אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 11401-12-15 זועבי נ' אלטמן בריאות שותפות כללית ואח'

ת"צ 11401-12-15 זועבי נ' אלטמן בריאות שותפות כללית ואח'

תאריך פרסום : 28/02/2016 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי חיפה
11401-12-15
21/02/2016
בפני השופט:
דר' מנחם רניאל

- נגד -
מבקשים:
אלטמן בריאות שותפות כללית
משיבים:
1. טרופיקה תעשיות בע"מ
2. נסרין זועבי

החלטה

זו בקשה מוסכמת להסתלקות המבקשת מבקשתה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבים, הכוללת תגמול המבקשת ובא כוחה, העדר כל פיצוי לקבוצה הנטענת בבקשה, והתחייבות המשיבות, הטוענות שיש לדחות את הבקשה, להוסיף על האריזות בעוד 120 יום כיתוב "המוצר איננו תרופה".

הצדדים נדרשו להצדיק את פיסקת הגמול ושכר הטירחה למבקשת ובא כוחה, בהתחשב בטענה של המשיבות שיש לסלק את הבקשה על הסף, ובהסכמה של המבקשת, כי כל מה שתעשנה המשיבות הוא שבעוד 120 יום יוסיפו כיתוב שהמוצר אינו תרופה. הצדדים הגישו טיעון בו טענו שיש חשיבות בהוספת הכיתוב, והיא נובעת מהגשת הבקשה, ועל כן היא מצדיקה פסיקת גמול ושכר טירחה צנועים, כפי שהוסכם.

אני מסכים עם דברים אלה של השופט יצחק ענבר בת"צ 1469-02-13 עידן לוי נ' פסטה נונה (ניתן 26.11.14), שאביאם בהרחבה:

"בכל אחת ואחת מבקשות האישור הנדונות כאן - כמו גם בתיקים רבים נוספים שבהם הוגשו לבתי המשפט ברחבי הארץ הסדרי הסתלקות מתוגמלת - התבקש בית המשפט לאשר סעד של פיצויים בגין הנזקים הממוניים והבלתי ממוניים שנגרמו לצרכנים עקב הסימון המפר (בנוסף לסעד לצו עשה ולסעד הצהרתי). שיעורם של הפיצויים נאמד בבקשות האישור במיליוני שקלים חדשים ולעיתים אף ביותר מכך. והנה ראו זה פלא: בשיג ושיח קצר שקיימו ב"כ הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט - בטרם יבשה הדיו על בקשות האישור ועוד קודם שהמשיבות הגישו את תשובותיהן - התפוגגו להן העתירות הכספיות ונמוגו, שכן המבקשים ובאי כוחם באו לפתע לכלל דעה, כי כל שנדרש להבאת הדברים על תיקונם הנו התאמתו של הסימון המפר לדין ובא לציון גואל. הכיצד? מדוע לא יכלו המייצגים לראות מלכתחילה שלעתירות המפליגות לפיצויים אין בסיס? ואם היה ויש לעתירות הכספיות בסיס - על שום מה ולמה מבקשים המייצגים להסתלק מהן בשלב כה מוקדם? ובהכללה: האם פרקטיקת ההסתלקות המתוגמלת, ההולכת והופכת ל"ברירת המחדל" של הליכים ייצוגיים בתחום סימון מוצרי מזון, משרתת את תכליותיו של חוק תובענות ייצוגיות ואת טובתו של הציבור?...

הפיתוי לאשר את הסדרי ההסתלקות המתוגמלת כמות שהם הנו, אפוא, רב. אלא שנוכח מגמת העלייה הניכרת במספרם של הסדרי הסתלקות אלו עד כדי הפיכתם ל"ברירת מחדל" מתעצמים סימני השאלה שהועלו לעיל ומקבלים מימד מהותי....

הפרתן של הוראות הדין העוסקות בסימון מוצרי מזון עשויה להוליד עילות תביעה שונות ומגוונות, וביניהן: הטעיה צרכנית והיפר חובה חקוקה. הנזקים העלולים להיגרם לצרכנים עקב הפרת הדין מתבטאים לעיתים רבות בסכומי כסף קטנים המשקפים את עלות המוצר בצירוף נזק לא ממוני. נובע מכאן, כי עלות ההתדיינות לפרט גבוהה בדרך כלל מתוחלתה וההסתברות להגשת תביעות אישיות נגד מפרי החוק היא נמוכה. לזאת יש להוסיף, כי תחום סימון מוצרי מזון סובל מתת-אכיפה קשה ...נראה, כי הגשת תביעות ייצוגיות בתחום סימון מוצרי מזון ראויה מבחינה עקרונית, שכן תביעות אלו עשויות לקדם את תכליות חוק תובענות ייצוגיות בדבר שיפור ההגנה על זכויות, מימוש זכות הגישה לבית המשפט, אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו ומתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין. זוהי אכן מגמתה של ההלכה הפסוקה. כל האמור לעיל נסוב, כמובן, על תביעות ייצוגיות מבוססות וראויות, להבדיל מתביעות סרק ובכללן כאלו המוגשות בשל הפרות דין טכניות שהן "עניין של מה בכך" (de minimis), אשר יש להימנע מהגשתן. הנחת המוצא לדיון היא, אפוא, כי תביעות ייצוגיות בתחום סימון מוצרי מזון עשויות לקדם תכליות ראויות ומשכך, על בית המשפט לאמץ מדיניות שיפוטית המייצרת תמריצים להגשתן וניהולן של תביעות ראויות ומבוססות בתחום זה. בה בעת יש לצנן את התמריץ להגשתן של תביעות סרק, מזה, ולהגשת בקשות הסתלקות מתביעות מבוססות לכאורה, מזה. ...אחד החששות המובנים במכשיר התובענה הייצוגית הוא החשש מפני הגשת תביעות סרק, אשר מגישיהן משליכים יהבם על כך שהנתבעים יסכימו להעניק להם טובות הנאה כנגד ויתור עליהן, אם בהסדר פשרה אם בהסדר הסתלקות, על מנת לחסוך לעצמם את הסיכונים והעלויות הכרוכים בניהול התביעות חרף רדידותן וקלישותן, וביניהם: תשלום שכר טרחה נכבד לעורכי דינם, פגיעה במוניטין הנתבעים הנגרמת עקב עצם הגשת התביעות ופרסומן, או החובה (במקרה של חברות ציבוריות) לבצע בדו"חות הפרשות כספיות...פניו של חשש זה מפני הגשת תביעות סרק - אשר התממשותו עלולה להכביד על נתבעים שלא לצורך, להעמיס על בית המשפט הליכים מיותרים ולגרום לפיחות במעמדו של ההליך הייצוגי - מקודמות בסעיף 16 לחוק באמצעות הדרישה לקבל את אישור בית המשפט לתשלום טובות הנאה למסתלקים. ההנחה היא, כי הימנעות בית המשפט מאישור טובות הנאה לתובעים ייצוגיים ובאי כוח מייצגים המסתלקים מתביעות סרק תצנן את התמריץ להגשת תביעות מסוג זה....

חשש נוסף המתעורר בהסדרי הסתלקות, שיסודו בבעיית הנציג, הנו החשש מהסתלקות מתביעות מבוססות וראויות לכאורה, אשר ביסודו רצונם של המסתלקים לגרוף טובות הנאה שמוכנים הנתבעים לשלם להם כנגד ההסתלקות. התממשותו של חשש זה עלולה לגרום נזק לא רק למעמדו של מכשיר התובענה הייצוגית, אלא גם לחברי הקבוצה אשר תביעה מוצדקת לכאורה שיש להם תימחק... הגם שחשש זה אינו מתעורר במלוא עוזו בגדריה של הסתלקות שאינה יוצרת מעשה בית דין... ראה המחוקק לקדם את פניו - אף זאת בסעיף 16 לחוק - בשני אמצעים: האחד, הדרישה לקבל את אישורו של בית המשפט לתשלום טובות הנאה למסתלקים, כאשר ההנחה בהקשר זה היא שהימנעות מאישור התשלומים תצנן את התמריץ של תובעים ובאי כוח מייצגים להסתלק מתביעות מבוססות לכאורה; השני, הסמכת בית המשפט לפעול לאיתור מבקשים ובאי כוח מייצגים חילופיים תחת אלו שאושרה הסתלקותם".

במקרה זה שלפני, אף בגדר בקשת הסתלקות, אין טעם ראוי לפסוק למבקשת גמול ולבא כוחה שכר טירחה, כאשר לא השיגו דבר, מלבד סימון שהיה צריך להיות על המוצר עוד לפני הגשת הבקשה, ויהיה עליו בעוד 120 יום.

כאמור, הסתלקות המבקשת ובא כוחה לא צריכה להיות הדרך הראשית לסיום דיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית. כך נקבע בסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, כי אין בהסתלקות כדי להשפיע על ניהול הבקשה בידי מבקש אחר, שאותו יש למצוא על ידי פירסום מודעה. אין תועלת בהסתלקות המבקשת, אם ממילא מבקשים לסיים את הדיון בבקשה לאישור. על כן, אני דוחה את הבקשה להסתלקות המבקשות.

עיון בתוכן הבקשה מראה שאין מדובר בבקשה להסתלקות, אלא לאמיתו של דבר בהסכם ליישוב הסכסוך, המוגש כאילו הוא בקשת הסתלקות. על כן, אדון בבקשה גם כבקשה ליישוב הסכסוך לפי סעיף 18 לחוק.

דין הבקשה ליישוב הסכסוך להידחות על הסף, משום שאין היא מציעה שום פיצוי ושום תיקון לקבוצה הכלולה בבקשה, שהיא כל צרכני המשיבות שקנו את המוצר שלה בהסתמך על המצג שהוא בריא יותר ממוצרים מתחרים. העובדה שבעוד 120 יום יכלל כיתוב על המוצר שהוא אינו תרופה, לא תביא לקבוצה שום תועלת. בנסיבות אלה, אין בהסכמה שבין הצדדים שום פשרה בין טענות הצדדים, אלא רק קבלה מלאה של טענות המשיבות, תוך מתן גמול למבקשת ושכר טרחה לבא כוחה, המעצימים את בעיית הנציג. יתרונותיו של ההסדר נמוכות מחסרונותיו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ