ת"פ 56943-01-14 מדינת ישראל נ' בן שלוש ואח'

רקע

1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:

   • זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר, לפי סעיף 418 אמצע לחוק העונשין. התשל"ז – 1977.

   • סימון טובין, לפי תקנה 60(א)(1) לפקודת סימני מסחר [וסח חדש], תשל"ב 1972 (להלן: "פקודת סימני מסחר").

2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן (אישום שלישי), במהלך שנת 2008 יצר מוריס בן שלוש (להלן: "בן שלוש") קשר עם הנאשם והציע לו לארוז עבורו כדורי ויאגרה וסיאליס מפרים, כדי שייחזו להיראות כתרופות מקוריות והנאשם הסכים. במסגרת ההסכם בין השניים נהג בן שלוש להיפגש עם הנאשם ולספק לו במשך שלושה חודשים כדורים מפרים של ויאגרה וסיאליס בתפזורת וכן את הלוגו של התרופות כדי שזיוף האריזות יהיה מדויק ככל שניתן. לשם ביצוע עבודת הזיוף, פנה הנאשם לאחרים לצורך הכנת אריזת הכדורים ולבתי דפוס לצורך הדפסת הלוגו המזויף. הנאשם יחד עם אחרים ארזו את הכדורים המפרים באריזות מזויפות אשר יוצרו למטרה זו. עם סיום האריזה מסר הנאשם את הכדורים המפרים כשהם ארוזים באריזה המזויפת לבן שלוש או מי מטעמו עבור תשלום. באופן המתואר ארז הנאשם 10,000 כדורים מידי חודש. בין היתר, עובר ליום 24.10.10 מסר בן שלוש לנאשם כ- 4,000 כדורי ויאגרה מפרים בתפזורת כדי שיארזם טרם הספקתם ללקוחות. ביום 25.10.10 העביר הנאשם שלושה קרטונים של כדורים מפרים כשהם ארוזים באריזות מזויפות לידי אשה מטעמו של בן שלוש והיא העבירה לו כדורים נוספים בתפזורת לצורך אריזתם וכן שילמה לו במזומן עבור אריזת הכדורים המפרים. בנוסף, ביום 27.10.10 בחיפוש בביתו של הנאשם, בבית אימו, ברכבו וכן בבית דפוס נתפסו 3,399 כדורי ויאגרה מפרים וכן 849 כדורי סיאליס מפרים.

3. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן. המאשימה הצהירה כי עמדתה לעונש שלא יפחת מ- 12 חודשי מאסר לצד מאסר על תנאי וקנס ואילו ההגנה תהיה חופשיה בטיעוניה.

   תסקיר שירות המבחן

4. על פי תסקיר שירות המבחן מיום 4.3.15, הנאשם כבן 57, גרוש ואב לשלושה ילדים. בנו הבכור סובל מבעיות התנהגותיות ובריאותיות ונזקק לעזרה ותמיכה אינטנסיבית. רק לאחרונה החל הבן להתייצב מבחינה רגשית ותפקודית כאשר בין השאר משגיח עליו הנאשם במסגרת עבודתו בעסק העצמאי. הנאשם סיים 12 שנות לימוד, שירת שירות צבאי מלא כחייל קרבי בחטיבת "הצנחנים", והשתתף במלחמת לבנון. מאז שחרורו עבד בעבודות שונות כעצמאי. במעורבותו בעסקים שונים נקלע לחובות כלכליים משמעותיים אותם קשר להשקעות כושלות בבורסה. עם זאת הצליח לאורך השנים להחזיר את רובם, אך הוכר כמוגבל אמצעים. הנאשם תיאר כי סמוך למועד ביצוע העבירות חלה נסיגה במצבו הנפשי על רקע הידרדרות כלכלית. לדבריו פנה לטיפול פסיכיאטרי ונטל טיפול תרופתי אשר הטיב את מצבו. ברם, ממידע שהתקבל מהפסיכיאטרית שטיפלה בו עולה כי מצבו אינו יציב, סובל מדיכאון חריף, מתקשה בתפקוד, וכן כי עלה קושי בהתאמת טיפול תרופתי. ביחס לעבירות תאר הנאשם הכרות עם הנאשמים האחרים באופן מזדמן ומקרי. לדבריו בשל ניסיון קודם שלו כבעל בית דפוס, היה בעל קשרים ויכולת לקדם הפצה בלתי חוקית של התרופות המזויפות. לדבריו ביצע את העבירה על רקע מצוקה כלכלית בה היה שרוי ורצונו להפיק רווח מהיר. לא סבר כי מסכן את הסביבה וגם כיום טוען כי מדובר בטיפול תרופתי לגיטימי. שירות המבחן התרשם כי אין המדובר בנאשם בעל קווי אישיות עברייניים. יתכן שברקע להתנהגותו משקעים רגשיים המתבטאים בין השאר בקשייו בניהול עצמי ובקושי בהתבוננות בקשייו ובהתנהגותו. לאור הנתונים האישיים החיוביים ומחויבותו למשפחתו המליץ שירות המבחן להימנע מהטלת מאסר בפועל אשר עלולה לפגוע במצבו הכלכלי והרגשי ובתא המשפחתי, ולהסתפק בעונש של צו של"צ, מאסר על תנאי וכן קנס שלא בשיעור גבוה.

   טיעוני הצדדים

5. לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד גבי פאר, תיק זה הינו חלק מפרשה גדולה יותר שהמעורבים בה הובאו לדין הן במסגרת תיק זה והן במסגרת תיקים אחרים שנשמעו בפני מותבים שונים. המדובר בפרשה שטיבה הפצת תרופות מזויפות מסוג ויאגרה וסיאליס. ויאגרה וסיאליס הם תכשירים חוקיים המיועדים לאין אונות כאשר השימוש בהם מחייב בדיקת רופא, וכן מרשם רפואי. הכדורים אינם מיועדים לכל אחד והם אסורים לחלקים מסוימים באוכלוסייה כגון קטינים, אנשים הסובלים מבעיות לב או מלחץ דם גבוה. הכדורים, בשימוש לא נכון, עלולים לגרום לנזקים רבים כגון עיוורון ואף למוות. לא כל שכן כאשר מדובר בכדורים מזויפים. עניינו של נאשם זה במדרג החומרה הינו בינוני ומכאן גם נגזרת עתירה המאשימה לעונש. הנאשם הינו חוליה מרכזית בשרשרת הפצת התרופות. הוא קיבל לידיו כ- 30 אלף כדורים והוא שהביא לכך שהכדורים המזויפים יחזו להיות אמיתיים וזאת כאשר ידע כי מדובר בכדורים מזויפים. הנאשם פעל יחד עם אחרים תקופה ארוכה של מספר חודשים, תוך תכנון מוקדם ובמטרה לעשיית רווח כלכלי קל על חשבון בריאות הציבור. הנאשם אינו שליח ומעשיו אינם שוליים, אלא היה חוליה מהותית והכרחית ובלעדיו לא ניתן היה לשווק את הכדורים. מערכת ההפצה המסועפת פגעה לא רק בבריאותם של הלקוחות אלא אף בזכויות הקניין של חברות התרופות בעלות סימני המסחר. הערכים החברתיים שנפגעו הינם בריאות הציבור, פגיעה במדינת ישראל אשר חתומה על אמנות בינלאומיות על פיהן היא מחויבת להילחם בהפרת זכויות הקניין וכן פגיעה כלכלית בבעלי הזכויות וסימני המסחר. הפגיעה בערכים המוגנים הינה משמעותית הן בשל הכמויות הגדולות שנמכרו למען בצע כסף והן בשל העובדה שהכדורים נחזו להיות אמיתיים. מדיניות הענישה הנוהגת מצביעה על מגמת החמרה ובהשתת עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח. מובן כי עונש מאסר יהוה פגיעה בנאשם ואולם, לאור העובדה כי אין המדובר במעידה חד פעמית, אלא בתעשייה של ממש על בית המשפט להעדיף את האינטרס הציבורי שגובר על שיקוליו האישיים של הנאשם. תסקיר שירות המבחן הינו חסר ושטחי, הנאשם מצמצם מאחריותו, תולה את ביצוע העבירה בגורמים חיצוניים, אינו לוקח אחריות על מעשיו, ממוקד רק בחשש שיושת עליו מאסר ונוטה להקל בחומרת מעשיו. על כן לא ברורה המלצת שירות המבחן כאשר הנאשם לא עבר כל טיפול ואף מתנהל לאורך שנים באופן לא יציב תוך משיכה לרווחים מהירים וקלים. באשר לחלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות, מדובר אמנם בעבירות משנת 2010, אולם זהו תיק רחב היקף, בו נחקרו חשודים רבים ובסופו של יום הוגשו 3 כתבי אישום נגד 8 נאשמים. נערכו שימועים לכולם ונדרשו הליכי חיסיון. על כן לא מדובר בשיהוי המצדיק הקלה בעונש. אשר על כן עתר ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר של 12 חודשים לצד מאסר על תנאי וקנס משמעותי נוכח העבודה כי מדובר בעבירות כלכליות.

6. לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד איתי רוזין, הנאשם בן 57 ללא עבר פלילי ואב לשלושה ילדים. הודה והורשע בכתב אישום אשר תוקן בצורה משמעותית. הנאשם הודה במשטרה באופן מיידי ופרש בפני השוטרים את כל הפרשה. הנאשם קיבל מבן-שלוש כדורים בתפזורת, הוא הלך לשני אנשים שזהותם ידועה למאשימה, אחד יצר את האריזה והשני את הלוגו והנאשם ארז את הכדורים ומסר חזרה לבן-שלוש. נגד השניים הללו לא הוגש כתב אישום. העובדה שלא הוגש נגד השניים האחרים כתב אישום מבססת טענה לאכיפה בררנית שיש בה כדי להשפיע על מתחם העונש. נתון נוסף שמשפיע על המתחם הינו השיהוי. העבירות בוצעו בשנת 2008, ומדובר על שיהוי של 7 שנים. הנאשם העומד היום בפני בית המשפט אינו האדם שהיה לפני 7 שנים. טענת המאשימה כי השיהוי נגרם מריבוי נאשמים דינה להידחות שכן לנאשם אין קשר לתיקים האחרים או לנאשמים האחרים, מלבד בן שלוש עימו היה לו קשר למשך שלושה חודשים בשנת 2008. כתב האישום הוגש בשנת 2014, ללא כל סיבה מוצדקת לשיהוי. למרות הניסיון להציג את הנאשם כבעל מעמד מרכזי, הנאשם ביצע אריזות של כדורים ב- 3 הזדמנויות בלבד. הוא פעל במשך 3 חודשים כאשר הפרשיה נמשכה על פני 4 שנים. מכאן ניתן ללמוד בבירור כי הנאשם אינו מרכזי כפי שטענה המאשימה והוא אינו עומד מאחורי כל אריזות של הכדורים בפרשה. הערך החברתי שנפגע ממעשיו של הנאשם אינו הערך החברתי שנפגע בגין כל המעשים בפרשה. הנאשם לא הפיץ ולא מכר כדורים. הערך החברתי שנפגע הוא שזויפו סימני מסחר וסימון מוצר. הנאשם ללא עבר פלילי, מדובר בעבירה שבוצעה בתקופה בה היה במצב נפשי לא פשוט (נ/1 ונ/2) ובמצב כלכלי בעייתי (נ/4). שירות המבחן נפגש עם הנאשם והתרשם שמדובר באדם ללא דפוסים עבריינים. לנאשם מצב משפחתי שאינו קל (נ/3) על כן עתר ב"כ הנאשם להשית על הנאשם עונש של צו של"צ.