גורש נ' ק.ה.מאפיות בע"מ

1.ביום 8.10.2015 הגיש המבקש תובענה ובקשה לאישורה כתביעה ייצוגית כנגד המשיבה, חברה פרטית המנהלת רשת בתי מאפה בשם: "שיבולת השרון", שבה ארבעה סניפים, האחד בנס ציונה ושלושה בעיר רחובות, אשר נוהגת למכור מוצריה בתפזורת ובמחיר אחיד לפי משקל, בטענה לפיה הינה גובה גביית יתר מלקוחותיה שכן , באשר הינה מחייבת את לקוחותיה גם במחיר משקל האריזות כאילו היו חלק מהמוצר הנמכר.

2.על פי הנטען בבקשה ובתובענה, מוכרת המשיבה את מוצרי המאפה במחיר קבוע של 34.90 ₪ לק"ג, אך נוהגת לשקול את המוצרים באריזות, לרבות קופסאות קרטון ושקיות נייר, ולהוסיף את משקלן על משקל המאפים.

3.התנהלות זו, כך נטען, מפרה את הוראת סעיף 20(ב) לחוק המכר, תשכ"ח – 1968, המחייב למכור מוצרים לפי משקל נטו, מהווה ניהול מו"מ שלא בתום לב, ואף מפרה את הורא סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981, בגין הטעייה לעניין כמות ולעניין משקל.

4.קודם להגשת תגובה מטעם המשיבה לבקשה הוגשה על ידי הצדדים, ביום 15.6.2016, בקשה לאישורו של הסדר פשרה. הצדדים זומנו לדיון ליום 18.7.2016, לקבלת הבהרות בסוגיות שונות שבהסכם, ועל כן, הוגש בסופו של יום, הסכם פשרה מתוקן לפי בקשה מתוקנת לאישור הסדר פשרה, שהיא הבקשה שלפני (להלן: "הסדר הפשרה").

הסכם הפשרה המתוקן הוגש רק ביום 27.2.2017, מהטעם שלאחר הגשת ההסכם נערכו בדיקות נוספות אשר חייבו התאמה של הסדר הפשרה לממצאי הבדיקות, תוך הגדלת סכום התרומה שנכלל בו, הכל כמפורט בבקשה לאישור הסדר פשרה מתוקן.

5.לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה המוצע הגעתי למסקנה כי אין מקום לדחותו על הסף, ועל כן אני מורה לפעול לגבי הבקשה לאישור הסדר פשרה בהתאם להוראת סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 ותקנה 12(ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע – 2010, כדלקמן:

א. המשיב יפרסם עד ליום 7.5.2017 הודעה בדבר הבקשה לאישור הסדר פשרה באחד מהעיתונים היומיים הנפוצים ביותר בישראל ובאחד מהעיתונים הכלכליים הנפוצים ביותר בישראל. גודל הפרסום יעלה בלפחות 33% על הקבוע בתקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), תשנ"ה-1995. נוסח המודעה שהוגש לאישורו של בית המשפט יפורסם בכפוף לשינויים המפורטים להלן:

1.בפסקה 8 להודעה, במקום המילים "בתוך 45 ימים" (בכל האיזכורים שם), יירשם עד "ליום 21.6.2017".