ת"צ 12873-07-16 עמאר נ' תאגיד המים והביוב האזורי - אלעין בע"מ

בפניי בקשה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" ו-"בקשת האישור"), שעניינה אגרת ביוב אשר נגבתה מראני עמאר (להלן: "המבקש") על ידי תאגיד המים והביוב האזורי "אלעין" בע"מ (להלן: "המשיבה").

רקע ובקשת האישור

1.המבקש, תושב הכפר ג'וליס, הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, שבהתאם לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 (להלן: "חוק תאגידי מים וביוב") מפעילה את משק המים והביוב ביישובים ג'וליס, ירכא, אבו-סנאן, כפר יאסיף וג'דיידה-מכר.

2.על פי בקשת האישור מיום 6.7.2016, הקים המבקש במהלך 2007 או בסמוך לכך, לרגל נישואיו, דירת מגורים בכפרו ג'וליס, כשלצורך קבלת היתרי הבנייה נדרש לשלם את היטל המים והביוב, לשם חיבורו למערכת המים והביוב האזורית בכפר. הואיל ובאותה תקופה טרם הוקמה המשיבה כתאגיד מים או טרם נכנסה בנעליה של המועצה המקומית ג'וליס או טרם עברו כלל הזכויות והחובות של המועצה אל המשיבה בנוגע לתפעול מערכת המים והביוב, נטלה המועצה על אחריותה את עניין חיבור דירת מגוריו של המבקש אל מערכת המים בלבד.

3.בתחילת 2010, כך לפי בקשת האישור, עם כניסת המשיבה לתפקיד החברה האמורה ליטול על עצמה את עניין ההקמה, הניהול והתפעול של רשת המים והביוב בכפר, הוחלפה צנרת המים המובילה לדירת מגוריו של המבקש, אך המשיבה לא ראתה לנכון, ובהעדר כל סיבה מוצדקת, כנטען, לחבר את המבקש למערכת הביוב האזורית בכפר. משפנה המבקש למשיבה במטרה לברר את פשר הדברים ולעמוד על זכותו להתחבר למערכת הביוב שבכפר, נענה כי עניין הכנת התוכניות לצורך חיבורו למערכת הביוב יארך זמן מה ואין לדעת את הצפי המשוער לסיומו. בלית ברירה, לטענת המבקש, נאלץ להקים על חשבונו בור ספיגה, המיועד להזרים ולקלוט לתוכו את כל השפכים של דירת מגוריו, בדרך של חלחול לקרקע (להלן: "בור הספיגה").

4.המבקש טוען שפנה אל המשיבה שוב ושוב בדרישה לפנות עבורו את הבור, אך נתקל באטימות ובסרבנות בלתי מוסברת מצד המשיבה, ונדרש לפנות ולרוקן את בור הספיגה בתדירות של 8 פעמים בשנה, כשעלות כל פינוי מסתכמת בסך של 400 ₪. מאז היווסדה של המשיבה, נדרש המבקש לשלם מדי תקופה דו-חודשית את אגרת הביוב המתווספת לאגרת צריכת המים, אף שמעולם לא קיבל את שירותיה של המשיבה, הן על דרך אי חיבורו למערכת הביוב של המשיבה והן על דרך סירובה של המשיבה לספק שירותי פינוי לבור הספיגה של המבקש.

5.המבקש טען בבקשת האישור, כי בדרך בה נהגה המשיבה, וממשיכה לנהוג, היא התעשרה ומתעשרת על חשבונו שלא כדין, עד כדי עשיית עושר ולא במשפט, שכן מחד אינה מחברת את המבקש למערכת הביוב לאורך שנים, ומאידך היא גובה ממנו אגרת ביוב בגין שירות שאין היא מספקת לו, כשהאגרה מחושבת לפי כמויות המים במטרים מעוקבים שנצרכו בפועל. כמו כן, המשיבה דחקה בו להקים בור ספיגה על חשבונו מבלי שתשתתף בעלויות ההקמה, בעוד היא מסרבת לאחר הקמתו לפנות את השפכים ממנו. עוד נטען, כי המשיבה נהגה כלפי המבקש באפליה בכך שלא סיפקה לו שירותי ביוב, ולכל הפחות היה עליה לא לחייבו באגרת ביוב שאין הוא מקבל תמורתה.

6.משכך, נטען כי המשיבה חייבת להשיב למבקש את כל הסכומים אשר נגבו על ידה לאורך השנים בהיעדר סמכות ומכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט או מכוח עקרונות צדק ויושר, ובכללם אגרות הביוב שנגבו על ידי המשיבה שלא כדין במשך 5 שנים, שעומדים על סך של 7,794 ₪, ופיצוי בגובה שירותי פינוי השפכים שבבור הספיגה בסך של 19,200 ₪.

7.עד כאן תביעתו האישית של המבקש, אך המבקש ביקש לגזור מתביעתו האישית בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשם הקבוצה, שהיא "כלל הצרכנים המתגוררים ביישובים ג'וליס, ירכא, כפר יאסיף, אבו-סנאן, ג'דיידה-מכר ויאנוח-ג'ת, אשר לא מחוברים למערכת הביוב ומשלמים אגרת ביוב למשיבה בחמש השנים האחרונות עובר להגשת התביעה הייצוגית". המבקש טען, שהיישוב יאנוח-ג'ת הצטרף למשיבה לפני ארבע שנים, והעריך כי בכל ישוב מהיישובים שלעיל יש בממוצע 200 צרכנים שאינם מחוברים למערכות הביוב. לפיכך, מספר חברי הקבוצה הכולל והמשוער הוערך על ידי המבקש בכ-1,200 חברים.