כולל בתחשיבו את רכיב זכויות המים, אינו נתון לשיקול דעת המשיבה, לא שוכנעתי כי יש אפשרות סבירה כי השאלות המשותפות לקבוצה תוכרענה בתובענה לטובתה" (שם, בפסקאות 51 ו-67).

    גם בענייננו על פי עמדת רשות המים, למשיבה אין שיקול דעת והיא מחויבת בגביית התעריף השוטף וההיטל (סעיף 22 בעמת רשות המים). אשר לטענת המשיבה כי בענייננו לא מדובר בכפל גביה, צוין בעמדת רשות המים כי כל טענה של כפל גבייה צריכה להיבחן באופן פרטני, וכי הנטל בעניין זה רובץ לפתחה של המשיבה (שם, בסעיף 29).

56. לאור עמדת רשות המים וכן נוכח פסק הדין בעניין מיתב, נראה לי כי הערכת הסיכוי והסיכון בתביעה הוערך באופן מידתי על ידי הצדדים ועל כן ההשבה בשיעור 15% מהגבייה בגין תשלום היטל הטיהור, כפי שנקבעה בהסדר הפשרה היא סבירה והוגנת.

57. לא מצאתי לקבל את טענת ב"כ היועמ"ש כי הפניה למשיבה בבקשה לקבל החזר מטילה חסמים על חברי הקבוצה. בסעיף 48 לבקשה לאישור הסכם הפשרה צויינו נימוקי עלות ויעילות שהניחו את דעתי מדוע מיצוי הזכות בדרך של הגשת בקשה מצד המשלם או החייב, היא ראויה במקרה דנן.

58. המבקשת ובא כוחה ניהלו את בקשת האישור באופן יעיל והביאו לסיום ההליך בדרך של הסדר פשרה.

59. נוכח כל האמור לעיל, אני מוצאת כי הסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים ראוי והוגן בנסיבות העניין ועל כן אני מאשרת אותו.

    גמול ושכר טרחה

60. הצדדים הסכימו על המלצה לתשלום גמול למבקשת ושכר טרחה לבא כוחה בסך כולל של 120,000 ₪ (כולל מע"מ) לפי חלוקה שתיקבע לפי שיקול דעתו של בית המשפט. סכום הפשרה מוערך בכ-600,000 ₪ (סכום הפשרה).

61. סעיף 19(ו) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

    "אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה".

    סעיף 22 בחוק תובענות ייצוגיות דן בגמול לתובע המייצג וקובע:

    "(א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או גם חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.

    (ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

    (1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;

    (2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

    (3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית".

    סעיף 23 בחוק תובענות ייצוגיות דן בשכר טרחתו של בא כוח מייצג וקובע:

    "(א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.

    (ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

    (1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

    (2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;

    (3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;

    (4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;

    (5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית.

    (ד) בית המשפט רשאי לקבוע כי תשלום שכר הטרחה לבא כוח המייצג יהיה מותנה, כולו או חלקו, במימוש פסק הדין ובהשלמת ביצועו." (ההדגשה שלי – מ' נ').

    בע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט, בפסקה 2 (23.5.12) מתייחס כב' הנשיא גרוניס לעקרונות המנויים בסעיפים 22(ב) ו-23 הנ"ל והמנחים לפסיקת גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוח המייצג, וקובע כך:

    "... אין מדובר ברשימה ממצה של שיקולים. בפסיקת בית המשפט הוכרו שלושה סוגים עיקריים של שיקולים אותם יש להביא בחשבון במסגרת ההחלטה בעניין שכר טרחה וגמול בתובענה ייצוגית. סוג ראשון של שיקולים עוסק במערכת התמריצים הנוגעת להגשת התביעה ייצוגית. על בית המשפט לאזן בין הרצון לעודד הגשת תביעות ראויות לבין הרצון למנוע הגשת תביעות סרק. בהקשר זה יש ליתן משקל לאינטרסים שהוגשמו על ידי התובענה, הן מבחינת הקבוצה המיוצגת הן מבחינת הציבור בכללותו. לעניין זה, על בית המשפט לבחון, מחד גיסא, את היקף ההשקעה של עורך הדין המייצג וכן את מידת הסיכון בתובענה ומאידך גיסא את היחס בין הסעד שנתבע לבין הסעד שאושר ... בהקשר זה אף שומה על בית המשפט לבחון את השאלה האם על מנת לזכות בסעד המבוקש היה צורך להגיש תביעה ייצוגית... סוג שיקולים שני עליו הצביעה הפסיקה נוגע להתנהלותו של בא-כוח התובע המייצג. שכר הטרחה משמש תמריץ לניהול ההליך בצורה יעילה והגונה... לפיכך, ישנה חשיבות מיוחדת למתן דגש למהלכיו של הפרקליט לעניין שכרו. סוג נוסף של שיקולים מתייחס ליחס בין שכר הטרחה לבין התביעה הייצוגית בכללותה. על בית המשפט להימנע מפסיקת שכר טרחה שיפחית באופן בלתי סביר מהתועלת הצומחת לקבוצה" (ההדגשות שלי – מ' נ').

62. ולענייננו.

63. שיקולי תפוקה – התועלת שהביאה התובענה לקבוצה המיוצגת. התובענה תרמה להבאת נושא כפל הגבייה למודעות רשות המים כרגולטור ויש להניח שתרמה לשינוי הכללים מכוחם הם נגבים.

    כבר על פי הדברים שנכתבו בעמדת רשות המים ניתן היה להבין את התועלת לחברי הקבוצה, כדלהלן:

    "לאחר שהובאו בפני רשות המים מספר טענות בדבר כפל גבייה של רכיב מכון טיהור שפכים במסגרת היטל ביוב ולאחר שהדברים נשקלו על ידי מועצת רשות המים והתקיים בעניין שימוע ציבור, הוחלט, כי החל מיום 1.1.15 אין לגבות רכיב 'מכון טיהור' במסגרת היטל הביוב ככל שיש פירוט של רכיב זה במסגרת תחשיב ההיטל....הדברים פורסמו במסגרת תיקון הוראת השעה – בסעיף 12(א) לכללי תעריפי מים ובסעיף 36(ב) לכללי חישוב עלות אשר נכנס לתוקפו ביום 1.1.15" (שם, בפסקה 28) (ההדגשה שלי – מ' נ').

    התועלת לקבוצה היא גם בכך שיש להניח שרוב הנישומים בנס ציונה לא היו פועלים בדרך של פנייה או השגה אישית למשיבה על מנת לעמוד על זכותם. הקבוצה זוכה בסכום הפשרה.

    שיקולי תשומה – השיקולים הנוגעים לעלויות ולסיכון שנטלו על עצמם המבקשת ובא כוחה. הגשת התובענה הצריכה השקעת זמן. ניהול ההליך משך מספר שנים מאז הוגש היה כרוך אף הוא בהשקעת זמן ומשאבים מצד המבקשת ובא כוחה. המבקשת ובא כוחה נטלו את הסיכון שהתובענה לא הייתה מאושרת (ור' למשל הכרעתי בעניין מיתב).

64. שיקולי הכוונה ציבורית – חשיבותה הציבורית של התובענה הייצוגית. התובענה בענייננו הביאה אכן להגשמת מטרות חוק תובענות ייצוגיות, ויש בה לקדם את ערך שלטון החוק. הגשת בקשת האישור תרמה לשינוי בגבייה של כללי המים אשר פורסמו כאמור במסגרת תיקון הוראת שעה.

65. הצדדים הסכימו כאמור על תשלום גמול למבקשת ושכר טרחה לבא כוחה בסך כולל של 120,000 ₪ (כולל מע"מ) לפי חלוקה שתתבצע לפי שיקול דעתו של בית המשפט.

66. בהתייחס לקביעת שכר טרחה לבא כוח מייצג נקבע עוד בעניין רייכרט כך:

    "אנו סבורים שבתביעות ייצוגיות שעניינן בסעד כספי יש לאמץ את שיטת האחוזים כשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה של עורך הדין המייצג. שיעור האחוזים שייפסק יושפע הן מנסיבותיו הספציפיות של ההליך, הן מהאופן בו הסתיים ההליך והן מגובה הסכום שנפסק. כמו כן, יחושב שיעור שכר הטרחה מתוך הסכום שנגבה על ידי הקבוצה בפועל. כמו כן, מן הראוי לפסוק את שכר הטרחה בשיעור מדורג, במובן זה שככל שסכום הזכייה גדל, אחוז שכר הטרחה קטן" (שם, בפסקה 11).

67. בעניין עע"מ 9237/12 עירית מודיעין מכבים רעות נ' א.ש. ברקאי בע"מ (18.5.14) נפסק:

    "הכלל הוא שבהליכים המוגשים לפי חוק תובענות ייצוגיות יש לפסוק, ככל האפשר, שכר טרחה לבא-הכוח המייצג לפי שיטת האחוזים (ראו, ע״א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ׳ רייכרט (23.5.2012)). על פי שיטה זו, יש לחשב את שכר הטרחה כאחוז מסוים מן הסכום שנפסק לקבוצה או שנקבע במסגרת הסדר פשרה. כל זאת, תוך התחשבות בשיקולים שונים ובהם, בין היתר, נסיבותיו הספציפיות של ההליך, האופן בו הסתיים והתנהלותו הדיונית של התובע המייצג ובא כוחו" (הדגשה שלי – מ' נ').

68. לאור כל האמור לעיל עד כאן, אני סבורה כי נוכח העובדה שהושקעו זמן ומאמץ ראויים בתובענה, העובדה שהתובענה קידמה את התייחסות הרגולטור לבעייתיות הלכאורית ולשינוי הכללים, וסכום הפשרה בו זוכים חברי הקבוצה, הסכום הכולל והמוסכם לתשלום בגין גמול ושכר טרחה הוא סביר (כ-20% מסכום הפשרה). עם זאת נוכח החרגתם של ארבעה נישומים ונוכח בקשת המשיבה להפחית את השכר והגמול המוסכמים בהתאמה אני מורה כי הסכום הכולל יעמוד על 110,000 ₪.

69. אני מורה כי הגמול לתובע המייצג יעמוד על 10,000 ₪ ושכר הטרחה לב"כ המייצג יעמוד על 100,000 ₪ (כולל מע"מ). הגמול ומחצית שכר הטרחה ישולמו בתוך 30 יום מאישור ההסדר. רבע נוסף משכר הטרחה ישולם לאחר שיוגש דו"ח על היקף ההשבה בתום תקופת המימוש והרבע האחרון ישולם לאחר השלמת ביצוע הסדר הפשרה במלואו לרבות השקעת סכומי הפשרה של הזכאים שזכותם פקעה בפעילות החינוך המוסכמת והמצאת תצהיר המשיבה על כך. 

70. אני מאשרת את בקשת מבקשי ההחרגה ליציאה מהקבוצה, ומורה כי אל ציון עולה בע"מ ח.פ. 513631416, צרפתי שמעון חברה לבניין ופיתוח בע"מ ח.פ. 510927387, ש.ס. שלם בנייה ואיכות בע"מ ח.פ. 513833194, החזקות יד רבע"מ ח.פ. 513562579 - לא יהיו חלק מהקבוצה עליה יחול הסדר הפשרה.

    סוף דבר

71. לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

72. הצדדים ישלחו בתום תקופת המימוש את דו"ח ביצוע הסדר הפשרה למנהל בתי המשפט וליועץ המשפטי לממשלה.

73. המשיבה תישא במלוא שכר טרחת המגשרת עו"ד ברעם-מזור.

74. הגמול לתובע המייצג יעמוד על 10,000 ₪ ושכר הטרחה לב"כ המייצג יעמוד על 100,000 ₪ (כולל מע"מ). הגמול ומחצית שכר הטרחה ישולמו בתוך 30 יום מאישור ההסדר. רבע נוסף משכר הטרחה ישולם לאחר שיוגש דו"ח על היקף ההשבה בתום תקופת המימוש והרבע האחרון ישולם לאחר השלמת ביצוע הסדר הפשרה במלואו לרבות השקעת סכומי הפשרה של הזכאים שזכותם פקעה בפעילות החינוך המוסכמת והמצאת תצהיר המשיבה על כך.

75. אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק. בהודעה יפורטו הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו-(2) וכן הפניה לפנקס תובענות ייצוגיות שם ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסדר פשרה, כאמור בסעיף 25(ד) בחוק. משיבה 1 תישא בעלויות הפרסום.

76. נוסח ההודעה השנייה יובא לאישור בית המשפט בתוך 14 יום מהיום, כאמור בסעיף 25(ד) בחוק תובענות ייצוגיות. לאחר אישורו, תשלח משיבה 1 עותק מההודעה השנייה למנהל בתי המשפט בהתאם לסעיף 25(ז) בחוק תובענות ייצוגיות.

77. הצדדים ישלחו העתק מפסק הדין בצירוף הסדר הפשרה ובצירוף ההודעה למנהל בתי המשפט לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות, בהתאם להוראת סעיף 19(ה) בחוק תובענות ייצוגיות.

     

    ניתן היום, ח' חשוון תשע"ז, 09 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.