אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שיפמן נ' בנק אגוד לישראל בע"מ

שיפמן נ' בנק אגוד לישראל בע"מ

תאריך פרסום : 25/10/2017 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
25629-02-16
19/10/2017
בפני השופט:
רחמים כהן

- נגד -
מבקש:
מארק שיפמן
עו"ד טל ספיר
משיב:
בנק אגוד לישראל בע"מ
עו"ד שרון לובצקי הס
עו"ד שחר הרון
פסק דין
 

 

בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית (להלן - הבקשה לאישור הסדר הפשרה), על פי חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006 (להלן - חוק תובענות ייצוגיות).

המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית על סך של 7 מיליון ₪ (להלן - בקשת האישור) נגד המשיב – בנק אגוד לישראל בע"מ, תאגיד בנקאי, המספק שירותים בנקאיים ובכלל זה שירות ניהול חשבונות (להלן - המשיב או בנק אגוד).

עניינה של בקשת האישור בטענה, שבעת סגירת חשבונות של לקוחותיו, נהג הבנק לנכס לעצמו יתרת זכות בשיעורים נמוכים שנותרה בחשבון, ללא שיידע את הלקוחות בכך. נטען, שהמשיב הפר את הוראות הדין ובכלל זה את כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), תשס"ח – 2008.

בהתאם להסכמות הצדדים ועל רקע מגעים לפשרה שהחלו להתנהל בין הצדדים סמוך לאחר הגשת בקשת האישור, המשיב לא הגיש תשובה לבקשת האישור. עמדתו הוצגה בתמצית במסגרת הבקשה לאישור הסדר הפשרה.

לטענת המשיב, עד ליום 27.8.2014 נקט במדיניות לפיה, כאשר במועד סגירת חשבון הבנק נותרה יתרה בסכום נמוך או שווה ערך לסך של 5$, בין אם מדובר ביתרת זכות בין אם מדובר ביתרת חובה, אופסה היתרה על מנת להשלים את פעולת סגירת החשבון. המשיב ציין, שמאחר שמדובר בסכומים נמוכים יחסית עלות הטיפול בהעברתם ללקוח כמו גם עלות הטיפול בגבייתם (ככל שמדובר ביתרת חובה), אינה כלכלית ואינה מצדיקה את העלויות התפעוליות הכרוכות בכך.

עוד הוסיף המשיב, שמיום 27.8.2014, קודם להגשת בקשת האישור, חדל מלנקוט במדיניות האמורה. החל ממועד זה, איפוס יתרות בחשבון נעשה רק במקרים של יתרות חובה. לפיכך, הטענות העולות בבקשת האישור אינן רלוונטיות לתקופה שממועד זה ואילך.

מבדיקה שערך המשיב לגבי תקופה של 7 השנים שקדמו להגשת בקשת האישור, הסתכמו כל יתרות הזכות עבור חברי הקבוצה בסכום נומינאלי של 147,195.14 ₪ (להלן – סך יתרות הזכות). סך יתרות הזכות אינו כולל קיזוז של יתרות החובה, שאופסו בעת סגירת חשבונות אחרים. כך, שיתרות החובה (אותם ספג הבנק), לא נלקחו בחשבון לצורך חישוב סך יתרת הזכות.

 

להלן עיקרי ההסכמות, שהושגו בין הצדדים:

חברי הקבוצה המיוצגת הם כל לקוח שניהל חשבון בנק אצל בנק אגוד לישראל בע"מ, נתן לבנק ב- 7 השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לאישור, קרי מיום 11.2.2009, הוראת סגירה לאותו חשבון וכל לקוח שהבנק סגר את חשבונו ביוזמתו, ערב הגשתה של התובענה הייצוגית בתיק זה, ובמועד הסגירה של אותו חשבון הבנק, נותרה בו יתרת זכות, שנכללה בחשבון רווח והפסד של הבנק, חלף הותרתה של יתרת הזכות בחשבון של הלקוח, העברתה ללקוח, לפי הוראות הלקוח.

לצורכי הגדרת הקבוצה, "חשבון בנק" – קרי אחד או יותר מסוגי חשבונות עובר ושב, נאמנות, פק"מ, מט"ח, ניירות ערך וכיו"ב. סוגי חשבונות שמתנהלת בהם פעילות כלשהי של הלקוח ובעת סגירת החשבון נותרה בו יתרת זכות בש"ח או במט"ח, בין אם חל על החשבון תעריפון "ללקוח יחיד/ עסק קטן" ובין את תעריפון "ללקוח עסק גדול".

המשיב ישלם פיצוי בצורה של סעד לטובת הציבור בסך כולל של 129,257.92 ₪ (להלן – סכום הפשרה), שיועבר בהתאם להוראות סעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006, ל"קרן לניהול ולחלוקת כספים הנפסקים כסעד מכוח סעיף 20(א)(3) ו-(ג)(2)" (להלן – קרן לחלוקת כספי תובענות ייצוגיות).

סכום הפשרה חושב באופן הבא: לסך יתרות הזכות נוספו הפרשי הצמדה וכן תוספת של 50% מהפרשי הריבית. הפרשי ההצמדה והתוספת של הפרשי הריבית חושבו על ידי המשיב באופן לינארי, כשלכל אחת מהשנים הרלוונטיות לתקופת התובענה, מיוחס חלק יחסי בסך הגביה, וזאת ביחס לתקופה שעד למועד השלום בפועל של מלוא סכום הפשרה. מסך יתרות הזכות בתוספת הפרשי ההצמדה והריבית, הופחת סך של 30,000 ₪ (ללא הצמדה וריבית), המשקף את סך יתרות החובה שאופסו. הפחתה זו נועדה לשקף את סך יתרות החובה רק באותם מקרים שבהם ללקוח מסוים אופסה יתרת זכות בחשבון אחד, ולאותו לקוח הייתה יתרת חובה בחשבון אחר שנסגר, ושהבנק לכאורה ספג.

הצדדים הסכימו, שהגמול למבקש יעמוד על סך של 3,877.74 ₪ בתוספת מע"מ, המהווה 3% מסכום הפשרה הנומינלי, ושכר טרחה לבא כוחו יעמוד על סך של 21,973.85 ₪ בתוספת מע"מ, המהווה 17% מסכום הפשרה. הגמול ושכר הטרחה ישולמו תוך 30 ימים ממועד מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה.

על מנת לסיים את הליכי התובענה והבקשה באופן יעיל ומהיר וללא הוצאות מיותרות, הוסכם בין הצדדים, שאין צורך במינוי בודק חיצוני מטעם בית המשפט.

בהתאם להחלטה מיום 5.12.2016 פורסמה מודעה בעיתונים בדבר הסדר הפשרה. לא הוגשו התנגדויות.

נוסח הסדר הפשרה נשלח ליועץ המשפטי לממשלה.

ב"כ היועץ המשפטי לממשלה הגיש את עמדתו ביחס להסדר הפשרה, לא התנגד להסדר הפשרה, אך ביקש להעיר בכל הנוגע להסדר הפיצוי, שקיים קושי לבחון את סבירות הפיצוי המוצע ואת טענת המשיב לפיה, עלויות איתור הלקוחות גבוהות מהסכום שיושב לכל לקוח, ולכן פיצוי כספי ישיר לחברי הקבוצה אינו מעשי.

ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ציין בעמדתו, שלא ניתן לדעת מהסדר הפשרה, האם אכן קיים קושי אמיתי להשיב לידי חברי הקבוצה את הסכומים המגיעים לו. הבנק לא הציג נתונים בנוגע לכמות החשבונות שנסגרו ביתרת זכות בתקופה הרלוונטית ולא את פילוח גובה יתרות הזכות בחשבונות אלו (בתוספת הריבית שהצטברה). עוד הוסיף, שאחוז הפרשי הריבית שהתווספו לסך יתרות הזכות (50% במקום 100%) נמוך וחושב מבלי שהוצגו נתונים או פרטים בדבר חישוב אחוז זה.

ביום 20.6.2017 התקיים דיון במעמד הצדדים ובמעמד ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ונדונו הערות והסתייגויות היועץ המשפטי לממשלה.

ב"כ המשיב ציין, שאין באפשרות המשיב לאתר את הלקוחות לגבי חלק ניכר מתקופת התובענה. בהתייחס לאופן חישוב הפיצוי ותוספת הפרשי הריבית ציין, שהחישוב נעשה לחומרא, כאשר מתוך תקופה מדגמית, שלגביה ניתן לאתר את הלקוחות, עולה, שסדר הגודל של יתרות הזכות שהצטברו הוא 4 - 5 ₪ לכל חשבון.

היועץ המשפטי לממשלה עמד על בקשתו לקבלת נתונים לגבי כמות החשבונות והפילוח של יתרות הזכות כדי להבין את הקושי הנטען בדבר השבת סכום הפיצוי לחברי הקבוצה. בית המשפט נעתר לבקשה. בהתאם לכך, המשיב הגיש הודעה בה הציג את נתונים והפילוחים שהיו בידיו ועמד בשנית על הטענה, שבנסיבות העניין ולאור חוסר האפשרות לאתר את חברי הקבוצה, העברת סכום הפשרה כסעד לטובת הציבור, עדיפה (להלן – הודעת המשיב).

ב"כ היועץ המשפטי לממשלה בתגובה להודעת המשיב הודיע עמדתו, שניתן להכריע בבקשה לאישור הסדר הפשרה תוך הסתמכות על הצהרת המשיב בהודעתו.

דיון

לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה, בכתבי הטענות השונים ובהערות ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ובהתייחסות הצדדים להערותיו, סבורני, שיש להורות על אישור הסדר הפשרה. הסדר הפשרה כמו גם סכום הפשרה ואופן תשלומו כהעברה לקרן לחלוקת כספי תובענות ייצוגיות, ראויים והוגנים בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, לעומת הסיכונים האפשריים הכרוכים בהמשך בירור התובענה. בכל הנוגע לשאלת סיכויי התובענה וסיכוניה, יש להביא בחשבון את טענות המשיב לכך, שאיפוס היתרה עדיפה וכדאית כלכלית גם לחברי הקבוצה וגם למשיב בשל עלויות הטיפול הכרוכות בסגירת החשבון, וכן את העובדה שהמשיב שינה את מדיניותו קודם להגשת התובענה.

בנוסף, עניינם של חברי הקבוצה והסדר הפשרה נבחנו על ידי ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, שלא התנגד להסדר ולאחר קבלת נתונים מהמשיב, הודיע, שניתן להכריע בהתאם להצהרות המשיב.

אין צורך במינוי בודק. המשיב הציג נתונים והסברים בדבר סך יתרות הזכות ואופן חישוב סכום הפשרה וגיבה נתונים אלה בתצהירים. נתונים אלה אינם במחלוקת ואופן חישוב סכום הפשרה שהוסכם בין הצדדים מניח את הדעת.

הגמול ושכר הטרחה המומלצים סבירים ותואמים את מידת ההשקעה בהכנת בקשת האישור וניהול ההליכים באופן יעיל ומושכל, ולפיכך מאושרים.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלהלן:

  • ניתן בזאת להסדר הפשרה תוקף של פסק דין.

  • חברי הקבוצה המיוצגת הם כל לקוח שניהל חשבון בנק אצל בנק אגוד לישראל בע"מ, נתן לבנק ב- 7 השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לאישור, קרי מיום 11.2.2009, הוראת סגירה לאותו חשבון וכל לקוח שהבנק סגר את חשבונו ביוזמתו, ערב הגשתה של התובענה הייצוגית בתיק זה, ובמועד הסגירה של אותו חשבון הבנק, נותרה בו יתרת זכות, אשר נכללה בחשבון רווח והפסד של הבנק, חלף הותרתה של יתרת הזכות בחשבון של הלקוח, העברתה ללקוח, לפי הוראות הלקוח.

  • המשיב יגיש אסמכתא על העברת תשלום סכום הפשרה לקרן לחלוקת כספי תובענות ייצוגיות, תוך 40 ימים מהיום.

  • הגמול למבקש יעמוד על סך של 3,877.74 ₪, ושכר הטרחה לבא כוחו יעמוד על סך של 21,973.85 ₪ בתוספת מע"מ. הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

  • לאור הסכמות הצדדים והנתונים שהוצגו ואינם במחלוקת אין צורך במינוי בודק.

  • המשיב יפרסם הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, בנוסח שיוגש לאישור בית המשפט תוך 7 ימים מהיום.

  • ההודעה תפורסם על ידי המשיב בעיתונים "הארץ" ו"גלובס", תוך 7 ימים מיום אישור ההודעה על ידי בית המשפט. גודל האותיות לא יפחת מ – 2 מילימטרים.

  • פסק הדין יוצר מעשה בית דין ביחס לקבוצת התובעים וביחס לעילות התובענה.

  • המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים ולבא כוח היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).

     

    ניתן היום, ‏כ"ט/תשרי/תשע"ח, ‏19 אוקטובר, 2017, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ