ת"צ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
23644-02-12
03/08/2015
|
בפני שופט:
ד"ר עודד מודריק - סגן הנשיא
|
| - נגד - |
מבקשים:
איתן אזולאי
עו"ד איל ראובן ולנר
|
משיבים:
עירית רמת השרון
עו"ד עינב סילורה
עו"ד חייקין
עו"ד דרור-לזר
|
| החלטה |
המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה בגבייה לא חוקית של חיובי ארנונה. תקנה 4 לתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות) תשס"ז – 2007 מורה ש"מועצה רשאית להטיל ארנונה כללית... לכל מטר רבוע". בצו הארנונה העירוני נקבע שסכום נקוב בשקלים חדשים למטר רבוע או לדונם, חלק של מ"ר ייחשב למ"ר שלם וחלק של דונם לדונם שלם.
לפי הנטען בבקשה העירייה פעלה על פי צו הארנונה וגבתה ארנונה כשהיא מעגלת את שטח החיוב בחלקי מ"ר למ"ר שלם. בכך חויבו נכסים בגין שטחים שאינם קיימים במציאות ושההגבייה בגינם אינה מתיישבת עם תקנות ההסדרים.
בפועל נהגה העירייה בשיטת חישוב אחרת; היינו היא "עיגלה" את שטחי החיוב מעלה – מטה. חלק השטח העולה על 0.5 מ"ר "עוגל" כלפי מעלה לכדי 1 מ"ר ; חלק השטח הנופל מ- 0.5 מ"ר "עוגל" כלפי מטה ולא נלקח בחישוב דרישת החיוב כל עיקר.
בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בעילה דומה לזו שבבסיס הבקשה דנן הוגשו לבתי משפט שונים וניתנו בהן החלטות מהחלטות שונות. הדבר הובא להכרעת בית המשפט העליון ברע"א 2453/13 עמר נ' עיריית חדרה {להלן: "פס"ד עמר"].
בפס"ד עמר חישדש בית המשפט העליון הלכה בקובעו כי שיטת החיוב הראויה היא של חישוב מדויק. לשון אחר יש לכלול בדרישת החיוב גם חלקי מ"ר ואין "לעגל" לא למעלה ולא למטה. עוד נקבע שם שכיון שלהלכה החדשה יש השלכות לא מבוטלות על ההיערכות התקציבית של הרשויות המקומיות תתממש שיטת החישוב המדויק החל מיום 1.1.2016.
כיון שישום ההלכה החדשה נדחה וכיון שבקשת עמר לאישור תובענה ייצוגית נסמכה על עילה שבמרכזה שלילת העיגול כלפי מעלה בלבד, דחה בית המשפט העליון את הבקשה לאישור התובענה בקובעו שאין עילת השבה.
על אף דחיית בקשת האישור החליט בית המשפט העליון לפסוק לבא כוח התובע שכר טרחה בשיעור 150,000 ש"ח ולתובע גמול בסך 20,000 ש"ח. החלטה חריגה זו נומקה בכך שפועלו של התובע ובא כוחו יזמו את הבאת הסוגייה לפני בית המשפט העליון ובכך לגיבוש הלכה מנחה שתתווה את דרכן של רשויות מקומיות רבות ותסיים את הדיון בבקשות אישור רבות.
מבקש האישור דנן מבקש לנהוג בבקשתו בדיוק כשם שנהג בית המשפט המשפט העליון בעניין עמר. הוא גורס כי יש לבחון את עניינו לפי נקודת הזמן שבו הוגשה בקשת האישור. הבקשה הוגשה ביום 14.2.12, חמישה ימים בלבד לאחר שהוגשה בקשתו של עמר (לבית המשפט המחוזי). ברור כי שהמבקש נטל על עצמו סיכון שאינו נופל מן הסיכון שנטל עמר ותרומתו לפתרון הסוגייה אינה נופלת מזו של עמר.
בעקבות פס"ד עמר אין ספק שעלי לדחות את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית וכך אני פוסק.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת