ת"צ 38395-12-12 דוויאת ואח' נ' חברת הגיחון בע"מ

בפניי בקשה (מתוקנת) לאישור תובענה ייצוגית.

1. המבקש 1 הוא מר פאיז חמאד דויאת (להלן – המבקש 1). המבקש 2 הוא מר מחמד מחמוד מבארק עמירה (להלן – המבקש 2). המבקש 3 הוא מר חליל חמאדה מחמד ראדי (להלן – מר המבקש 3). המבקש 4 הוא מר מוחמד אחמד דויאת (להלן – המבקש 4; הארבעה ייקראו ביחד להלן – המבקשים). המבקשים הם תושבי העיר ירושלים. הם מתגוררים בשכונות אם טובא, אום ליסון וצור באהר במזרח העיר (להלן – השכונות). המשיבה היא חברת הגיחון בע"מ (להלן – המשיבה או הגיחון). היא תאגיד המספק שירותי מים וביוב לתושבי ירושלים. במרכז הבקשה עומד פרויקט אשר תכליתו חיבור השכונות לרשת הביוב העירונית (להלן – הפרויקט).

2. ברקע הבקשה מצויות העובדות הבאות. ביום 3.4.03 התקיימה פגישה בין מנהלת השכונות לבין נציגי המשיבה ובעלי תפקידים אחרים בעיריית ירושלים. נושא הפגישה האמורה היה הפרויקט (נספח ג' לתגובת המשיבה לבקשה המתוקנת לאישור תובענה ייצוגית; פסקאות 5 – 6 לתצהירו של מר אליהו כהן, סמנכ"ל שירות לקוחות במשיבה (להלן – מר כהן)). בפגישה זו הוסכם, כי הפרויקט יתבצע "כפרויקט משותף" באמצעות מנהלת השכונות, על חשבון תושבי השכונות, בפיקוח הנדסי של המשיבה; כי עלות הפרויקט לא תעלה על סך היטלי הביוב שממילא התושבים היו צריכים לשלם אם המשיבה בעצמה הייתה מבצעת את הפרויקט; כי סך כל ההיטלים האמורים יוערך בהתאם לעלות על פי מטרים מרובעים בכפוף לנתונים מעודכנים שיועברו באמצעות מנהלת השכונות למשיבה; כי מנהלת השכונות תחתים לפחות כ - 70% מתושבי השכונות על הסכמתם להשתתף בעלות הפרויקט; כי מנהלת השכונות תהיה אחראית על גביית הסכומים הדרושים למימון הפרויקט מהתושבים.

3. מנהלת השכונות חזרה בה מהסכמות אלה. ביום 22.3.06 הגישה מנהלת השכונות עתירה למתן צו על תנאי נגד המשיבה וצדדים נוספים (עת"מ 330/06 הועד לפיתוח צור באהר ואום טובא ואח' נ' עיריית ירושלים ואח', נספח ד' לתגובת המשיבה לבקשה המתוקנת לאישור תובענה ייצוגית). בעתירה האמורה נטען, כי יש לפטור את התושבים מתשלומי היטלי הביוב. נטען עוד, כי המשיבה טרם החלה לפעול להתקנת מערכת ביוב עירונית וכי הדבר גורם למפגעים תברואתיים. עתירה זו נדחתה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית.

4. בהמשך, המשיבה הודיעה על כוונתה לפעול להוצאת הפרויקט אל הפועל תוך חיוב תושבי השכונות בהיטלים על בסיס התעריף הקבוע בחוק עזר לירושלים (היטל ביוב), התשכ"ג – 1963 (להלן – חוק העזר) (פסקה 13 לתצהיר מר כהן). לצורך כך, שכרה המשיבה בשנת 2010 את שירותיה של חברת אורהייטק בע"מ על מנת שזו תבצע את מדידת כלל הנכסים אשר עתידים להתחבר לרשת הביוב העירונית לצורך ביצוע הפרויקט (שם; ראו נספח ה' לתגובה הנ"ל). ברם, בהמשך, החליטה המשיבה, במסגרת המגעים שהתנהלו מול מנהלת השכונות, לבחון את האפשרות לבצע תחשיב חלף היטלים (פסקה 14 לתצהיר מר כהן). המשיבה שכרה את שירותיו של רו"ח אופיר בוכניק (להלן – רו"ח בוכניק) לשם עריכת "תחשיב כלכלי לבדיקת גובה חלף ההיטלים על הכפרים אום טובא, צור באהר ואום ליסון" (שם). רו"ח בוכניק ערך תחשיב חלף היטלים ראשון (נספח ו' לתגובה הנ"ל) (להלן – התחשיב הראשון). בהתאם לתחשיב האמור הוצאו למבקשים 1, 2, ו – 4 דרישות לתשלום היטל ביוב (21.6.11) (נספח ז' לתגובה הנ"ל). המשיבה סברה כי נפלו טעויות הנוגעות בין היתר להנחות של רו"ח בוכניק ביחס לגידול הבינוי במתחם (פסקה 93 לתגובה הנ"ל). התחשיב האמור תוקן. נערך תחשיב חלף היטלים שני (נספח ח' לתגובה הנ"ל) (להלן – התחשיב השני). בהמשך לכך, הוצאו דרישות מתוקנות לתשלום היטל ביוב.

5. במקביל, התנהלה תכתובת בין ב"כ המבקשים ובין ב"כ המשיבה ביחס לדרישות התשלום האמורות (נספחים א' ו – ב' לבקשה לתיקון הבקשה לאישור תובענה ייצוגית). ב"כ המשיבה סירב לבטל דרישות אלה. עם זאת, המשיבה הסכימה להפחית את הסכומים בגין ההיטלים. רו"ח בוכניק ערך תחשיב חלף היטלים סופי (נספח ט' לתגובה לבקשה המתוקנת לאישור תובענה ייצוגית הנ"ל) (להלן – התחשיב הסופי). בהתאם לכך הוצאו דרישות תשלום סופיות (7.6.12, נספח י' לתגובה הנ"ל) (להלן – דרישות התשלום). המבקשים העלו טענות גם ביחס לתחשיב האמור. רו"ח קאסם תייסיר הגיש חוות דעת מטעם המבקשים (להלן – רו"ח תייסיר). רו"ח בוכניק הגיש חוות דעת מטעם המשיבה בתגובה לחוות הדעת של רו"ח תייסיר. הצדדים לא הגיעו להסכמות בנוגע לגובה החיוב בגין היטלי ביוב.

6. מכאן ההליך שבפניי. הבקשה המקורית לאישור התובענה הייצוגית הוגשה ביום 24.12.12 (להלן – הבקשה המקורית). ביום 23.7.14 הגישו המבקשים בקשה מתוקנת לאישור תובענה ייצוגית בהתאם להחלטה מיום 23.6.14 (להלן – הבקשה או הבקשה המתוקנת). הבקשה שבפניי סבה על שתי טענות עיקריות. האחת, כי המשיבה גבתה שלא כדין תעריפים גבוהים בגין היטלי ביוב, וכי התעריפים האמורים נקבעו לפי שיטת חלף היטלים, על פי תחשיב המנוגד לדין (פסקאות 6 – 7 לתצהיר המבקש 1, צורף לבקשה המתוקנת לאישור תובענה ייצוגית) . השנייה, כי המשיבה כללה בחשבונות התקופתיים עבור שירותי מים וביוב משנת 2010 ועד היום, מרכיב הוני בגין שירותי ביוב שמעולם לא ניתנו למבקשים (פסקה 5 לתצהיר הנ"ל).

7. הסעדים המבוקשים במרכז הבקשה הם, לאשר את הגשת התובענה נגד המשיבה כתובענה ייצוגית; להגדיר את הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה, או לחלופין להגדיר תת קבוצה שלגביה מתעוררות שאלות של עובדה או משפט אשר אינן משותפות לכלל חברי הקבוצה, ולהורות במקרה זה על מינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג לתת הקבוצה; לפרט בהחלטה לאישור התובענה כייצוגית את עילות התובענה ואת השאלות בעובדה או במשפט המשותפים לקבוצה; לאשר את התובענה כייצוגית אף אם לא התקיימו התנאים בסעיפים 8(א)(3) או 8(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן – חוק תובענות ייצוגיות); לחייב את המשיבה בתשלום פיצוי כספי לכל אחד מחברי הקבוצה שהוכחה זכאותו לפיצוי או השבה; להורות על תשלום גמול בשיעור שלא יפחת מ – 5% משווי הסעד הכולל שייפסק לטובת הקבוצה; לקבוע את שכר הטרחה של ב"כ הקבוצה באופן שלא יפחת מ – 15% משווי הסעד הכולל שייפסק לטובת הקבוצה.

8. מהלך הדיון יהיה כדלקמן. תחילה, אדון בטענות לפגמים בתחשיב עליו מבוסס ההיטל שנגבה על ידי המשיבה, וזאת על רקע חוות הדעת שבפניי. מסקנתי היא, כי לא הוכחו פגמים העשויים לבסס עילת התערבות על פי המשפט המנהלי, ומשכך, התובענה לא מעוררת שאלה אשר יש אפשרות סבירה שתוכרע בתובענה לטובת הקבוצה הנטענת בבקשה (סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות). בהמשך, אדון בשאלת חוקיות חיוב המבקשים במרכיב ההוני בחשבונות המים התקופתיים משנת 2010 עד לתחילת שנת 2014. מסקנתי היא, כי חיוב זה נעשה כדין. לאחר מכן אדון בטענות נוספות שהועלו על ידי הצדדים. בתוך כך אדון, למעלה מן הצורך, בטענות לעניין אי חוקיות חיוב המבקשים בהיטלי ביוב מכוח התעריפים הקבועים בחוק העזר.