ת"פ
בית משפט השלום עכו
|
7571-01-09
28/12/2014
|
בפני השופטת:
שושנה פיינסוד-כהן
|
- נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל עו"ד לילך גפני
|
נאשמים:
1. רונן ברוור 2. ציפורה ברוור 3. יצחק ברוור
עו"ד צתיקה אייזנברג
|
החלטה |
1.הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעובדות כתב אישום (מתוקן ברביעית), המייחס לנאשמים עבירות ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין טעונים היתר, ללא היתר, ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין בסטייה מהיתר או תכוניות. כמו כן מיוחסת לנאשם מס. 1 עבירת אי קיום צו שיפוטי להפסקת בנייה ושימוש וכן מניעת מילוי תפקיד. יובהר כי המדובר ב- 11 אשומים הכלולים בכתב האישום שעניינם, מבנים במתחם אורוות סוסים המצויים בנחלה במושב בן-עמי.
2.כעת נשמעות הראיות לעונש. במסגרת שמיעת הראיות לעונש ביקשה המאשימה להוסיף עדת תביעה נוספת, שוטרת ימ"ר, אשר הייתה על פי הנטען על ידי המאשימה שותפה לתיעוד שנעשה בדבר השימוש בקומת הגלריה שבמבנה האורווה. היא מאשרת כי אכן שימוש לצורכי מגורים לא מהווה חלק מכתב האישום אולם, היא מתכוונת להעדה על מנת להוכיח כחלק מהראיות לעונש כנסיבה לחומרה שאכן היה שימוש למגורים. לשיטתה על פי תיקון 113 לחוק העונשין ניתן להביא ראיות לעניין העונש כאשר מדובר בנסיבות בגינן לא היה ניתן להביא ראיה זו קודם לכן, לעניין הכרעת הדין עצמה. ב"כ המאשימה מדגישה, אין הכוונה לתקן את כתב האישום ולהוסיף עבירה, או את חוות דעת השמאי לעניין השווי, אלא ראיות לעניין השימוש. באשר לנסיבות אשר מנעו הגשת ראיות אלו קודם לכן, מציינת ב"כ המאשימה כי כתב האישום אשר הוגש על בסיס פשיטת הימ"ר, הוגש לאחר הכרעת הדין בתיק זה. עד להגשתו לא ניתן היה לחשוף את חומרי החקירה.
3.הסנגור מתנגד נחרצות. עדותה של העדה אינה מתייחסת לעבודות הכלולות בכתב האישום. אין בכתב האישום עדות לשימוש חורג בגלריה. מציין הוא גם כי ב"כ המאשימה לא הודיעה לו לפני הדיון כי היא תבקש להעיד עדה זו אלא אמרה לו מראש כי יביא עדיו לדיון, קר עמדה היא להכריז- אלה עדי.
4.שני הצדדים מפנים להחלטת כב' השופטת בש (אשר דנה בתיק זה לפני) מיום 11.5.14 בעניין בקשתה של המאשימה להוסיף ראיה בדמות חוות דעת שמאי לעניין כפל שווי, לה התנגד הסנגור. החלטת כב' השופטת בש הייתה כדלהלן-
"נוכח העובדה שהשלב להגשת חוות הדעת בעניין כפל השווי הינו שלב זה שלאחר הכרעת הדין ובמסגרת ראיות לעונש מטעם המאשימה, ועל רקע העובדה שהמאשימה המציאה לסנגור את חוות הדעת בדבר כפל השווי כבר לפני חודש וחצי, הרי שאין מקום להיעתר לבקשת הסנגור ולמנוע מהמאשימה להגיש לתיק זה את חוות הדעת הנ"ל."
לעניין זה יצוין כי הצדדים אינם חולקים על כך כי חומר החקירה המווה בסיס לעדותה של העדה המבוקשת הועבר לידי הסנגור.
5.ב"כ המאשימה מפנה לכך כי לשיטתה חומר החקירה רלוונטי לכתב האישום גם בהתייחס לאישום 10, שם מציין כתב האישום בסעיף 56 כי ביום 24.6.09, הגיעו למקרקעין מפקחי בניה בליווי שוטר כשהם ממלאים תפקידם על פי דין. בהתקרבם לפתח המוביל לקומת הגלריה, שלא נכללה בבקשה להיתר, ירד לעברם נאשם 1 יחד עם אחר ומנע מהם לבצע את הצילומים בקומת הגלריה כפי שביקשו לעשות באמצעות חסימת המדרגות בלוח גבס וערמת כיסאות.
6.סעיף 40י לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 אשר תוקם במסגרת תיקון 113, קובע
"(א)בית המשפט יקבע כי התקיימו נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, על בסיס ראיות שהובאו בשלב בירור האשמה.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א) –