ת"צ 25168-12-15 בכובד ראש בע"מ נ' עיריית חיפה

זו בקשה לעיכוב הליכי התובענה הייצוגית, שאושרה בהחלטתי מיום 12.7.16, ובקשת רשות ערעור עליה נדחתה ביום 27.11.16, עד למתן פסק דין בעע"מ 826/14 עיריית חיפה נ' מלונות דן, שאוחד עם בג"ץ 4279/15 סלע קפיטל נ' שר הפנים.

כפי שנאמר בהחלטת בית המשפט העליון הדוחה את הבקשה לרשות ערעור על ההחלטה המאשרת את התובענה הייצוגית, טענה המבקשת (הנתבעת) כי התובענה הייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת, בשל קיומו של הליך מקביל, כמפורט לעיל, בו תידון חוקיות אגרת הפינוי. בית המשפט העליון קבע כי "העובדה שמתנהל בבית משפט זה ערעור שמעורר שאלות זהות או דומות לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, אין משמעותה בהכרח שההליך אינו הליך יעיל והוגן. לכל היותר משמעות הדבר היא כי יש מקום לעכב את ההליך הייצוגי עד להכרעה בערעור. ואולם, כפי שמציינת המשיבה, במקרה דנן דחה בית המשפט שמא את בקשת העירייה לעיכוב ההליכים בבקשה האישור עד להכרעה בערעור על פסק הדין בענין מלונות דן והעירייה לא ביקשה לערער על החלטה זו. היא אף לא ביקשה מבית המשפט קמא לעכב את ההליכים בתובענה הייצוגית שאושרה. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות את בקשת האישור בעילה זו, וככל שהעירייה סבורה כ אין לקדם את ההליך הייצוגי עד להכרעה בערעור בעניין מלונות דן, יש באפשרות להגיש בקשה מתאימה במסגרת התובענה הייצוגית שאושרה." זו הבקשה שהגישה הנתבעת כאן.

לטענת המבקשת, בהליכי הערעור שאוחדו עם הבג"ץ, ידון בית המשפט העליון הן בסוגיה הנורמטיבית בדבר האפשרות להטיל אגרת פינוי פסולת מפעל, חובת פינוי עצמי והחובה לספק רמת פינוי בסיסית ללא תשלום נוסף על הארנונה, והן בשאלה המיוחדת לעיר חיפה, הטוענת שמתקיים בה מצב מיוחד לפי חוקי העזר. לטענת המבקשת, הכרעת בית המשפט העליון, כשתתקבל, תחייב גם את הקבוצה הכלולה בתובענה הייצוגית. על כן, נטען שהדיון בתובענה הייצוגית מיותר בשלב זה. המבקשת הסכימה, כי בכל מקרה שבו לא יקבע בית המשפט העליון שאין כל מניעה להטיל אגרת פינוי פסולת מהקוב הראשון, יהיה צורך להמשיך ולדון בתובענה הייצוגית, ביחס לקריטריונים שיקבעו וביחס לסעד הכספי.

המשיבה, התובעת הייצוגית, טענה כי כמו בבקשה הקודמת לעיכוב הליכים, מסרבת המבקשת גם הפעם להסכים לתחולה מלאה של פסק הדין, למרות שמדובר בתובענה זו באותה שאלה משפטית כמו בענין מלונות דן, ואין הצדקה שלא להחיל על תובענה זו את תוצאות פסק הדין בענין מלונות דן, במלואה. המשיבה סברה, שיש הגיון רב בעיכוב ההליכים עד להכרעת בית המשפט העליון, תוך שמירה על האינטרסים של חברי הקבוצה, ועל כן, הסכימה לעיכוב ההליכים, בכפוף לתנאים אלה:

א.התחייבות המבקשת הנתבעת, כי תחיל את הכרעת בית המשפט העליון על חברי הקבוצה באופן מלא, שכן כימות הסעד הכספי, לאחר שיקבעו קריטריונים על ידי בית המשפט העליון הוא ענין טכני לחלוטין.

ב.בהתאם, על הנתבעת להתחייב, שיהיה באפשרותה להשיב לחברי הקבוצה את כלל הכספים שניגבו כאגרת פינוי אשפה משך כל תקופת ההשבה, לרבות הפרשה בדוחות הכספיים, או גילוי בדוחות אלה.

ג.התחייבות המבקשת הנתבעת להשבת הכספים ותחולת ההכרעה בבית המשפט העליון גם בגין מלוא התקופה שמיום הגשת הבקשה ועד למתן פסק הדין בתובענה.

המבקשת הנתבעת השיבה לתשובת התובעת, והודיעה שאינה מסכימה לקבלת התנאים הנ"ל. מכאן, שאין הסכמה בין הצדדים לגבי עיכוב ההליכים.

התובענה הייצוגית מצויה בשלב שלאחר אישור הבקשה כתובענה ייצוגית, והגשת כתב הגנה, ואנו בפתחו של הליך בירור התובענה הייצוגית. ודוק, המבקשת אינה מציעה ואינה מסכימה לעכב את גביית אגרת פינוי הפסולת שבגינה אושר ניהול התובענה הייצוגית עד להכרעה בבית המשפט העליון. היא אפילו לא מסכימה להתחייב, שיהיה באפשרותה להשיב את אגרת הפינוי לחברי הקבוצה, לרבות הפרשה בדוחות הכספיים או גילוי על כך בדוחות הכספיים. כלומר, המבקשת נכונה רק לאפשרות שבית המשפט העליון יקבל את מלוא עמדתה, ויקבע שיש לה זכות לגבות אגרת פינוי פסולת מהקוב הראשון. בכל מקרה שבו בית המשפט העליון יכריע אחרת, ויפגעו חברי הקבוצה, אין היא סבורה שיש למנוע אפשרות פגיעה זו.

נקבע על ידי השופט גרוניס ברע"א 5385/10 מגן נ' אופק אחזקות ובש"מ 6141/12 פסיפיק מערכות מחשב נ' עיריית הרצליה, שאין לקבל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לעכב את הליכים בפניו בתובענה ייצוגית, עד להכרעה בבית המשפט העליון בשאלות העומדות ביסוד התובענה, מן הטעם של ייעול הדיון ומניעת הליכי סרק, שכן אין מקום שבתי משפט שונים יעסקו באותה עת בשאלות דומות או קרובות, והזמן השיפוטי יקר.