לוין נ' אקספון 018 בע"מ

לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית שבכותרת. עניינה של התובענה, בתמצית, בטענת המבקש כי המשיבה התקשרה עם לקוחות בהסכם למתן שירותי גלישה באינטרנט בקצבי גלישה של עד 100 MB, אף שידעה כי תשתית בזק באזור מגוריהם אינה מאפשרת גלישה במהירות כזו. מהטעמים שיפורטו להלן סברתי כי יש מקום לאשר את הבקשה, ולתת להסדר הפשרה תוקף של פסק דין

א. רקע

1. ביום 30.07.2015 הגיש המבקש, מר משה לוין, באמצעות בא כוחו, תביעה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית נגד המשיבה, אקספון 018 בע"מ (להלן: "בקשת האישור" ו-"המשיבה" או "אקספון", בהתאמה), לפי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענת ייצוגיות"): "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו".

2. עניינה של בקשת האישור, כאמור, בטענת המבקש כי המשיבה התקשרה עם לקוחות בהסכם למתן שירותי גלישה באינטרנט בקצבי גלישה של עד 100 MB, אף שידעה כי תשתית בזק באזור מגוריהם אינה מאפשרת גלישה במהירות כזו.

3. עוד בטרם הוגשה תשובת המשיבה לבקשת האישור, החלו הצדדים בהידברות בניסיון לסיים את ההליך בהסכמה, וביום 8.6.2016 הגישו בקשה משותפת לאישור הסדר פשרה שנכרת ביניהם (להלן: "הסדר הפשרה המקורי").

4. עמדת המשיבה פורטה במסגרת הבקשה לאישור הסדר הפשרה המקורי, והיא בתמצית זו: טענות המבקש רלוונטיות לתקופה קצרה ותחומה בזמן - שלושת החודשים הראשונים שלאחר כניסת רפורמת "השוק הסיטונאי" לתוקפה (מיום 17.2.2015 עד ליום 17.5.2015. להלן: "תקופת הביניים"). במהלך תקופת הביניים לא הייתה לאקספון אפשרות לבדוק באופן אוטומאטי את התשתית הקיימת לכל לקוח (הבדיקה צריכה היתה להיעשות ידנית, ארכה זמן והייתה כפופה לנכונות בזק לשתף פעולה), ולפיכך, היא המליצה ללקוחות אשר ביקשו להצטרף לשירותיה להישאר בקצב הגלישה אשר לפי הצהרתם כבר היה ברשותם במועד ההצטרפות.

5. החל מיום 17.5.2017 בדיקת התשתית נעשית באמצעות ממשק ממוחשב המאפשר למשיבה לבדוק בזמן אמת מהי התשתית הקיימת במקום מגוריו של הלקוח (זאת, לאחר שמשרד התקשורת חייב את בזק להעמיד לרשות ספקיות האינטרנט ממשק כאמור). מאז, אקספון יכולה לחבר את הלקוח רק לחבילות תשתית המתאימות למידע הנמסר מבזק, שכן מרגע השימוש בממשק, המערכת חוסמת את הגישה לחבילות שאינן נתמכות ע"י התשתית שבמקום מגורי הלקוח.

6. אקספון טענה כי גם במהלך תקופת הביניים היא פעלה כדין. שכן, מעבר לכך שהציעה ללקוחות להצטרף לחבילות באותם קצבי גלישה שכבר היו ברשותם, הלקוחות גם יודעו על מגבלות התשתית באופן ברור ובכתב (עם תחילת ההתקשרות נשלח אליהם הסכם המציין כי מהירות הגלישה בפועל מותנית (בין היתר) במגבלות התשתית, אשר אינן בשליטתה של אקספון).

7. עוד מסרה אקספון, כי לאחר הגשת בקשת האישור ערכה בדיקה לגבי כלל לקוחותיה שהתחברו במהלך תקופת הביניים לחבילת גלישה בקצב של עד 100 MB, וממנה עלה כי מכלל הלקוחות אשר רכשו את החבילה בתקופת הביניים, כ-2,500, ועדיין היו מנויים על שירותיה במועד הבדיקה, נותרו רק 89 לקוחות אשר ביחס אליהם נמצא במועד הבדיקה כי קצב הגלישה המרבי שתשתית האינטרנט שלהם אפשרה היה נמוך מהחבילה שנרכשה על ידם.