ת"פ 66418-09-14 מדינת ישראל נ' אלהוזייל(עציר) ואח'

בפתח הדברים אציין כי מצאתי לזכות את הנאשמים מן העבירה המוגמרת של גניבת רכב וחלף כך להרשיעם בעבירה של ניסיון גניבת רכב.

מבוא:

נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, הסתייעות ברכב לעבור עבירה, פריצה לרכב, גניבת רכב, חבלה במזיד לרכב והחזקת כלי פריצה. כמו כן, מיוחסת לנאשם 1 עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח.

עפ"י האמור בכתב האישום ביום 26.09.14 סמוך לשעה 02:30 בבאר שבע קשרו הנאשמים קשר עם עאבד אלבסט (להלן:"עאבד") לעשות פשע בכך שקשרו עמו קשר לגנוב רכב מסוג קאיה מ.ר. 85-619-24. (להלן: "הרכב") של המתלוננת ע' אשר חנה ברחוב יצחק שיפר 3 בבאר שבע.

במסגרת הקשר הגיעו הנאשמים ביחד עם עאבד לרחוב יצחק שיפר שמסתייעים ברכב מסוג סיטרואן אשר שייכת לעאבד ובכלי פריצה הכוללים פלייר. במעמד הנ"ל התפרצו הנאשמים בצוותא חדא עם עאבד לרכב בכך שעקרו את מנעול הדלת הקדמית, ימנית, פתחו את הרכב ונכנסו לתוכו בכוונה לגנוב אותו. בהמשך המתואר לעיל, גנבו הנאשמים את הרכב בצוותא חדא עם עאבד בכך שהנאשם 1 התיישב במושב הנהג וזאת בשעה שהנאשם 2 ועאבד דוחפים את הרכב במועד הרחוב לחניה הסמוכה למתקן בזק. במעמד זה נהג הנאשם 1 ברכב וזאת כאשר מעולם לא הוציא רישיון נהיגה ללא פוליסת ביטוח.

בסמוך לאחר מכן, פרסו הנאשמים ועאבד סמיכה על גג הרכב ועל השמשה הקדמית כדי למנוע חשיפתם, פרקו את מעטה הפלסטיק מתחת להגה, שברו את חובק ההגה, קרעו את חוטי הצתה וניסו להתניע את מנוע הרכב. משלא צלחו להתניע את הרכב נטשו אותו אולם נעצרו בסמוך ע"י שוטרים שהזדמנו למקום.

זירת המחלוקת

במענה לכתב אישום, הנאשמים לא כפרו בכך שהיו במועד הרלוונטי בזירה אולם לדבריהם לא היו מעורבים בהתפרצות וגניבתו של הרכב. הואיל ובמהלך שמיעת הראיות הנאשם 2 הודה כי סייע לעאבד לדחוף את האוטו מתוך ידיעה שעאבד מעוניין לגנוב את האוטו טיעוני בא כוחו התמקדו בסיכומיו בעיקר בנוגע למכלול מעשיו אגב אותו סיוע וכן לסוגיות משפטיות הנגזרות מאותו חלק עובדתי נטען.

טיעוני הצדדים

ב"כ הנאשם 1 במסגרת סיכומיו סבור כי אין די ראיות להוכיח את המיוחס לו. ככל שהדבר נוגע לעדויות השותפים הרי שדרדי ציין כי הנאשם 1 לא לקח חלק בהתפרצות ואילו עאבד בעדותו בבית משפט שתק ולא שיתף פעולה עם מי מהצדדים. גם אם עאבד מפליל את הנאשם 1 בחקירתו במשטרה הרי שראשית מדובר עדות שותף הטעונה חיזוק. עאבד ביקש להרחיק את עצמו ולא בכדי מיד כשנתפס מסר לשוטר אלעד שלא עשה כלום והפליל את שותפיו. עאבד נחקר בלילה בניגוד להנחיות אגף החקירות, לא הובהרה לו זכותו להיוועץ עם עו"ד וממילא גרסתו מלאה סתירות ושקרים. לדבריו, הנאשם 1 אינו מתוחכם וגם אם ישנן סתירות או חלק מהדברים לא נמסרו במלואם במשטרה אין לייחס לכך משקל רב בשים לב למאפיינים אלו.

עוד אליבא ב"כ הנאשם 1 אין בעדויות השוטרים כדי לבסס את הרשעת הנאשמים שכן רובן ככולן אינן נוגעות לעצם הפריצה ומתארות התרחשויות מאוחרות יותר. יתרה מכך, עדויות השוטרים סותרות אחת את השנייה אינן מתיישבות עם הזירה בה בוצע ההתפרצות בדגש על חוסר יכולתם להבחין במעשיהם של מי מהנאשמים נוכח קיומה של צמחייה המצויה על אי במרכז הרחבה בחניון "בזק". בשל כל אלה עתר לדחות את דבריו של השוטר כהן אלעד כי היה בקשר עין רציף עם הנאשמים מרגע התפרצות ועד שנעצרו. תהייה נוספת נוגעת ליכולתו של אלעד לשמוע את ניסיון הנעת הרכב מהנקודה בה היה מצוי על שדרות רגר. לא ניתן ללמוד מהעדויות בתיק כי שלושת הנאשמים היו כל העת יחדיו ולאור גרסתו של נאשם 1 לא ניתן לשלול שהיה כפי דבריו במרחק מה מהמקום מבלי ליטול כל חלק אקטיבי בגניבה.