ת"צ 37319-08-11 עמותת ידיד - מרכזי זכויות בקהילה נ' א.ש. סיעוד ורווחה בע"מ ואח'

1.בתיק זה הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית. המבקשת טוענת כי עובדי ועובדות חברות הסיעוד נאלצים לעבור במהלך יום עבודתם בין מטופלים המתגוררים במקומות שונים, והם אינם מקבלים תשלום עבור "זמן המעבר" מבית מטופל/ת אחד לאחר/ת, אף כי הם זכאים לתשלום זה.

2.במהלך הדיונים בבקשה לאישור התובענה כייצוגית הגיש המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) בקשה להגיש תצהיר משלים של הגב' ארנה זמיר, מנהלת אגף סיעוד במוסד לביטוח לאומי. לתצהירה צורפו דוחו"ת בקרה של חלק מחברות הסיעוד המשיבות בהליך, שנערכו על ידי רו"ח, ובהם נבחנה תקינות פעילותן של החברות, התשלומים המשולמים להן על ידי המוסד והתשלומים המשולמים לעובדות ועובדי הסיעוד. לטענת המוסד נערכו דוחו"ת אלה על בסיס נתונים שמסרו חברות הסיעוד, וצירופם לתצהיר העדה מטעם המוסד נדרש בכדי להוכיח כי חברות הסיעוד מסוגלות, לנוכח מצבן הכלכלי כפי שהוא עולה מן הדוחו"ת, לשאת בתשלום עבור זמן המעבר, באם יקבע כי עובדות ועובדי הסיעוד זכאים לתשלום זה.

המבקשת הביעה את הסכמתה העקרונית להגשת הדוחו"ת.

3.המשיבות מתנגדות להגשת המסמכים ואלה טעמיהן: המוסד הגיש את הבקשה לאחר הדיון הראשון במקום להגיש את המסמכים יחד עם תגובתו לבקשה לאישור התובענה הייצוגית. לפיכך, אין מקום לקבל את הבקשה בעת הזאת; המסמכים לא הומצאו למשיבות, ואף תצהירה המשלים של גב' זמיר לא הומצא. משכך אין הן יכולות להתייחס כדבעי לבקשה ויש לדחותה; לא הובא נימוק מספק להגשת ראיות באיחור ולחריגה מסדרי הדין, בפרט כאשר מדובר בהליך של תובענה ייצוגית; המסמכים שהגשתם מתבקשת הינם מסמכים חסויים, ואין מקום לצרפם משום שאין בהם כדי לסייע לבירור המחלוקת בין הצדדים.

4.לפני שאפנה לדון בבקשה לגופה אציין כי בשל טענת המשיבות או מי מהן כי מדובר במסמכים חסויים העלולים לחשוף סודות מסחריים נשמרים המסמכים בכספת בית הדין, והם לא הועברו למשיבות כל עוד לא התקבלה החלטה בעניין צירופם.

5.אף כי הליך התובענה הייצוגית הינו הליך בעל מאפיינים מיוחדים במינם, בין היתר משום שעל התובע הייצוגי לקבל היתר של בית המשפט או של בית הדין לקיימו, ואף כי קיים הבדל משמעותי בין הליך אישורה של תובענה כייצוגית להליכי ביניים אחרים, נפסק כי הן נתבע והן תובע בבקשה מעין זו זכאים לבקש צו לגילוי ועיון במסמכי הצד שכנגד. זאת משום שהזכות לגילוי ועיון הינה זכות חשובה, המאפשרת לצדדים להגדיר ביתר יעילות את גדר המחלוקת ביניהם, ובכך תורמת לגילוי האמת. אף בשלב המקדמי של אישור תובענה כייצוגית, יש חשיבות לעמידה על גדר המחלוקת האמיתית שבין הצדדים. הגדרה מדויקת של גדר המחלוקת, תסייע לבית המשפט להכריע נכונה בשאלת התקיימות תנאי הסף לאישור תובענה כייצוגית (רע"א (עליון) 10052/02 בועז יפעת ואח' נ' שלק מוטורס בע"מ ואח', פ"ד נז(4) 513, ניתן ביום 3.6.2003).

עם זאת ראוי להתנות זכות זו במספר תנאים. ראשית, הזכות לעיין במסמכים ראוי שתתייחס אך ורק למסמכים שהם רלבנטיים לשלב זה של ההליך - דהיינו, רק למסמכים שיש בכוחם להשליך אור על שאלת התקיימות תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית. כמו כן על צו לגילוי ועיון בשלב זה יוחלו המגבלות המוטלות על צו גילוי ועיון שניתן בשלבים אחרים של הדיון. במסגרת זו, יש לשים לב במיוחד להבטחתה, במידת הצורך, של שמירת סודיות המסמכים שגילויים מתבקש. זאת על מנת שהתביעה הייצוגית לא תשמש כלי לחשיפת סודות מסחריים.

6.בענייננו אמנם אין מדובר בבקשה לגילוי מסמכים אלא בבקשת אחד המשיבים לחשוף את המסמכים שבידיו, ואולם הכללים שנקבעו לגבי גילוי מסמכים יפים גם לענייננו, במיוחד כאשר למסמכים שהגשתם מתבקשת נוגעים באופן ישיר למשיבים האחרים בבקשה, והם חושפים פרטים שונים על פעילותם.

בחינתם של הכללים שפורטו לעיל בענייננו תומך במסקנה כי דין הבקשה לצרף את המסמכים לתצהיר המוסד לביטוח לאומי להידחות בשלב זה של ההליך. ונפרט.

7.מן הבקשה לצרף את הדוחו"ת לתצהיר עולה כי הם נועדו לבסס את טענת המוסד כי גם אם ייפסק כי עובדות ועובדי הסיעוד זכאיות/ים לתשלום עבור "זמן המעבר", יש להשית תשלום זה על כתפי המשיבות האחרות – חברות הסיעוד - ולא על כתפי המוסד לביטוח לאומי, וכי המשיבות מסוגלות לעמוד בתשלום זה מבחינת מסוגלותן הכלכלית (ראו למשל סעיף 6 לבקשה).

טענה זו הינה מוקדמת ביותר, ואין כל מקום להעלותה בשלב ההליך המקדמי של אישור התובענה כייצוגית, שבו אנו מצויים עתה. היכולת הכלכלית של חברות הסיעוד לשלם את התשלום הנתבע בתובענה זו אינו רלבנטי כלל לשלב זה של ההליך שבו נדונה השאלה האם עומדת התובענה בתנאים המפורטים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, ובכלל זה עצם הזכאות לתשלום הנתבע, וכשירותה של התובעת, בהיותה עמותה, להיות תובעת ייצוגית.

יתר על כן, מקובלת עלי במלואה טענת המשיבות כי צירוף מסמכים אלה עלול לגרום לחשיפת סודות מסחריים של המשיבות, אשר למרות היותן משיבות בתובענה זו, הינן בגדר מתחרות זו בזו.