ת"צ
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
|
16584-10-11, 17683-10-11, 19544-10-11, 19550-10-11, 22182-1011 24381-10-11, 38848-10-11, 33612-11-11
17/05/2015
|
בפני השופט:
פרופ' עופר גרוסקופף
|
| - נגד - |
המבקשים:
1. רונית פלג
2. מרב גולדשמידט
3. ורד קופילר
4. יוסף קליימן
5. סלוא אבו גזאלה
6. שירי מאיר
7. אריאלה שטורם
8. מרק וולוביק
9. איגור צ'רטוב
10. אורה פורטנוב
11. אורנה שלום
12. תמר ברח"ד
13. רחל חדד
14. רחל בשארי
עו"ד יעקב דוידוביץ
עו"ד ארנון גרפי
|
המשיבות:
1. פריגו ישראל פרמצבטיקה בע"מ
2. פריגו ישראל סוכנויות בע"מ
3. Glaxo Smith Kline (Israel) Ltd
4. מכבי שירותי בריאות
5. שירותי בריאות כללית
עו"ד אילת גולומב-פלנר
עו"ד אופיר יחזקאל
עו"ד ד"ר ישראל לשם
עו"ד רון פלג
עו"ד גלעד שיף
עו"ד בוריס רוגינקין
עו"ד ד"ר אסף רנצלר
עו"ד ניר נורדן
עו"ד שי תמר
עו"ד ערבה פז
|
| החלטה |
בבקשה לאישור התובענה כייצוגית
מעל לרבע מיליון חולים הסובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס טופלו במשך שנים באמצעות תרופת האלטרוקסין, שנהנתה ממעמד של מונופול דה-פקטו בשוק הישראלי.
ב- 16.2.2011 שונה ההרכב של הרכיב הבלתי-פעיל באולטרוקסין, וזאת באישור משרד הבריאות, ותוך דיווח לאקוני לקופות החולים ולרופאים המטפלים. בדיווח ראשוני זה לא נאמר כי יש למסור את דבר השינוי למטופלים, ולא נמסר כי נדרש לבצע מעקב רפואי על מנת לוודא שלא נדרשות התאמות במינון התרופה בעקבות שינוי הפורמולציה.
במהלך החודשים שלאחר השינוי החלו להצטבר דיווחים כי למרות שהשינוי בפורמולציה לא אמור היה להשפיע על המטופלים, בפועל ישנם מטופלים המושפעים ממנו, וחשים בתופעות לוואי האופייניות ל"יציאה מאיזון", דהיינו למצב בו מינון התרופה הניתן למטופל נמוך מהנדרש. בעקבות המידע שהצטבר, לרבות מידע שהועבר בשלב זה על ידי חברות התרופות, ובכלל זה מידע בדבר תופעות דומות שהתגלו בעת שיווק התרופה מספר שנים קודם לכן במדינות אחרות (ובראשן ניו-זילנד ודנמרק), ניתנו הנחיות שונות על ידי משרד הבריאות. ואולם בסופו של דבר לא היה בהנחיות אלו כדי למנוע את הבהלה הציבורית שנוצרה בחודש אוקטובר 2011, עת התפרסמו בעיתונות כתבות שנשאו כותרות כגון "מחדל האלטרוקסין – רמדיה 2" (News 1, אוקטובר 2011), "התרופה אלטרוקסין שונתה – מצב החולים מידרדר" (Ynet, 11.10.2011) ו- "מטופלים מדווחים על נשירת שיער, דכאון ואשפוז בבי"ח" (הארץ, 28.10.2011).
בעקבות הבהלה הציבורית שנוצרה, הוציא משרד הבריאות הנחיות ברורות לפיהן יש לבצע מעקב רפואי בעקבות שינוי הפורמולציה (חוזר ראש מינהל רפואה מיום 16.10.2011). הנחיות אלו תרמו להורדת רמת הבהלה הציבורית, ששכחה במהלך חודש נובמבר 2011. בנוסף הוקמה במשרד הבריאות ועדת בדיקה, אשר הגישה את מסקנותיה למנכ"ל משרד הבריאות ביום 8.1.2012. ועדת הבדיקה מצאה כי "יש קשר נסיבתי ברור בין הכנסת הפורמולציה החדשה לשוק במדינת ישראל לבין התגברות הדיווחים על תופעות לוואי", וכי נפלו פגמים שונים בהתנהלותם של משרד הבריאות, חברות התרופות וקופות החולים. לאור זאת המליצה ועדת הבדיקה על ביצוע שינויים מבניים ורגולטוריים משמעותיים.
במקביל לפעולת ועדת הבדיקה הוגשו לבתי המשפט המחוזיים השונים לא פחות מתשע תובענות ייצוגיות שונות נגד המעורבים ב"פרשת האלטרוקסין". תובענות אלו רוכזו בהתאם לסעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006 להליך אחד, המתנהל לפניי. בהליך זה נטען כי ארבעה גורמים נושאים באחריות משפטית לנזקים שנגרמו למטופלים בתרופת האלטרוקסין, וזאת מכוח העילה של הטעיה צרכנית לפי סעיפים 2 ו-4 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981:
(1) חברת פריגו (המשיבה 2), בעלת הרישום והמפיצה של האלטרוקסין בישראל משנת 2010;
(2) חברת גלקסו ישראל (המשיבה 3) – מי שהייתה בעלת הרישום והמפיצה של האלטרוקסין לפני שנת 2010, והגורם אשר הביא לאישור הפורמולציה החדשה על ידי משרד הבריאות;
(3-4) קופות החולים מכבי והכללית (המשיבות 4 ו- 5) – קופות החולים בהן חברים מרבית המטופלים בתרופת האלטרוקסין בארץ.
עניינה של החלטה זו בשאלה אם יש לאשר את ניהול התובענה כייצוגית נגד מי מארבעת המשיבות האמורות. מהטעמים שיפורטו בהרחבה להלן מצאתי כי יש לאשר את ניהול התובענה כייצוגית בעילה של הטעיה צרכנית נגד חברת פריגו, בעלת הרישום והמפיצה של האלטרוקסין בעת שינוי הפורמולציה, ואולם אין מקום לאשר את ניהולה נגד חברת גלקסו ישראל וקופות החולים מכבי והכללית.
עד כאן ראשי הפרקים. ומכאן לפירוט הדברים.
תוכן עניינים
א. כללי 5