אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חבסוב נ' עיריית תל-אביב

חבסוב נ' עיריית תל-אביב

תאריך פרסום : 19/10/2017 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית משפט לעניינים מנהליים תל אביב - יפו
13029-03-14
28/09/2017
בפני השופטת:
ד''ר מיכל אגמון-גונן

- נגד -
התובעת::
אילנה חבסוב
עו"ד שלומי אבני
עו"ד ערן פלסר
הנתבעות::
1. עיריית תל-אביב
2. ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב

עו"ד לירון רותם
פסק דין
 

מונחת לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית שבכותרת, אשר הוגשה בהתאם להוראות סעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות או החוק). בתובענה ובבקשה לאישורה כייצוגית נטען, כי המשיבות גובות בחוסר סמכות וביתר "אגרת הודעה לזכאים" בגין בקשה להיתר בניה, וזאת בניגוד להוראות תקנה 2ב לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), תש"ל-1970. הבקשה שלפני הוגשה לאחר שהסדר הפשרה פורסם בעיתונות ולא התקבלו התנגדויות כלשהן והיועץ המשפטי לממשלה הודיע, כי הוא איננו מתנגד להסדר הפשרה.

 

1. הבקשה לאישור התובענה כייצוגית וההליך לפני

המבקשת, גב' אילנה חבסוב, הגישה ביום 6.3.14 תובענה ובקשה להכיר בתובענה כייצוגית כנגד המשיבות, עיריית תל-אביב-יפו והועדה המקומית לתכנון ובניה תל-אביב-יפו. ביסוד התובענה עמדה טענת המבקשת, כי המשיבות גובות בחוסר סמכות וביתר "אגרת הודעה לזכאים" בגין בקשה להיתר בניה, וזאת בניגוד לתקנה 2ב לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 (להלן: התקנות), הקובעת שאם מוגשת בקשה להיתר ולא כל בעלי הזכויות בנכס חתומים עליה, היא תומצא על חשבון מבקש ההיתר לבעלי הזכויות שלא חתמו עליה. המבקשת טענה, כי בעוד שהוראות תקנה 2ב לתקנות מתייחסות לעלויות המשלוח בדואר של הבקשה להיתר, המסתכמות בסך של 2 ₪ בקירוב, גובות המשיבות אגרת הודעה בסכום קבוע ושרירותי בסך של 22 ₪ (זאת מיום 1.4.13 ואילך, כאשר עד ליום 30.3.13 גבו המשיבות סך של 13 ₪).

 

הקבוצה שבשמה הוגשה התובענה הייצוגית כללה את כל מי שהמשיבות גבו ממנו "אגרת הודעה לזכאים" ב-24 החודשים שקדמו להגשת התובענה. עילות התובענה התבססו על השבה מכוח סעיף 1(א) בחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979; חריגה מסמכות וחובת תום הלב הכללית מכוח סעיף 61(ב) בחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג- 1973; וכן עילות נזיקיות של רשלנות והפרת חובה חקוקה. הסעד שנתבע הוא השבת סכומי האגרה שנגבו ביתר, כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית, וכן סעד הצהרתי שלפיו המשיבות אינן רשאיות להמשיך בגבייה. המבקשת העריכה, כי סכום ההשבה לקבוצה עומד על סך 389,093 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית.

 

ביום 29.7.14 הגישו המשיבות תגובה לבקשת האישור, שבה טענו, בין היתר, כי התובענה אינה מתאימה להתברר לפי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות מפני שמדובר בתשלום "מחיר"; כי לחילופין הסמכות לגביה מעוגנת בסעיף 2ב לתקנות, וכי תכלית החקיקה מובילה למסקנה, כי התשלום לפי סעיף 2ב לתקנות כולל הן את עלות הדואר הרשום והן את הוצאות העירייה כפי שפורטו בתגובה; ולחילופי חילופין, כי הוצאותיהן בגין משלוח ההודעה לזכאים עולות באופן ניכר על התשלום שהן גובות בגינה, כאשר על פי הטענה ההודעה לזכאים נשלחת בדואר רשום ולא בדואר רגיל, כפי שהניחה המבקשת. המשיבות הבהירו בתגובתן, כי בגין משלוח הודעות לזכאים מיום 7.3.12 ועד ליום 6.3.14 הן גבו סך של 377,430 ₪.

 

ביום 18.11.14 הגישה המבקשת תשובה לתגובת המשיבות, שבגדרה דחתה את טענות המשיבות וטענה, בין היתר, כי המשיבות מודות בתגובתן כי הן אינן מוסמכות לגבות אגרה בעד משלוח ההודעה; כי המדובר בשירות שאינו "רצוני" או "מסחרי" אלא שלטוני-מונופוליסטי ולכן לא מדובר בגביית "מחיר" אלא בגביית "אגרה" (או אגרה מוסווית), או "תשלום חובה אחר" בחוסר סמכות; וכי לחילופין מדובר בגביית "מחיר" העולה על מחיר השירות, שהרי התקנות לא התירו להוסיף לעלות המשלוח בדואר הוצאות כלליות או הוצאות מעסיק.

 

ביום 28.12.14 התקיים לפני דיון מקדמי בבקשת האישור, שבמהלכו המלצתי לצדדים להגיע להסדר שלפיו תופסק הגבייה בסך 22 ₪ בגין משלוח ההודעה לזכאים, וכי תחת זאת ייגבה סכום המשקף משלוח בדואר רשום ולו בקירוב.

 

לאחר הדיון ניהלו הצדדים מגעים ממושכים אשר הובילו לגיבוש הסדר פשרה, בהתאם למתווה שעליו המלצתי בדיון מיום 28.12.14. הסדר הפשרה אושר בוועדת הפשרות בעירייה והוא הובא לאישור בית המשפט ביום 12.8.15.

 

2. עיקרי הסדר הפשרה וההליכים בעניינו

כאמור, ביום 12.8.15 הגישו הצדדים בקשה משותפת לאישור הסדר פשרה (להלן: הבקשה לאישור ההסדר). בבקשה לאישור ההסדר הובהר, כי החל מיום 1.1.15 פועלת העירייה לשם המצאת הודעות לזכאים לפי תקנה 2ב לתקנות באמצעות שתי חברות קבלניות, אשר גובות עבור המצאת ההודעה לזכאים סכום שנע בין 13-15.5 ₪. בבקשה לאישור ההסדר הובהר, כי למבקש ההיתר ניתנת האפשרות לבחור בין שתי החברות הללו, בשים לב לתעריפיהן. עוד הובהר בבקשה לאישור ההסדר, כי נכון למועד הגשת הבקשה גובה חברת דואר ישראל סך של 16.02 ₪ עבור משלוח דואר רשום, אישור מסירה וסריקה, וזאת לדבר דואר במשקל של 50 ג' עד 200 ג', שהוא הרלבנטי לענייננו.

 

בהתאם להסדר הפשרה שהובא לאישורי ביום 12.8.15, חברי הקבוצה המיוצגת הינם כל מי ששילם אגרת הודעה לזכאים לפי סעיף 2ב לתקנות מיום 9.3.12 ועד ליום 27.1.15.

 

העילה שבעטיה יקבע מעשה בית דין הינה טענת אי חוקיות בגביית "אגרת הודעה לזכאים" לפי סעיף 2ב לתקנות במחיר העולה על מחיר המשלוח בדואר.

 

בהתאם להסדר, ליישוב התובענה בפשרה ולסילוק סופי ומוחלט של כל טענות המבקשת, הוסכם בין העירייה לבין המבקשת, כי בתוך 90 ימים ממועד אישור הסדר הפשרה על ידי בית המשפט תשיב העירייה לכל אחד מחברי הקבוצה הזכאים, אשר שילמו בעד האגרה 22 ₪, את ההפרש הכספי שבין הסכום ששולם לבין הסכום של 13 ₪, היינו יושב סך של 9 ₪, כשלסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה כדין מיום התשלום עד ליום ההשבה בפועל. לחברי הקבוצה אשר שילמו בעד האגרה 13 ₪ לא יושבו כספים. סכום ההשבה נאמד על ידי העירייה בסך 130,350 ₪.

 

בהתאם להסדר, המשיבות יביאו לידיעת קבוצת הנישומים הזכאים להשבה מכוח הסדר הפשרה את תוכן ההסדר.

 

בבקשה לאישור ההסדר המליצו הצדדים, כי המבקשת תזכה בגמול בסך 3,500 ₪ ובאי כוחה יזכו בשכר טרחה בסך 27,000 ₪ בתוספת מע"מ, וכי סכומי הגמול ושכר הטרחה ישולמו בתוך 30 ימים ממועד אישור ההסדר על ידי בית המשפט.

 

בהחלטתי מיום 14.4.16 קבעתי, כי המדובר בהסדר סביר לאור סיכויי התביעה, וכי בנסיבות העניין ניתן להסתפק בפרוצדורות הקבועות בסעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, ללא צורך במינוי בודק. זאת, מאחר שההסדר עונה על המתווה שהצעתי בדיון המקדמי וסכום ההשבה שעליו הוסכם משקף, בקירוב, את סכום הגבייה ביתר, בהנחה שמשלוח ההודעה הינו בדואר רשום. בהתאם לכך, הורתי לצדדים להגיש לאישורי הודעה בדבר הבקשה לאישור הסדר פשרה לצורך פרסומה בעיתונות. לצד זאת, מצאתי, כי יש צורך לקבל הבהרות מהמשיבות באשר לאופן שהן מתכוונות להודיע לזכאים על זכאותם לקבל את ההחזר, וכן באשר לאופן שבו תבוצע ההשבה בפועל.

 

ביום 15.6.16 התקבלה הודעת הבהרה מטעם הצדדים ובצדה בקשה מוסכמת לאישור נוסח ההודעה לעיתונות. בהודעה הובהר, כי פרטי הזכאים להשבה וסכומי ההשבה המגיעים לזכאים נכון ליום 11.6.15 מצויים בידי העירייה, כמפורט ברשימה שצורפה להודעה. הובהר, כי קבוצת ההשבה כוללת 1,622 זכאים, כאשר 1,219 מהם הינם בעלי חשבון ארנונה. אשר לאופן ההשבה, הובהר, כי ההשבה תבוצע באחת משתי דרכים, כדלקמן: 1. לגבי 1,219 זכאים להשבה בעלי חשבון ארנונה על שמם (חשבון פעיל ו/או חשבון יוצא בחובה), יזוכה חשבון הארנונה בסכום ההשבה; 2. לגבי 403 זכאים להשבה שאינם בעלי חשבון ארנונה כאמור לעיל תאותר כתובתם במרשם האוכלוסין ותישלח לכתובתם המחאה בדואר רגיל בצירוף העתק של ההודעה לעיתונות. להודעת ההבהרה צורף נוסח ההודעה לעיתונות.

 

בהחלטתי מיום 3.7.16 הורתי, כך:

"מאשרת בכפוף לתיקון אחד, לגבי אותם זכאים שאין לגביהם חשבונות ארנונה, תשלח להם הודעת מייל, או הודעת טקסט טלפונית על העובדה שממתינה המחאה לזכותם, וזאת על פי הפרטים האחרונים שיש בידי העירייה. רק אם לא ישיבו הזכאים לפניות תשלח המחאה על פי כתובתם במרשם האוכלוסין."

 

ביום 19.7.16 פורסמה ההודעה בדבר הסדר הפשרה בעיתונות, בנוסח המתוקן שעליו הורתי בגדרי החלטתי מיום 3.7.16.

 

ביום 9.11.16 התקבלה הודעת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, לפיה הוא איננו מתנגד להסדר הפשרה.

 

משחלף המועד להגשת התנגדויות בעקבות הפרסום שבוצע בעיתונות מבלי שהוגשו התנגדויות כלשהן להסדר ומשהיועץ המשפטי לממשלה הודיע ביום 9.11.16, כי הוא איננו מתנגד להסדר הפשרה, הגיעה העת לאשר את הסדר הפשרה וליתן לו תוקף של פסק דין.

 

3. אישור הסדר הפשרה 

בהמשך להחלטתי מיום 14.4.16, החלטתי לאשר את ההסדר שלפני, אשר הושג במקרה זה בעקבות הצעת בית המשפט ואשר עונה, לדעתי, על דרישות סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות, שזו לשונו:

"בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין."

 

סעיף 19(א) לחוק הינו אחד מבין מנגנוני הפיקוח שהתווה המחוקק לאישור הסכם פשרה בתובענה ייצוגית. עמד על הדברים, לאחרונה, בית המשפט העליון ברע"א 3832/17 רחל לוין נ' פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ, פסקה 12 (ניתן ביום 4.7.17), בזו הלשון:

"הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות מעוררים בעיות שונות שמקורן ב'בעיית הנציג', כלומר בחשש שהתובעים המייצגים ובאי-כוחם יבכרו את האינטרס האישי שלהם על פני האינטרס של הקבוצה כולה. חשש זה מתעצם בעת הגעתם של הצדדים להסכם פשרה, שעשוי להיטיב עם התובעים המייצגים על חשבון הקבוצה המיוצגת. המחוקק, אשר צפה את החשש האמור, התווה באופן מפורט את הליך אישור הסכם הפשרה בתובענה הייצוגית, בסעיפים 18-19 לחוק, באופן שיש בו כדי לפקח ולמזער את החשש האמור (ראו: אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענות ייצוגיות" משפטים מא, 5 (2011); רע"א 1644/15 גור נ' דור אלון אנרגיה בישראל (1998) בע"מ, פסקאות 8-9 והאסמכתאות שם (27.5.2015) (להלן: עניין גור)). מטרתו של המסלול שהתווה המחוקק הוא לוודא שבית המשפט אינו מאשר את הסדר הפשרה כ'חותמת גומי', אלא בוחן ובודק, עד שהוא מגיע למסקנה כי "ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה" (כלשון סעיף 19(א) לחוק)."

 

בענייננו, שעה שעסקינן בהסדר פשרה אשר גובש טרם אישור התובענה הייצוגית, חלה הסיפא של סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות. משמעות הדברים היא כי יש לבחון האם ההסדר ראוי, הוגן וסביר, בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה; אם התובענה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית; ואם סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

 

אני סבורה, כי ההסדר שלפני ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה;

 

ודוק. בענייננו מטרת התובענה הושגה, שכן תחת גביית אגרה בסך 22 ₪ בגין משלוח ההודעה לזכאים, ייגבה סכום המשקף משלוח בדואר רשום ולו בקירוב. היינו, הפגם בהתנהלותן של המשיבות תוקן ביחס לעתיד ואשר לעבר, יתוקן הפגם באמצעות תשלום פיצוי בסך 130,350 ₪. סכום זה משקף, בקירוב, את סכום הגבייה ביתר, בהנחה שמשלוח ההודעה הוא בדואר רשום. בכך זכות הגישה של הקבוצה מומשה, הדין נאכף וניתן סעד הולם לנפגעים בהליך יעיל וממצה. יודגש, כי סכום ההשבה ישולם בפועל לחברי הקבוצה, היינו למי ששילמו בפועל אגרה ביתר. כידוע, הסכם פשרה שבסיומו מועבר סכום כסף בפועל לידי חברי הקבוצה הינו ההסדר הראוי וההוגן ביותר מבין ההסדרים אליהם יכולים להגיע צדדים להסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות.

 

אני סבורה גם, כי התובענה שהתבקש אישורה עומדת לכאורה בתנאים הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, וכי סיום ההליך בהסדר פשרה היא אכן הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין;

 

ודוק. בעת אישור הסדר פשרה בהליך ייצוגי יש לשקול, ככלל, את הסיכויים הלכאוריים של התובענה הייצוגית ומנגד את טענות ההגנה של הנתבע. ברי, כי ככל שהסדר הפשרה משקף חלוקת סיכונים ראויה בין בעלי הדין, תגבר הנטייה לאשר את ההסדר (ראו רע"א 4467/10 בזק החברה הבינלאומית לתקשורת בע"מ נ' אלוני, פסקה 6 (2013); רע"א 9167/10 012 סמייל טלקום בע"מ נ' Myrna Mandap, פיסקה 10 (2013)). בענייננו, השאלה המשפטית שהתעוררה בגדרי בקשת האישור היא הכיצד יש לפרש את הוראות סעיף 2ב לתקנות; האם ככזו המאפשרת למשיבות לגבות ממבקשי ההיתר אך את עלות המשלוח בדואר של ההודעה לזכאים, או שמא ככזו המאפשרת לגבות, בנוסף, גם את העלויות הנוספות הכרוכות במשלוח ההודעה. שאלה נוספת שהתעוררה היא, האם יש להתחשב בעלות משלוח דואר רשום, או שמא בעלות משלוח דואר רגיל. כאשר הוצע על ידי ההסדר בשעתו, סברתי כי הסדר כזה הוא סביר לנוכח סיכויי התביעה, שכן נראה על פני הדברים שהסכום שנגבה אכן נגבה ביתר. לצד זאת, היה ברור שהעלויות עולות על העלות של דואר רגיל. כאמור, במסגרת ההסדר, יחולק פיצוי בסך 130,350 ₪. סכום זה משקף, בקירוב, את סכום הגבייה ביתר, בהנחה שמשלוח ההודעה הוא בדואר רשום. בנסיבות אלה, נחה דעתי כי הסדר הפשרה משקף חלוקת סיכונים ראויה בין בעלי הדין ועל כן עדיפה, יעילה והוגנת יותר הפשרה, לטעמי, על פני הכרעה במחלוקת.

 

נוכח כל המקובץ לעיל והעדר התנגדויות מצד חברי הקבוצה או היועץ המשפטי לממשלה נחה דעתי, כי הסכם הפשרה הוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

 

4. גמול ושכר טרחה

כאמור, בגדרי ההסדר הצדדים המליצו, כי המשיבה תישא בשכר טרחת באי כוחה של המבקשת בסך 27,000 ₪ בתוספת מע"מ, ובגמול למבקשת בסך 3,500 ₪, וכי סכומי הגמול ושכר הטרחה ישולמו בתוך 30 ימים ממועד אישור ההסדר על ידי בית המשפט.

 

השיקולים השונים לפסיקת גמול ושכר טרחה בהליך ייצוגי שהסתיים בפשרה הוצגו בהרחבה בע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט ומנשה כהן (2012) (להלן: עניין רייכרט) וניתן לחלקם לשלושה סוגים עיקריים; הסוג הראשון הם שיקולי תשומה – שיקולים הנוגעים לעלויות ולסיכון שנטל על עצמו התובע המייצג ועורך הדין, כגון טרחה, סיכון, הוצאות ומורכבות ההליך. במסגרת זו מבקש בית המשפט ליצור תמריץ חיובי להגשת תביעות ייצוגיות ראויות. הסוג השני הם שיקולי תפוקה לקבוצה המיוצגת – דהיינו, שיקולים הנוגעים לתועלת שהביאה התובענה הייצוגית לקבוצה המיוצגת, תוך ניסיון להעניק לתובע תמריצים אשר יותירו בידי חברי הקבוצה המיוצגת רווח גבוה ככל האפשר. במסגרת שיקולים אלה יכללו תועלת לחברי הקבוצה המיוצגת ואופן ניהול ההליך. הסוג השלישי הם שיקולים הנוגעים לתועלת הציבורית מהתובענה הייצוגית, ולרצון לכוון את המשאבים באופן שיושקעו בתובענות ייצוגיות שתועלתן הציבורית גדולה ביותר. במסגרת זו יבחנו החשיבות הציבורית של קידום אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו והפער בין הסעד הנתבע לסעד שנפסק (ראו גם ע"א 10085/08 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' ראבי (2011); רע"א 2362/08 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' שאול, פסקה 7 (2011); ע"א 7615/11 גלבוע נ' החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ, פסקאות 3 ו-8 (2012); רע"א 4467/10 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' גיא אלוני (2013); אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענות ייצוגיות" משפטים מא, 5, 84 (2011)).

 

בעניין רייכרט, דן בית המשפט העליון בפסיקת שכר טרחה לעורך דין המייצג תובע בתביעה ייצוגית וקבע, כי בתביעות ייצוגיות לסעד כספי יש לאמץ את שיטת האחוזים כשיטה לקביעת שכר הטרחה. עוד נקבע, כי (שם, פסקה 11):

 "שיעור האחוזים שייפסק יושפע הן מנסיבותיו הספציפיות של ההליך, הן מהאופן בו הסתיים ההליך והן מגובה הסכום שנפסק. כמו כן יחושב שיעור שכר הטרחה מתוך הסכום שנגבה על ידי הקבוצה בפועל. כמו כן, מן הראוי לפסוק את שכר הטרחה בשיעור מדורג, במובן זה שככל שסכום הזכייה גדל אחוז שכר הטרחה קטן."

 

אני סבורה, כי בקשת האישור והסדר הפשרה שלפני הביאו תועלת לחברי הקבוצה, וכי יש בהם משום מתן סעד ממשי לחברי הקבוצה, אשר לא היו טורחים להגיש תביעה אישית כדי לעמוד על זכויותיהם. המבקשת, ככל תובע ייצוגי, נטלה על עצמה סיכון שתחויב בהוצאות ככל שתידחה בקשת האישור. אשר לאופן ניהול ההליך, הצדדים הגיעו להסדר פשרה בשלב מקדמי, יחסית, של ניהול ההליך, בעקבות הצעת בית המשפט. התובענה נוהלה בהגינות וביעילות. עם זאת, יש לציין, כי ההליך לא היה מורכב, שכן התשתית העובדתית והמשפטית הייתה פשוטה וצרת יריעה, וטרחתם של באי כוח המבקשת הייתה מוגבלת.

 

נוכח שקלול מכלול הנתונים נראה לי, כי אין עילה להתערב בתקרת הגמול ושכר הטרחה שהומלץ עליה, אך בנסיבות העניין ראוי להתנות את תשלום שכר הטרחה, לצורך פיקוח על ביצוע ההסכם, כך שהוא ישולם בשלבים כדלקמן: 50% בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין ו-50% הנותרים, לפי החלטה שתינתן לאחר קבלת הודעת המשיבות המלמדת על השלמת ביצוע ההסדר.

 

לאור כל זאת, ובכפוף לאמור, מצאתי לנכון לאשר את סכמי הגמול ושכר הטרחה שהציעו הצדדים.

 

יודגש, כי תשלומים אלו אינם באים על חשבון סכום הפיצוי שיועבר לחברי הקבוצה והוא ישולם למבקשת ולבאי כוחה מעבר לסכום האמור.

 

5. סוף דבר

לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי הסדר הפשרה שלפניי ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בדרך זו היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

 

אשר על כן, אני מאשרת את הסדר הפשרה שלפני ונותנת לו תוקף של פסק דין.

 

אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות. נוסח ההודעה השנייה יובא לאישורי בתוך 14 יום מהיום. לאחר קבלת אישורי לנוסח ההודעה, תפורסם ההודעה על ידי הצדדים באותה מתכונת ובאותם עיתונים שבהם פורסמה ההודעה הראשונה. בעלויות פרסום ההודעה יישאו המשיבות.

 

המשיבות תגשנה לבית המשפט הודעה הנתמכת בתצהיר אודות תשלום מלוא סכום הפיצוי על פי ההסדר וזאת עד ליום 14.12.17.

 

אני מאשרת גמול למבקשת בסך 3,500 ש"ח ושכר טרחה לבאי כוחה בסך 27,000 ש"ח בתוספת מע"מ. הגמול ישולם למבקשת בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין, שכר הטרחה ישולם בשלבים כדלקמן: 50% בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין ו-50% הנותרים לפי החלטה שתינתן לאחר קבלת הודעת המשיבות המלמדת על השלמת ביצוע ההסדר.

 

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין בצירוף הסדר הפשרה למנהל בתי המשפט בהתאם להוראות סעיף 19(ה) לחוק תובענות ייצוגיות לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות.

 

ניתן היום, ח' תשרי תשע"ח, 28 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ