אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 23257-04-14 אור אן אושי אחזקות בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

ת"צ 23257-04-14 אור אן אושי אחזקות בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

תאריך פרסום : 28/02/2017 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
23257-04-14
22/02/2017
בפני השופטת:
אסתר נחליאלי חיאט

- נגד -
מבקשת:
אור אן אושי אחזקות בע"מ
עו"ד אייל כהן
משיב:
בנק לאומי לישראל בע"מ
עו"ד ב. לוינבוק ושות'
פסק דין
 

 

1.בקשה לאישור הסכם פשרה בהתאם לסעיפים 18, 19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") היא הבקשה שלפני.

 

2.המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיב, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן "בנק לאומי" או "הבנק") בעניין עמלת החזרת חיוב מסיבת אין כיסוי מספיק "ומסיבות מוגבל, מעוקל, צו משפטי" הנגבית על ידי הבנק בגין החזרת חיוב שבוצע בחשבון הלקוח. לטענת המבקשת אין הבנק זכאי לגבות מלקוחותיו עמלת החזרת חיוב בסכום העולה על סכום החיוב, ומשעשה כן הרי מעשיו עולים "כדי עושק, גזל, הפרת חובות אמון נאמנות ותום לב" (סעיף 3 לבקשה).

 

3.במסגרת תגובתו הכחיש הבנק את טענות המבקש וטען בין השאר כי פעל בהתאם לדין ובהתאם להנחיות שהיו קיימות בטרם נכנסו לתוקף כללי הבנקאות לעניין העמלות; גם לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 12 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) פעל הבנק כדין ובהתאם למתחייב. כן טען, כי בהתאם לדין אין עמלת החזרת חיוב בין העמלות שחל פיקוח על גובהן ומשכך גובה העמלה נתון לשיקול דעת הבנק; כי הבנק מיישם את כללי העמלות ותעריפון כללי העמלות, וכי בצדק (בגלל העלויות של מכלול ההליכים התפעוליים), בסמכות, בהתאם לזכותה החוזית ובהתאם לדין גבתה את העמלה. הבנק פרט בהרחבה, במסגרת הבקשה המוסכמת לאישור הסדר פשרה, את עמדתו המגובה בהוראות הדין ומתיישבת עם רשימת השירותים שעבורם רשאי תאגיד בנקאי לגבות עמלה.

הבנק גם דחה את טענות המבקשת אשר לעילות התביעה שצוינו בבקשה לאישור, וטען כי לא הונחה תשתית עובדתית ומשפטית לקשר הסיבתי בין הטענות העומדות בבסיס הבקשה לבין נזק כנטען.

 

4. בדיון שהתקיים לפני המלצתי לצדדים להידבר ביניהם כדי לבחון אפשרות להסדיר את המחלוקת בהסכמה, הגם ששמעתי היטב את עמדות הצדדים ונתתי דעתי לכך כי כל אחד מהם עמד איתן על דעתו, המבקשת סברה כי טענותיה נשענות על בסיס מוצק ואילו הבנק סבר שהתנהל כדין וכשורה וכי בדין גבה את עמלת החיוב החוזר.

 

5.בסיפוק רב למדתי מהצדדים כי הם אכן פנו להליך הגישור, ובהמשך אף דיווחו לבית המשפט כי התקיימו מספר ישיבות גישור בהם נבחנו טענות הצדדים, הראיות שיש בידי כל אחד מהצדדים, ההיבטים הצרכניים המתעוררים במקרה דנא; במסגרת השיקולים גם נלקח פרק הזמן בו צפוי ההליך להתנהל ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמות, עלויות ההליך ולאחר שכל ההיבטים הוצפו במסגרת ישיבות הגישור הגיעו הצדדים להסכמות בעזרתה הרבה והמאומצת של המגשרת, עו"ד זהר גרנות-מאיר – הסכמות שהתגבשו לכדי הסכם פשרה המסיים את המחלוקות בין הצדדים.

 

6. ביום 18.12.16 הוריתי לפרסם בעתון הודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה, כן הוריתי לשלוח העתק מהבקשה ליועץ המשפטי לממשלה ולמפקח על הבנקים. במסגרת ההודעה שפורסמה פורטו עיקרי הסדר הפשרה, הוגדרה הקבוצה הרלוונטית, כמו כן צוין, בין היתר, כי חברי הקבוצה, וגם מי שפועל לטובת עניינם של חברי הקבוצה או רשות ציבורית הפועלת לקידום העניין שבו עוסקת הבקשה, רשאים להגיש תוך 45 ימים התנגדות להסדר, או לבקש רשות לצאת מן הקבוצה, בהתאם לנדרש בסעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות.

 

7.לאחר ביצוע הפרסומים ולאחר חלוף הזמן שנקבע להגשת התנגדויות - לא הוגשה כל התנגדות, גם לא נתקבלה כל בקשה מטעם מי מחברי הקבוצה שלא להימנות עליה לעניין הסדר הפשרה.

היועץ המשפטי לממשלה באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב הודיע כי אינו מתנגד לאישור הסדר הפשרה, כי אינו מביע עמדתו לגוף הבקשה והוא מותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.

מעבר לעמדת היועץ המשפטי – לא נתקבלה עמדה אחרת, לרבות עמדה של המפקח על הבנקים אליו הוריתי לשלוח הסדר הפשרה.

 

8.על פי סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות, "בית המשפט לא יאשר הסכם פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסכם ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה... וכי סיום ההליך בהסכם פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין" בהתאם לדרישות סעיף 19 נתתי דעתי לעיקרי הסכם הפשרה המוצע, לתנאיו, לקבוצה עליה הוא חל, לסעדים שנתבעו, להיקפם ולתוצאה במסגרת הסכם הפשרה.

 

9.ראיתי להביא בקצרה את עיקרי הסדר הפשרה, כפי שהובא בבקשה לאישורו:

הקבוצה עליה יחול הסדר הפשרה הם "כל לקוחות הבנק אשר בתקופה שמיום 1.7.08 ועד מועד אישור הסדר הפשרה חויבו בעמלת החזרת חיוב, בסכום העולה על סכום החיוב שהוחזר" (סעיף 14).

במסגרת התחייבות הבנק לעתיד- לאחר תקופת הערכות בת 3 חודשים המתחייבת משינוי במערכות המחשוב, יחויבו לקוחות הבנק בעמלת החזרת חיוב בסכום שאינו עולה על סכום החיוב שהוחזר (בכפוף להוראות הדין והרגולציה החלות על הבנק).

אשר לסכום ההסדר בגין ההתנהלות בעבר- הבנק יעמיד סכום של 1,209,580 ₪ המהווים 40% מסכום ההפרש בין הסכום הכולל של העמלה שנגבתה בגין החזרת חיובים בסכום הנמוך מסכום העמלה לבין הסכום הכולל של החיובים שהוחזרו בחשבונות אלה מיום 1.7.2008 ועד 31.3.16. הוסכם כי הבנק יקצה את סכום ההסדר להטבה עתידית בעמלה הנגבית בגין החזרת חיוב שסכומו נמוך מסכום העמלה. לצורך ביצוע ההטבה יעניק הבנק פטור מלא מעמלה הנגבית בגין החזרת חיוב במקרים בהם סכום החיוב המוחזר נמוך מ-100 ₪ עד למיצוי סכום ההסדר שהוסכם כי יוקצה להטבה בעמלה (כמפורט בהסכם הפשרה).

הסדר הפשרה מהווה מיצוי מלא של הטענות והתביעות של כל אחד מחברי הקבוצה נגד הבנק בגין אחת מעילות המפורטות בבקשת אישור התובענה כייצוגית, קרי, ההסדר מהווה מעשה בית-דין ומחייב את חברי הקבוצה.

מובהר כי הסדר הפשרה על כל פרטיו מופיע במסגרת ההסדר שפורסם לידיעת כלל הציבור ומצוי בתיק בית המשפט, ולשונו המלאה היא המחייבת.

 

10.הצדדים המליצו, כי המשיבה תישא בשכר טרחת ב"כ המבקשת בסך כולל של 175,000 ₪ כולל מע"מ ובגמול 150,000 ₪, למבקשת, וככל שיסתבר כי הגמול למבקשת חייב במע"מ מוסכם כי הבנק ישא בסכום המע"מ שיוסף לגמול.

 

11.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות בטרם הדיון הראשון סברתי כי הסוגייה שהעלתה המבקשת ראוייה לבחינה מדוקדקת של הנסיבות כפי שהוצגו בבקשה לאישור התובענה והמלצתי לצדדים להדבר ביניהם. הבעתי הערכה וסיפוק על כך שהצדדים אכן מצאו דרך ראויה לפנות למגשרת ומלוא ההערכה נתונה לב"כ הצדדים ולמגשרת, עו"ד גרנות-מאיר, על מאמציהם ועל שהביאו לסיום ראוי של המחלוקת בכלל ולטובת הקבוצה בפרט.

לאחר שעיינתי בפרטי הסדר הפשרה ראיתי לאשרו; נתתי דעתי לכך כי לאחר הפרסום עליו הוריתי לא הוגשה כל התנגדות לאישור הסדר הפשרה, כי לא נשלחה כל תגובה ממשרדי הפיקוח על הבנקים וכי תגובת היועץ המשפטי לממשלה היתה שאינו מתנגד לאישור הסדר הפשרה. עוד אומר כי מצאתי את ההסדר ראוי, הוגן וסביר, כי הוא מהווה פשרה אמיתית המכמתת את הסיכונים והסיכויים של כל צד להליך, מביאה בחשבון את הבסיס החוקי לגביית עמלות ושיעורן, חוסכת זמן ניכר ועלויות נכבדות; כי ההתנהלות העתידית של הבנק תיטיב עם הקבוצה כמו גם עם לקוחות הבנק, באשר הסדר הפשרה כולל הסדרה עתידית של הטענות שהועלו בבקשה, קרי, הסדר הפשרה מביא לכך שהבנק לא יגבה מעתה עמלת החזרת חיוב בסכום העולה על סכום החיוב – ומכל אלה ראיתי כאמור לאשר את הסדר הפשרה כלשונו.

 

12.אשר לגמול ולשכ"ט עו"ד – מקובלת עלי המלצת הצדדים לשכר ולגמול כמפורט לעיל, לאחר שגם הבאתי בחשבון את השיקולים המפורטים בסעיפים 22, 23 לחוק תובענות יצוגיות בעניין הגמול ושכ"ט עו"ד.

הבאתי בשיקולי כי הגמול ושכ"ט אינם באים על חשבון ההטבה לקבוצה אלא בנוסף אליה, כי הסדר הפשרה היטיב עם כלל לקוחות הבנק שיהנו מפטור מלא מהעמלה במקרה שבו החיוב המוחזר נמוך מסכום העמלה, וכן נתתי דעתי גם להטבה העתידית ללקוחות הבנק, כפי שפורט בהסדר הפשרה.

אוסיף כי סברתי שהשאלות שעלו במסגרת הבקשה ודרך הוכחתן תחייב השקעת עבודה ובצידה הוצאות לא מבוטלות וגם משכך ראיתי כי הדרך בה הלכו הצדדים, קרי דרך הפשרה במתווה המוסכם והמיטיב עם הקבוצה היא הדרך הראויה, ההוגנת והעדיפה ואינה מצדיקה ניהול הליך משפטי יקר.

 

13.אשר לשאלה אם למנות בודק - אני מקבלת את עמדת הצדדים כי בנסיבות העניין ולאחר שההליכים הסתיימו בדרך של גישור, הליך שבו נלקחו בחשבון הסיכונים והסיכויים ובעיקר השאלות המשפטיות שקבלו מענה בגישור שהניב הסדר הפשרה לא מצאתי למנות בודק שיבחן את ההסכם. גם דרך יישום ההסדר אינה מצריכה לטעמי מינוי בודק, שהוא הליך יקר כשלעצמו ואינו נדרש בנסיבות. עוד אומר כי לא מצאתי שההסדר מורכב ומצריך מינוי בודק כן נתתי דעתי לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שכאמור לא התנגד לאישור ההסדר.

14.לאור המפורט וכפי שציינתי אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה – מהווה גם תוקף לסילוק ולויתור של המבקשת ושל חברי הקבוצה כלפי המשיבה, ופסק דין זה מהווה מעשה בית דין כלפי המבקשת וכלפי חברי הקבוצה כהגדרתם בהסדר הפשרה, בקשר לכל הטענות והעילות הרלוונטיות שהועלו במסגרת התובענה דנא.

 

15.ב"כ הצדדים יגישו לאישורי תוך 14 יום את נוסח ההודעות ואופן הפרסום הנדרשים לפי סעיף 25 לחוק.

 

16.המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים וליועץ המשפטי לממשלה.

 

 

ניתן היום, כ"ו שבט תשע"ז, 22 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.

 

 

 

Picture 1

אסתר נחליאלי חיאט , שופטת 

 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ