אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 16623-04-12 לוי נ' פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ

ת"צ 16623-04-12 לוי נ' פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ

תאריך פרסום : 02/03/2016 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי תל־אביב-יפו
16623-04-12
02/02/2016
בפני השופטת:
שושנה אלמגור

- נגד -
התובעת:
המייצגת אבי סטוקהולם־כהן ו דרור שלו
עו"ד אבי סטוקהולם־כהן ו דרור שלו
הנתבעת:
1. איל רוזובסקי
2. דן סלע ו בת־חן ליפסקי ברק טל
3. רות לובן ו יונת אפריאט־מנע
4. משרד האוצר/הממונה על שוק ההון
5. על הביטוח ועל החיסכון ענת בינדר־גלעדי (פרקליטות מחוז ת"א)

עו"ד איל רוזובסקי
עו"ד ענת בינדר־גלעדי (פרקליטות מחוז ת"א)
עו"ד דן סלע ו בת־חן ליפסקי
עו"ד ברק טל
עו"ד רות לובן ו יונת אפריאט־מנע
החלטה

לאשר תובענה ייצוגית בתיק זה התקבלה ביום 01.03.15. המבקשת, התובעת המייצגת, מבקשת עתה כי בית המשפט יורה למשיבה להעביר לעיונה ,,נתונים אודות חשבונות של עמיתים שהקשר עמם נותק'' (לפי נספח 2(א) לחוזר); ,,טבלת ריכוז נתונים כלליים הנוגעים לקבוצת חוסכים זו'' (לפי נספח 2(א)(1)); ,,נתונים אודות עמיתים שנפטרו'' (לפי נספח 2(ב)); טבלת גיול ,,[...] ביחס לקבוצת העמיתים שנפטרו וכן אלו שניתק עמם הקשר'' (לפי נספח 2(ג)) וכן ,,נתונים אודות חשבונות עמיתים ומוטבים שהועברו לאפוטרופוס הכללי'' (לפי נספח 1). לטענת המבקשת, המשיבה נדרשה למסור נתונים אלו לממונה על שוק ההון, שאף היא צורפה כמשיבה לבקשה, אך כפי שניתן לראות ריכוז הנתונים שבנספח 1 לחוזר יועד לאפוטרופוס דווקא. מכל מקום המבקשת טוענת כי המידע המרוכז רלוונטי לצורך בירור התובענה. הטבלה על-פי נספח 2(א)(1) לחוזר, היא מציינת למשל, תאפשר לדבריה לעמוד על יתרת הנכסים שבידי כל החברים בקבוצה ואף לשקול את תיקון הסעד הכספי שלו היא עותרת. היא מוסיפה כי ללא הגילוי היא תיוותר בעמדת נחיתות מול הצד-שכנגד, ככל שמדובר בראיות שתוכל להציג להוכחת תביעתה. המבקשת מבקשת להתבסס על תקנות 113 ו-114 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984 (להלן: תקנות סדר הדין), ועל תקנה 19(א) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ס–2010.

המשיבה השיבה לבקשה לפני שהגישה את כתב ההגנה, וזה הוגש בינתיים ביום 17.09.15. בתשובתה טענה כי בקשת המבקשת מוקדמת מדיי. היא גם גרסה כי הבקשה סותרת את הוראותיהן של תקנות סדר הדין, אשר לשיטתה אוסרות על בעל-דין לבקש גילוי מסמכים ועיון בהם לפני שהוגשו כל כתבי הטענות, וטענה כי אין ברצונו של תובע לשקול אם לתקן את כתב התביעה משום הצדקה לחייב את הנתבע לגלות מסמכים בטרם פירט את טענותיו בכתב ההגנה. אף העתירה לסעד שהופנתה לעבר הממונה לא היה לה על מה שתסמוך וגם היא הקדימה את המאוחר, בראות עיני המשיבה. ביום 01.12.15 הוגשה עמדתה של הממונה בסוגיה. בעמדה נטען כי אין היא רשאית למסור את המידע שהתבקש משום שהנוהל נקבע מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981, וחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005, ובסעיף 50א לחוק הראשון (אשר חל גם על השני) נקבע כדלהלן:

המפקח [הממונהש' א'], עובד הכפוף לו, או מי שפועל מטעמו, לא יגלה ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו מכוח תפקידו או סמכויותיו לפי חוק זה, אלא לצורך הליך פלילי, או אם המפקח ראה צורך בכך לשם דיון בועדה [המייעצת לוש' א'].

הואיל וכתב ההגנה הוגש זה מכבר, לנימוק זה שוב אין נפקות. באותו שבוע נשמע לפניי קדם-משפט, ואז אימצה המשיבה קו טיעון דומה לזה של הממונה. היא ביקשה לקבל כי לפי סעיף 50א, חלה על המסמכים שגילוים נתבקש חובת הסודיות גם מבחינתה. לטענת המשיבה, סעיף זה דומה לסעיף 15א לפקודת הבנקאות, 1941 (להלן: הפקודה), שנדון ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54 (1995) (להלן: פרשת אזולאי). שם (עמ' 66ג–ז) הובעה הדעה כי החיסיון על מסמכים או על מידע שהעביר בנק לנגיד בנק ישראל נועד לעודד את שיתוף הפעולה בין הבנק לבין גורמי הפיקוח עליו. אחת מתכליות הפיקוח היא להבטיח את יציבותה של מערכת הבנקים ואת טובת הציבור. באותו עניין נקבע כי ,,[...] הוראת הסודיות מכוונת, בראש ובראשונה, כלפי עובדי המפקח על הבנקים אשר הכינו את דו"ח בנק ישראל'' שהתבקש גילויו, אך ,,נראה'' כי היא מונעת אף את השגת המידע מהבנק ומעובדיו (עמ' 67א–ג).

2.לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה לה ובתשובה לתשובה ושמעתי את הצדדים אני רואה לנכון להיעתר למבוקש.

תקנה 113 לתקנות סדר הדין קובעת לאמור:

בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה – מתי יצא ממנה ומה היה עליו.

ולפי תקנה 114,

מסמך שנזכר בכתבי טענותיו של בעל דין או בתצהיריו, רשאי בעל דין אחר לדרוש ממנו, בכל עת, בכתב לפי טופס 13, שיראה לו או לעורך דינו את המסמך לעיון ולהעתקה.

הזכות לעיון במסמכים אינה אבסולוטית, ו,,[...] יכול שתיסוג בפני ערכים ואינטרסים נוגדים'' (רע"א 4781/12 י.מ עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקה 12 לפסק-דינו של כבוד השופט יורם דנציגר [פורסם באר"ש, 06.03.2013] [להלן: פרשת י"מ עיני]). ואולם השאיפה לרדת לחקר האמת ולהיווכח במערך העובדות השלם מציבה את בית המשפט ב,,נקודת המוצא העקרונית'' של ,,גילוי מרבי'' בבואו לדון בבקשה לגלות מסמכים (רע"א 4999/95 Alberici International שותפות רשומה זרה הרשומה בישראל נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 39, 44א–ג [1996]). על הרציונל המונח ביסודה של שאיפה זו ועל רציונלים אחרים עמד כבוד השופט יצחק עמית ברע"א 4627/14 פז חברת נפט בע"מ נ' דיעי, פסקה 7 (פורסם באר"ש, 10.11.2014) (להלן: פרשת דיעי): יעילות הדיון ,,במובן הרחב''; הזכות להליך ראוי (פרשת י"מ עיני, פסקה 11 לפסק-דינו של השופט דנציגר); שוויון בין הצדדים, שכן גילוי המסמכים מאפשר לצמצם את פערי המידע ביניהם (ראו עוד בג"ץ 7793/05 אוניברסיטת בר-אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה ירושלים, פסקה 11 לפסק-דינה של כבוד הנשיאה דורית ביניש [פורסם באר"ש, 31.01.2011] [להלן: פרשת בר-אילן]). לחיסיון ייטה בית המשפט ליתן פירוש מצמצם ו,,חשדני'' (פרשת דיעי, פסקה 7; פרשת אזולאי, עמ' 61ז–62ב; רע"א 8943/06 יוחנן נ' סלקום ישראל בע"מ, פ"ד סג(3) 88, 105ו [2009] [להלן: פרשת יוחנן]) והנטל מוטל על הטוען לקיומו (ע"א 6926/93 מספנות ישראל בע"מ נ' חברת החשמל בע"מ, פ"ד מח(3) 749, 797ז [1994]; רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין-כרם נ' גלעד, פ"ד מט(2) 516, 522ה [1995]; פרשת יוחנן, עמ' 105ו–ז; כמו-כן ראו יצחק עמית ,,קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר'' ספר אורי קיטאי – אסופת מאמרים משפטיים לכבודו עם פרישתו מכס השיפוט 247 [בועז סנג'רו עורך, 2007]). רוב רובם של הערכים שעליהם בא החיסיון להגן אינם מוגנים הגנה מוחלטת; החיסיון יחסי ובית המשפט הוא שקובע את תחולתו בנסיבותיו של כל מקרה המובא לפניו. מעטים הם הערכים המצדיקים חיסיון מוחלט, דוגמת זה שבצלו חוסים מסמכים שהוחלפו בין פרקליט ובין לקוחו (פרשת בר-אילן, פסקה 12 לפסק-דינה של הנשיאה).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ