ת"פ 7041-03-14 מדינת ישראל נ' אלון

רקע:

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו, בכתב אישום שהוגש במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים עוד בשלב השימוע. ההסדר, שכלל הגבלה מותנית בטיעון המדינה לעניין העונש, הוליד כתב אישום הכולל עבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "החוק") (2 עבירות), שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות לפי סעיף 420 סיפא לחוק (4 עבירות), קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 לחוק (4 עבירות), וכן זיוף בנסיבות מחמירות לפי סעיף 418 לחוק. העבירות בוצעו בין השנים 2008-2010.

2. מעובדות האישום הראשון עולה כי אמו של הנאשם, היא אלמנת שב"ס ולה 4 ילדים מלבד הנאשם, מנישואיה למנוח שאול גבאי. אחיו של הנאשם זכאים לזכויות מכוח חוק התגמולים ובהם ל"מענק נישואין" אותו ניתן לקבל בהגיעם לגיל 30, אך קבלת המענק מוחשת, אם היתום נישא בפועל, לפני עת קבלת המענק. הנאשם קשר קשר עם אחיו לקבל במרמה ממשרד הביטחון מענק נישואין מוקדם, באמצעות זיוף תעודות נישואין, מבלי שהם נישאו בפועל. הנאשם נטל את תעודת הנישואין שלו עצמו, וזייף אותה, על ידי כך שסרק אותה והחליף את פרטיו בפרטי אחיו. לאחר מכן, באמצעות התעודות, הגיש למשרד הביטחון בקשות למענק בשם ארבעת אחיו. מעשה המרמה הצליח בשלשה מקרים מהארבעה. כתוצאה ממעשי המרמה, קיבלו אחיו את הכספים לחשבון הבנק שלהם והעבירו אותם לידי הנאשם בשלוש הזדמנויות שונות, וזאת בסכום כולל של 338,580 ₪ .

3. על פי האישום השני, סבתו של הנאשם זכאית גם כן לזכויות שונות מכוח חוק התגמולים, ובכללן הזכות לקבל מענק הלוואה להחלפת כלי רכב לשימושיה וצרכיה. הנאשם קשר קשר עם סבתו לקבל במרמה ממשרד הביטחון את המענק וההלוואה, בעוד הרכב יהיה לשימושו של הנאשם בלבד. במסגרת הקשר הוגשה בקשה למשרד הביטחון, ובה הוצג מצג שווא לפיו הרכב דרוש לצרכי הסבתא, וכי יש לה רישיון נהיגה. הרישיון שהוצג היה מזויף. הרכב נרכש בפועל על ידי הנאשם, בכסף שצבר מהאישום הראשון. כתוצאה ממעשי המרמה התקבל מענק בסך של 39,200 ₪ והלוואה בסך 18,500 ₪.

4. כאמור, הצדדים הגיעו להסדר עוד בשלב השימוע והגישו הודעה על הסדר עם הגשת כתב האישום. הצדדים הסכימו לענישה כלכלית הכוללת פיצוי למדינה בסך 200,000 ₪. הוסכם כי, היה ומלוא הסכום יופקד בבית המשפט עד ליום הקבוע לטיעונים לעונש, המאשימה תגביל את עצמה לבקש עונש מאסר בפועל של שנה, מאסר על תנאי וקנס לפי שקול דעת בית המשפט. אולם, הוסכם כי אם לא יופקד מלוא הסכום, הצדדים יטענו באופן "חופשי" לעונש. יוער כי, לעניין אורך תקופת המאסר, הוסכם כי הסנגור יטען "חופשי", כך או כך.

5. בדיון שהתקיים מיום 1.12.14 נמסר כי הופקד סכום מצטבר על סך 201,000 ₪.

    

   עמדת שירות המבחן:

    

6. מהתסקיר שערך שירות המבחן עולה, כי הנאשם בן 34, נשוי ואב לילדים. נסיבות הרקע המשפחתיות של הנאשם מורכבות, ולא יפורטו כאן. עם זאת, יאמר כי הרקע המורכב, יכול בהחלט להוות גורם לחסכים רגשיים שונים, המחייבים הבנה מסוימת בהערכת מעשי הנאשם. נמסר עוד, כי שירותו הצבאי של הנאשם לא היה מוצלח, לווה בבעיות משמעת וסופה בשחרור מוקדם עקב בעיות רפואיות. במהלך רוב השנים לא הצליח הנאשם לשמור על רצף תעסוקתי, אם כי לאחרונה כן הצליח בכך, ובשנה האחרונה הוא עובד ומפרנס את משפחתו בכבוד. שירות המבחן מעריך כי רצונו של הנאשם "להצליח", על רקע נתוני פתיחה לא טובים, כלכלית ורגשית, עומד ביסוד העבירות שביצע. מעשה העבירה אפשר לו לשפץ את בית אמו, על מנת לשפר מעמדו במשפחה, וכן לקנות רכב יקר, על מנת לקבל תחושת הצלחה. נמסר כי חלק מבני המשפחה תומכים בו, אך חלקם הגדול מתנערים ממנו בתקופה זו. הנאשם אף חווה פרידה מאשתו למשך כמה חודשים לאחר מעצרו בתיק זה. אם כי, קרע זה התאחה בהמשך.

7. השירות מציין, כי הנאשם הביע חשש כי יוטלו עליו עבודות שירות, דבר אשר יביא לאובדן מקום העבודה. הנאשם הביע רצון להשתלב בהליך טיפולי בשירות המבחן. עם זאת, מהותית, הוא לא הצליח לבטא קושי הנובע מהתנהגותו או נזקקות אחרת, המצריכה טיפול. עוד מציין השירות כי הנאשם לא ניסה לבחון דרכים אלטרנטיביות לעבד את יחסיו המשפחתיים המורכבים, ואינו מפנים כי בהתנהגותו פעל באגוצנטריות, תוך פגיעה בבני משפחתו. ההתרכזות של הנאשם במחירים שהוא משלם, עם תפיסתו העצמית הקרבנית, ללא יכולת לראות את הפגיעה באחרים, גורמת לשירות המבחן להעריך את הסיכון הנשקף ממנו כגבוה יחסית. היינו סיכון לביצוע עבירות דומות בעתיד. מטעם זה, שירות המבחן מעריך שהנאשם לא יפיק תועלת מטיפול. שירות המבחן ממליץ על ענישה מוחשית בדמות מאסר בפועל, ואף מדגיש כי נקיטה בכל דרך אחרת תחזק הדפוסים המכשילים בהתנהגותו ותעצים הסיכון הנשקף ממנו.