ת"צ, ת"א
המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
20457-03-11,27481-04-11,37739-07-14
08/05/2016
|
בפני השופטת:
רות רונן
|
- נגד - |
התובע::
קבוצת התובעים באמצעות התובע המייצג - מיכאל ספרא עו"ד עדיני ושאשא
|
הנתבעות::
1. מ.ת.מ. מבני תעשיה ומלאכה בע"מ2. מאגרי בנייה בע"מ עו"ד בלום ודונגי
|
פסק דין |
1.בקשה לאישור הסכם פשרה בשתי תביעות ייצוגיות שהדיון בהן אוחד, בקשות שהוגשו על ידי התובע נגד שתי הנתבעות (שיכונו להלן יחד גם "החברות"). הבקשות המתייחסות להצעות רכש שהתקבלו בשתי החברות. הנתבעת 1 (להלן: "מתמ") היא החברה האם של הנתבעת 2 (להלן: "מאגרי בניה"). מתמ החזיקה ב-822,246 מניות במאגרי בניה, שהיוו לאחר דילול מלא כ-89.68% מהון המניות שלה.
במסגרת הבקשות עתר התובע לסעד הערכה, וטען כי מניותיו בחברות, כמו גם יתר המניות של מחזיקי המניות מקרב הציבור בהן, נרכשו במסגרת הצעות הרכש במחיר שהוא נמוך משוויין ההוגן. התובע ביקש לייצג את הקבוצה של כל הניצעים בהצעות הרכש שאליהם הופנו ההצעות (קרי הן אלה שקבלו את ההצעות והן אלה שלא קבלו אותן).
2.נושא הבקשה בת.צ. 20467-03-11 היא הצעת רכש של מתמ מיום 25.11.10 שהופנתה למשקיעים מהציבור שהחזיקו ב-329,178 מניות, המהוות 10.2% מהון המניות של מתמ, לרכוש את מניותיהם תמורת סכום של 60 ₪ למניה; ובתיקון להצעת הרכש הנ"ל שפורסם על ידי מתמ ביום 9.12.2010.
על-פי הדיווח המיידי של מתמ מיום 12.12.10 נענו להצעת הרכש דנן 294,356 מניות המהוות כ-8.96% בהון וכ-13.97% בזכויות ההצבעה בחברה, כלומר שיעור גבוה יותר משיעור ההיענות המזערי שעמד על 223,851 מניות. לכן ההצעה התקבלה, כל מניות הציבור נרכשו - ובכלל זה 34,822 מניות שהוחזקו על ידי בעלי מניות מהציבור שלא נענו להצעת הרכש. ביום 19.12.10 הפכה מתמ לחברה פרטית ומניותיה נמחקו מהמסחר בבורסה.
3.עניינה של ת.צ. 27481-04-11 הוא בהצעת הרכש של מאגרי בניה. מאגרי בניה נשלטה כאמור על ידי מתמ, שהחזיקה ב-כ-.89.68% מהון מניותיה. ציבור המשקיעים החזיק בכ-10.32% מהמניות.
בהתאם לדיווח המיידי של מאגרי בניה מיום 1.2.11, נענו להצעת הרכש בעלי 60,753 מניות המהוות כ-6.63% בהון בזכויות ההצבעה, כלומר יותר מאשר שיעור ההיענות המזערי. 33,830 בעלי מניות לא נענו להצעה. ההצעה התקבלה, וביום 14.2.12 הפכה גם מאגרי בניה לחברה פרטית, ומניותיה נמחקו מהמסחר בבורסה.
הבקשות וההליכים הקודמים
4.הבקשות דנן הוגשו מכוח ס' 338(א) לחוק החברות התשנ"ט - 1999 (להלן: "חוק החברות") וצורפה אליהן חוות-דעת של מומחה כלכלי, מר עודד מלניק (להלן: "מלניק"). בנוסף, מאחר שהמשיבות הן חברות שנכסיהן העיקריים הם נכסי נדל"ן, צורפה לבקשות האישור גם חוות-דעת של שמאי מקרקעין, מר אבי מנדלסון (להלן: "מנדלסון"). התובע טען בבקשות כי המחיר ששולם לציבור המשקיעים, בעלי מניות המיעוט בחברות, עבור מניותיהם במסגרת הצעות הרכש, היה נמוך מהשווי ההוגן של המניות ושל החברה.
הנתבעות השיבו לבקשת האישור, וצירפו לתשובתן חוות-דעת מטעמן – חוות-דעת של המומחה הכלכלי מר זיו פרבר (להלן: "פרבר") וחוות-דעת שמאית של השמאית הגב' שולי קרגולה (להלן: "קרגולה"). הנתבעות טענו כי מחיר הצעות הרכש היה מחיר הוגן וזאת בשים לב בין היתר ל"חזקת ההוגנות" ול"חזקת הניצע המתוחכם".