על פי הנטען בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 17.6.14 בין השעות 14:00-10:00, התפרץ הנאשם, יחד עם אחר, לדירת מגורים ברח' ה' , חולון (להלן – הדירה), בה מתגוררים מר ס' ש' (להלן – המתלונן) ואחיו. הנאשם והאחר התפרצו לדירה – שהינה דירת קרקע – בכך שעקרו סורג מתכת בחלון הדירה, שברו תריס ונכנסו לדירה. לאחר שנכנסו לדירה זרעו הנאשם והאחר אי סדר בדירה, וכן נטלו סכומי כסף, בסך 300,000 ₪ ובסך 30,000 ₪, שהיו שייכים למתלונן ולאחיו (בהתאמה), אשר היו מוסתרים בדירה.
הדיון בתיק החל במסגרת המוקד. תשובת הנאשם לאישום היתה כפירה כללית בלבד, מבלי שניתנה התייחסות קונקרטית לעובדות כתב האישום (ר' בפרוטוקול, עמ' 3). לאחר מכן הועבר התיק לשמיעת הראיות לפניי. לצורך הבנת האמור בהמשך הדברים, כמו גם המחלוקות שנתגלעו בין הצדדים באשר למשקלן של הראיות, מן הראוי להבהיר, כבר בשלב זה, את העובדות הבאות:
ראשית, עסקינן כאמור באירוע נטען של התפרצות וגניבה מיום 17.6.14. חקירת האירוע לא הובילה, בתחילתה, לממצאים קונקרטיים. רק למעלה מחודש ימים לאחר אירוע ההתפרצות, בעקבות מידע מודיעיני, נעצר הנאשם. במהלך מעצרו של הנאשם הוכנס לתא המעצר, בו הוא שהה, מדובב, שכינויו ניסים חיים. מדובר במדובב בעל עבר פלילי, שביצע את הדיבוב מכוח הסכם שנכרת בינו לבין המשטרה (להלן – המדובב). במהלך השיחות בין הנאשם לבין המדובב, אשר הוקלטו ותומללו, התוודה הנאשם בפני המדובב אודות ביצוע התפרצויות, לרבות ההתפרצות לדירה דנא.
שנית, על רקע האמור לעיל ברי כי חלק ניכר מהדיון לפניי – כמו גם סיכומי ב"כ הצדדים – התרכזו בעדותו של המדובב, על כל היבטיה, ובמידע המודיעיני; כאשר בנוגע לעניינים אלה הוצאה תעודת חיסיון, בחתימת ידו של השר לביטחון הפנים, על חלק מהפרטים. בנסיבות אלה גם נדונו לפניי, בין השאר, שתי עתירות לגילוי ראייה, בהתאם להוראות סעיפים 45 ו-46 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן – פקודת הראיות).
שלישית, הנאשם מתגורר, בחולון, באותה השכונה ובאותו הרחוב בו מתגוררים המתלונן ואחיו, דהיינו: ברח' ה' בשכונת ג'סי כהן, כאשר המרחק בין דירתו של הנאשם לבין הדירה הוא כ-400 מ' בלבד (ר' במזכר ת/12). בין הנאשם לבין המתלונן ואחיו אף קיימת היכרות שטחית. עוד יש לציין כי הנאשם הינו צעיר לימים, כבן 19 שנים בלבד.
ב.עיקר פרשת התביעה: