מדינת ישראל נ' א'

1.הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום במסגרת הסדר טיעון בשתי עבירות של ניהול פנקסי חשבונות כוזבים לפי סעיף 220 (4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת מס הכנסה").

2.כעולה מעובדות כתב האישום, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, שנות המס 2013 עד 2016 עסק הנאשם בתחום הבנייה והשיפוצים בעיר אילת בעסק הידוע בשם "***". הנאשם נעזר בקבלני משנה במסגרת פעילותו השוטפת בעסק. בשנות המס 2015 עד 2016 פעל הנאשם בהכנסת חשבונות פיקטיביות לספרי העסק בסך 1,400,000 ₪ וניכה אותן כהוצאות פיקטיביות.

3.ביום 29.6.2021 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בעובדות כתב האישום ויורשע. המאשימה תטען לעונש מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופה של 9 חודשים ויום אחד, מאסר על תנאי וקנס בסך 100,000 ש"ח וההגנה תהיה חופשית בטיעוניה לעונש. עוד הוסכם על הפניית הנאשם לקבלת תסקיר וחוות דעת מטעם הממונה על עבודות שירות כאשר המאשימה הצהירה כי אינם מחויבים להמלצות התסקיר ועמדתם למאסר בפועל.

מועד הטיעון לעונש נדחה על מנת לאפשר לנאשם לפעול מול רשויות המס לצורך הסרת מלוא המחדל .

תסקיר שירות המבחן וחוות דעת הממונה על עבודות השירות

6.תסקיר שירות המבחן פירט כי הנאשם כבן 53, נשוי ואב לשני ילדים. הנאשם מתגורר עם משפחתו באילת והינו בעל חברה עצמאית בתחום השיפוצים והבנייה, שירת שירות צבאי מלא. הנאשם הודה בביצוע העבירות, מכיר בחומרת מעשיו ומבטא חרטה עמוקה על התנהלותו אותה עת. לנאשם עבר פלילי שהתיישן הכולל 2 הרשעות בגין עבירות של ביצוע עבודות ללא היתר ואי קיום צו הפסקה מנהלי, הרשעתו האחרונה משנת 2006 .

הנאשם הציג אישורים על הסדרת חובותיו הכספיים למס הכנסה הכולל הסדר תשלום על סך 1,456,800 ₪. עוד הוצגו המלצות מגורמים שונים על עבודתו והתנהלותו המקצועית של הנאשם. בנוסף, הוצגו מכתבי המלצה בגין התנדבותו הרבה של הנאשם בקהילה בפרויקטים שונים ומתן סיוע לנזקקים.

בנוסף הוצגו מסמכים פסיכיאטריים בנוגע לנאשם ואשתו, המפרטים כי כתוצאה מהחקירה וההליך המשפטי לקו בתסמונת חרדתית דכאונית ופנו לקבלת טיפול. הנאשם ציין כי כיום מקפיד לבדוק כל עסק עמו מתקשר ומקפיד על ניהול ספרים כנדרש.

ההתרשמות היא כי ההליך המשפטי מהווה אלמנט מרתיע משמעותי ומציב גבולות, הערכת הסיכון לביצוע עבירות דומות בעתיד הינה נמוכה. הואיל והנאשם ניהל אורח חיים נורמטיבי, הסיר המחדלים בתיק, מצבו הנפשי הנוכחי וההתרשמות כי עונש מאסר מאחורי סורג ובריח תפגע בנאשם ובמשפחתו, ממליץ שירות המבחן על ענישה חינוכית שיקומית הכוללת צו לביצוע של"צ בהיקף 220 שעות והטלת עונש צופה פני עתיד.

7.הנאשם הופנה לממונה על עבודות השירות ונמצא כשיר לריצוי עונש מאסר על דרך של עבודות שירות.

ראיות ההגנה לעונש

8.ההגנה העידה שני עדים לטובת הנאשם; בתו ורעייתו של הנאשם. סיפרו על המקום המרכזי שתופס הנאשם בבית ובמשפחה ועתרו להימנע משליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח. צורפו מכתבי המלצה מטעם גורמים שונים.

טיעוני הצדדים

טיעוני ב"כ המאשימה לעונש

9.ב"כ המאשימה עמד על הערכים החברתיים שנפגעו ממעשי הנאשם. במעשיו פגע הנאשמים ברציונל העומד בבסיס דיני המס. למעשים אלה השלכה על המשק, הכלכלה והמרקם החברתי והם גוררים פגיעה בלתי הפיכה בערך השוויון ובנשיאה בנטל המס הנדרש לצורך מימון צרכי החברה. הדגיש כי מדובר בעבירות בגינן יש להעדיף את שיקולי ההרתעה והגמול ולהשית ענישה מרתיעה. היקף סכום העבירות עומד על 1,400,000 ₪ בוצעו באמצעות שימוש בחשבוניות פיקטיביות במשך תקופה של שנתיים. ציין, כי הפסיקה לרבות של בית המשפט העליון קובעת כי בעבירות מס בכלל ובעבירות בגינן הנאשם עומד לדין בפרט, המגמה היא לענישה מאחורי סורג ובריח ולא להסתפק בעונש מאסר בדרך של עבודת שירות, הפנה לכך שעבירות המס מבוצעות דרך כלל על ידי אנשים נורמטיביים חסרי עבר פלילי, נטען כי הסרת המחדל מהווה נימוק לקולא אולם אינו מגן מפני הטלת עונש מאסר בפועל. הפנה לפסיקה התומכת בעמדת המאשימה, הדגיש כי ההסדר בין הצדדים הינו גם בשל קשיים ראייתיים אולם הנאשם היה היוזם בביצוע העבירות ולפיכך עתר לכבד ההסדר ברף העונש שהוצג על ידי המאשימה הכולל הטלת מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים מאחורי סורג ובריח, מאסר מותנה וקנס בסך 100,000 ₪.

טיעוני ב"כ הנאשם לעונש

10.ב"כ הנאשם טען ביחס לעבירות בהן הודה הנאשם, קיבל אחריות וחסך מזמנו של בית המשפט. נטען כי מדובר בחשבוניות זרות וכי העבירות בוצעו במשך שנתיים כאשר הנאשם היה בקשר עם קבלן מסוים ולאחר שהקשר העסקי איתו הסתיים חזר הנאשם לנהל ספרים כחוק ולא בשל פתיחת החקירה נגדו. הדגיש כי הנאשם הסיר את המחדל במלואו ויש לתת לכך משקל ממשי בגזירת עונשו כפי שהדבר משתקף בפסיקה. לטענתו במקרים בהם הוסר המחדל מתחם העונש ההולם הינו ממאסר קצר בעבודת שירות ועד למספר חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, עתר למקם את עונשו של הנאשם ברף התחתון. הציג פסיקה תומכת לעמדתו. הפנה לדו"ח ועדת דורנר לפיו יש להעדיף את אינטרס השיקום, טען כי השמתו של הנאשם במאסר בפועל תביא לנזק ופגיעה בציבור בשל גריעת סכומי המס אותם שילם הנאשם משך שנים ככל ועסקו עלול לרדת לטמיון בשל מאסר בפועל.

הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם ותרומתו הרבה לחברה ולקהילה, טען לשבר במשפחה בשל ההליך הפלילי הנוכחי ולקשיים הנפשיים איתם מתמודדים הנאשם ובני המשפחה.

הפנה לתסקיר שירות המבחן ולהמלצה העונשית לצו של"צ, ביקש לאמץ את המלצות התסקיר ולסטות ממתחם העונש ההולם ולחילופין להסתפק בתקופה קצרה של מאסר בדרך של עבודת שירות.

הנאשם בדבריו לעונש ציין כי ממש מצטער על מה שקרה ומשוכנע כי לא יחזור על כך בשנית, ציין כי חזר לדרך הישר בחלוף הגורם שהביא אותו לביצוע העבירות ולא בשל פתיחת החקירה.

דיון והכרעה

הערכים המוגנים ושיקולי הענישה

11.נראה כי אין צורך להכביר מילים על חומרתן של עבירות המס. מדובר בעבירות אשר פוגעות פגיעה חמורה בערך השוויון. הקופה הציבורית נפגעת והדבר גורר גם פגיעה בכיסו של כל אזרח ואזרח, נטל המס מוטל באופן גבוה יותר לשם מימון פעילות ציבורית, ואף יכול ויוחסרו שירותים ציבוריים שניתן היה לממן לו ההכנסות ממיסוי היו גבוהות יותר. הפגיעה בקופה הציבורית גוררת פגיעה קשה בכלכלה, במשק ואף גוררת פגיעה בעיקרון הסולידריות החברתית.

12.בית המשפט העליון עמד לא אחת לא חומרתן של עבירות אלה, כדלהלן:

"בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל".

[רע"פ 9004/18 מאיר יצחקי נ' מדינת ישראל (31.12.2018), פסקה 11 בהחלטת כב' השופט אלרון].

13.בנוסף לפגיעה הכלכלית – בקופה הציבורית ובכיסם של אזרחי המדינה שומרי החוק – ולפגיעה בערך השוויון בנטל המס, יש במעשי הנאשם גם פגיעה בפעילותה התקינה של מערכת המס ושיטת העבודה אשר מתבססת על דיווחי אמת ובמועד מאת הנישומים.

14.עבירות אלה קלות לביצוע ומנגד אכיפתן קשה בשל הקושי שבחשיפתן. לאור האמור, נקבע כי יש לנקוט ביד קשה עם עברייני המס ולהשית עליהם ענישה מרתיעה. בעבירות אלה יגבר האינטרס הציבורי שבהרתעה, הן הרתעת הרבים והן הרתעת היחיד, על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם.

". . . כבר נפסק, לא אחת, כי בעבירות כלכליות – בכלל, ובעבירות מס – בפרט, גובר משקלם של האינטרס הציבורי שבהחמרה בענישה ושל שיקולי ההרתעה, על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם".

[רע"פ 5308/18‏ נאסר ג'בארין נ' מדינת ישראל אגף המכס והמע"מ (18.7.2018), פסקה 11 בהחלטת כב' השופט אלרון].

ככלל יש למצות את הדין עם הנאשמים בביצוע עבירות מס ולהשית עליהם ענישה בדמות מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

"בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל".

[רע"פ 9004/18 מאיר יצחקי נ' מדינת ישראל (31.12.2018); רע"פ 2259/16 מרק פרנק חנוכייב נ' מדינת ישראל ( 2.5.2016)].

הסדר הטיעון ומתחם העונשההולם

15.כאמור לעיל, הסדר הטיעון שבין הצדדים הוא הסדר טווח ולפיו יושת על הנאשם עונש בטווח שבין 0 ועד 9 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

בפסיקה נקבע כי ככל וסבירותו של טווח הענישה המוסכם ברורה על פניה ואינה מעוררת שאלה בדבר חריגה מהסדר הטיעון, הרי שאין צורך להידרש לקביעת מתחם עונש הולם (ע"פ 2014/20 לורן אנקרי נ' מדינת ישראל (19.1.21) סעיף 17).

למרות האמור, נקבע בפסיקה ביחס ל"הסדרי טווח" כי ראוי לו לבית המשפט לקבוע תחילה את מתחם העונש ההולם ולאחר מכן לוודא כי הטווח המוסכם אינו חורג באופן בלתי סביר ממתחם העונש שנקבע ובהתאם לאמות המידה שנקבעו ביחס להסדרי טיעון ולבסוף יגזור את הדין בהתאם למכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין.

עיון במדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי בעבירות דומות ובהיקפים כספיים דומים הוטלו עונשים במנעד רחב, התלוי בין היתר, בנסיבות ביצוע העבירות, בהיקף הכספי ובשאלת הסרת המחדל, במקרה שבפני בהתחשב באופי העבירות והיקפן אני סבור כי מתחם העונש הראוי נע בין 8 חודשי מאסר בפועל שניתן לבצע בעבודת שירות ועד 24 חודשי מאסר בפועל בצירוף עונשים נלווים. לעניין גובה הקנס כאשר מתחם הקנס הראוי נע בין 5 אחוזים ל-10 אחוזים מסכום המחדל וכי יש לתת משקל בעניין זה להסרת המחדל אני סבור כי מתחם עונש הקנס ההולם נע בין 50,000 ₪ ל-100,000 ₪.

מפנה לפסקי הדין כדלקמן:

• רע"פ 2430/20 אבו חאטום נ' מדינת ישראל (19.4.20) נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, בע"פ 11265-09-19 אשר דחה ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בת"פ 31158-06-14 בו הורשע הנאשם לאחר ניהול הוכחות בעבירות מרמה לפי סעיפים 220(4)ו-(5) לפקודת מס הכנסה בהיקף כולל של כ-2 מיליון ₪ נקבע מתחם ענישה הנע בין 6 עד 20 חודשי מאסר בפועל לצד קנס שנע בין 30,000 ₪ עד 100,0000 ₪. על הנאשם הוטל עונש מאסר בפועל לתקופה של 11 חודשים, עונשים נילווים וקנס בסך 40,000 ₪.

• רע"פ 528/18 ספדי נ' מדינת ישראל (11.2.18) אושר מתחם ענישה הנע בין 8 עד 24 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות מרמה לפי פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ לגבי היקף חשבוניות כוזבות בסך 3 מיליון ₪. הנאשם לא הסיר המחדלים, הוטלו עליו 12 חודשי מאסר בפועל, עונשים נילווים וקנס בסך 60,000 ₪. העונש נותר על כנו גם בערכאת הערעור.

• ת"פ (נצרת) 7927-06-15 מדינת ישראל נ' א.ע.מ.מ. השקעות ויזמות בע"מ (4.10.18)נקבע מתחם ענישה בין 8 חודשים עד 30 חודשים מאסר בפועל, קנס וענישה נלווית בגין עבירות על פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ בהיקף כולל של כ-3 מיליון ₪, הנאשם לא הסיר המחדלים, הושת עליו עונש של 9 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 30,000 ₪ ועונשים נילווים.

• ת"פ (כפר סבא) 28015-07-15 מדינת ישראל נ' מודר חאג יחיא (10.12.17) העבירות בוצעו במשך 4 שנים בהיקף של 2 מיליון ₪, נקבע מתחם ענישה בין 6-20 חודשי מאסר בפועל. בשים לב לכך שהנאשם הסיר המחדלים במלואם, הוטל עונש מאסר בפועל בן 6 חודשים שירוצה בדרך של עבודת שירות וקנס בסך 50,000 ₪ וזאת אף נוכח נסיבות אישיות ורפואיות ולאור חלוף זמן ניכר ממועד ביצוע העבירות.

   

  16.בבחינת עונשו של הנאשם בנסיבותיו, נתתי דעתו לגילו של הנאשם בן 53 נשוי ואב לשני ילדים, התרשמות שירות המבחן מאדם בעל מערכת ערכים נורמטיבית וכי העבירה אינה מאפיינת את התנהלותו בדרך כלל, החרטה הכנה, הבנתו את חומרת המעשים וההתרשמות כי ההליך הפלילי מהווה אלמנט מרתיע ומציב גבולות משמעותי. עוד נתתי דעתי לכך שהנאשם הסיר את המחדל במלואו. אמנם אין בכך כדי למרק את הפשע אולם יש להסרת המחדל חשיבות ויש לעודדה ולתת לכך משקל.

   

  17. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, בחנתי את ההסדר המוסכם אל מול מתחם העונש ההולם ומצאתי כי הענישה לה עותרת המאשימה אינה חורגת מן הענישה הראויה ולפיכך יש לכבד ההסדר. בשים לב לנסיבותיו של הנאשם והסרת המחדל במלואו מצאתי למקם את עונשו ברף התחתון של המתחם ונוכח העובדה כי מאז ביצוע העבירות לא נפתחו נגד הנאשם תיקים כלכליים נוספים על אף שהמשיך בניהול עסקיו, מצאתי כי יש להטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודת שירות בצירוף מאסר מותנה ועונש כספי מרתיע. לטעמי, האמור מתיישב אף עם הסדר הטיעון שהוצג ועם שיקולי ההרתעה האישיים והכלליים.

   

  18.כאמור לעיל, בעבירות המס, במסגרת שיקולי הענישה, נסיבותיו האישיות של נאשם נדחקות במידה רבה מפני האינטרס שבהרתעה ומיגור התופעה. על אף האמור, נסיבותיו האישיות של הנאשם במצטבר עם הסרת המחדל והתרומה המשמעותית לקהילה תומכות בנטייה לאמץ את בקשת ההגנה ולהסתפק בהטלת מאסר שירוצה בדרך של עבודת שירות חרף ההקלה הגלומה ברכיב זה אול מול עתירת המאשימה.

   

   

   

  סוף דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

   

  א.9 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודת שירות בכב"א אילת בשדרות התמרים כמפורט בחוות דעת הממונה. הנאשם יתייצב לתחילת ביצוע עבודת השירות ביום 24.7.2022 בשעה 08:00 ביחידת עבודת השירות מחוז דרום.

   

  ב.8 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור כל עבירת מס מסוג פשע ויורשע בגינה.

   

  ג.4 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור כל עבירת מס מסוג עוון ויורשע בגינה.

   

  ד.קנס על סך 80,000 ₪ או 5 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 01.7.2022. אי תשלום אחד התשלומים במועדו יעמיד את יתרת הקנס לפירעון מיידי.

   

   

  זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

   

  המזכירות תעביר העתק גזר הדין לידיעת הממונה על עבודות שירות.

   

   

  ניתן היום, כ"ח אייר תשפ"ב, 29 מאי 2022, במעמד הצדדים.