ת"צ 25316-05-15 יעבץ נ' רשת חנויות רמי לוי שיווק השקמה 2006 בע"מ

לפניי בקשה מוסכמת לאישור הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, מכוח סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות).

המשיבה מפעילה בכתובת www.rami-levy.co.il אתר מרשתת שבו ניתן לקנות מזון ומוצרי צריכה. המוצרים מוצגים בעמודי האתר ובהם ניתן לחזות בתצלומיהם ובפרטים על אודותיהם. בבקשה לאישור התובענה נטען כי המשיבה, אשר מציינת על-פי רוב את שם המוצר, את מחירו ואת כמותו במשקל או בנפח, מחסירה פרטים מהותיים על מאות מוצרים. עם אלה נמנו רכיבי המוצרים, מקום ייצורם ומועדו והתאריך שבו יפוג תוקפם. נוסף על כך הצביע המבקש על התצלומים בטענה שגודלם, איכותם והזווית שממנה צולמו אינם מאפשרים ללמוד את הפרטים מהם. הוא הציע שהמשיבה תספק תצלומים מכמה זוויות. עילת התביעה הראשית שעליה ביסס את התובענה היא הטעיה, לפי סעיפים קטנים (2), (6), (8) ו-(9) לסעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן). כמו-כן הזכיר שסעיף 14ג(א) לחוק מחייב את העוסק לגלות לצרכן את תכונותיו העיקריות של הנכס בשיווק מרחוק, וגרס עוד כי המשיבה הפרה חובה חקוקה והתעשרה על חשבון לקוחותיה שלא כדין.

בראות עיני המבקש מחדלה של המשיבה גרע מתחושת הביטחון של הצרכנים ומהאמון שהם רוחשים למשווקים וליצרנים בכלל. על עצמו העיד כי מטעמי בריאות הוא מבכר מאכלים שריכוז המלחים בהם נמוך ומטעמי עיקרון בוחר מה לקנות בין השאר על סמך ארץ הייצור. גם פרטים אלה לא היה ניתן לגלות בעמודים שהוקדשו למוצרים באתר המשיבה. לשיטת המבקש נגרם נזק ממון בסך מחיריהם של ,,המוצרים המטעים'' שרכש. הנזק הלא-ממוני שלדעתו סבלו החברים בקבוצה התבטא בבזבוז הזמן על רכישת המוצרים באתר ועל ההמתנה לקבלתם, רק כדי לגלות שלא בחרו אל-נכון את שרצו. הסתרת הפרטים, הוא סבור, עולה כדי פגיעה בחופש לבחור, וזו עוררה תחושות של ,,נבגדות'', תסכול, כעס ועגמת נפש. לכל אלה הוסיף כי ביטול העסקה והשבת המוצרים למשיבה בעייתיים – בפרט החזרתם של מוצרים פסידים, אשר אסורה על-פי חוק.

המשיבה מצדה ביקשה לקבל כי עסקינן ב,,עסקת מכר מרחוק'', שבה חוק הגנת הצרכן אינו מחייב אותה לציין את הפרטים במרשתת דווקא, וכי התביעה אינה ראויה להתקבל בשום עילה. מבחינתה הדרישה שעוסק יפרט כל פרט אשר הצרכן עתיד להתוודע אליו בלאו הכֵי מכבידה ואינה הגיונית, מה גם שבפרטים כמו תאריך תפוגה של מוצר מזון בלתי אפשרי לנקוב בפרסום כללי. בהקשר זה ביקשה להבחין בין עסקת מכר מרחוק לבין ,,שיווק מרחוק'', שבו עוסק סעיף 14ג(א) לחוק ושלדבריה אינו ממין העניין. בעסקה מקוונת חובתה למסור את הפרטים עד ,,[...]מועד הספקת הנכס'', כך שהצרכן יכול לקרוא את כל הפרטים עם קבלת המוצרים. בכל אופן היא נוהגת לפרט באתר את שם המוצר, את תכונותיו העיקריות, את מחירו, את תנאי התשלום, את מועדי ההספקה, את שמה ואת כתובתה (גם זו מצוות סעיף 14ג(א) לחוק), את מועדיהם של מבצעי מכירות ואת האפשרות להחזיר את המוצרים. כאן הדגישה כי על אף הוראותיו של החוק היא נוהגת גמישות בקבלת סחורה בחזרה, והכללים המעידים על כך מעוגנים בתקנון האתר.

נוכח ההקפדה על הפעולה כחוק, טענה עוד המשיבה, אין לומר כי היא מטעה (והעובדה שהמבקש לא פנה למוקד שירות הלקוחות שלה כדי לברר את הפרטים מצביעה להשקפתה על כך שלא היו חיוניים בשבילו), כי הִזיקה למאן דהוא או כי הפרה חובה חקוקה – טענה לקונית שלגרסתה לא התמקדה בחוק מסוים. היא ביקשה להראות כי המבקש לא הוכיח שנגרם לו נזק, ואם אין בנמצא נזק והמוצרים שנרכשו ניתנים להחלפה – אין גם עשיית עושר ולא במשפט. לבסוף חידדה שביסוס טענותיו של המבקש על העדפות אישיות מגביל את היקף הדיון למוצרים שרכש ויוביל לצורך בבירור מגוון שאלות עם כל חבר וחבר בקבוצה. בתשובתו לתשובתה ענה המבקש בין היתר כי גישתה של המשיבה פירושה שכאשר הצרכן רוכש מוצרים באתר המרשתת הוא אמור לגשש באפלה ולקנות חתול בשק. הוא ציין כי השבת המוצרים עולה כסף וכפופה לדין ולשיקול דעתה של המשיבה. על העוסק נאסר בכל מקרה, הטעים, להטעות את הצרכן וחובה עליו לגלות לו את פרטיו המהותיים של המוצר ואת תכונותיו העיקריות – ואולם נכון למועד התשובה (03.01.16) עדיין נעדרים מהאתר פרטים מהותיים.

בתום הדיון הראשון שנשמע בתיק הצעתי לצדדים לפתור את הסכסוך בדרכי שלום. עתה, בלי שהמשיבה מודה באיזו מטענות המבקש היא הגיעה אתו להסכמה כי תוסיף במלאכת הצגת רכיביו של כל מוצר, ערכי התזונה המצוינים על-גביו, הארץ שבה יוצר, הקוד שלו, שם היצרן ואם הוא מיובא לישראל – שם היבואן. עדכון הפרטים יושלם בתוך תשעה חודשים מהיום. בדיון שנערך ביום 25.10.16 הסכימו הצדדים להצעתו של בית המשפט למחוק את סעיף 10 מבקשת ההסתלקות, כך שבחלוף תשעת החודשים יהיה האתר מעודכן כדבעֵי בכל רגע נתון.

בשני הדיונים שהתקיימו לפניי התעוררה סוגיית הסיכויים של בקשת האישור להתקבל. זאת, משום ששאלת הנזק אינה פשוטה כל עיקר וכמוה הדיון בשאלה אם חלות על עסקת מכר מהסוג הנדון הוראות הדין הנוגעות לעסקת מכר מרחוק, כמשמעותה בחוק הגנת הצרכן. לפיכך החלטתי לאשר למבקש להסתלק מבקשתו ולדחות את תביעתו האישית. מאחר שהמשיבה התחייבה לתקן את המחדל ושפסק-דין זה אינו יוצר מעשה בית דין, אין טעם לתור אחר תובע מייצג אחר. אני פוטרת אפוא את הצדדים מהחובה לפרסם את דבר ההסתלקות.

הצדדים המליצו כי ייפסקו גמול למבקש ושכר טרחה לבא-כוחו. הם הסמיכו את בית המשפט, מכוח סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, לקבוע את שני הסכומים. בקשתם היא שסכום שניהם לא יפחת משלושים אלף ש"ח ולא יעלה על 75 אלף ש"ח, בצירוף מס ערך מוסף. סעיף 16 לחוק, אשר תוקן השנה, מורה כיום לבית המשפט לשקול את הללו בבואו לשקול לאשר מתן טובת הנאה אגב הסתלקות: