ת"פ 54623-11-12

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות איומים ושיבוש מהלכי משפט כנגד רשם ההוצאה לפועל בתל אביב.

התיק נקבע להבאת הראיות, וב"כ הנאשם ביקש בדיון מיום 17.9.15 כי יעידו כל עדי התביעה, ובכללם הרשם. מאחר שהרשם עודנו מכהן בתפקיד שיפוטי, ומשמש כיום כרשם בכיר (להלן: "הרשם"), הגישה המאשימה בהתאם להחלטת בית המשפט בקשה הנוגעת לאופן גביית עדותו. בבקשתה עתרה לקבוע כי עדותו תיגבה בהתאם לכללים שהותוו ברע"א 3202/03 בענין מדינת ישראל נ' חגי יוסף ואח'.

בקשת המאשימה הועברה לתגובת ב"כ הנאשם, ואולם זה לא הגיב לבקשה חרף אורכה שניתנה לו, ולפיכך ניתנת החלטה בבקשה בהעדר תגובת ב"כ הנאשם.

באשר למעמדו של רשם בכיר, הרי שבחוקים שונים הושווה מעמדו למעמדם של בעלי תפקידים שיפוטיים אחרים. כך, רשם בכיר מתמנה בהתאם לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984, על ידי הועדה למינוי שופטים; סעיפים נוספים בחוק זה מתייחסים לדרכי סיום הכהונה, אתיקה ועוד, תוך החלת הכללים הקבועים בסוגיות אלו לגבי שופטים. אף חוק יסוד:השפיטה מחיל על רשמים בכירים את הכללים בדבר הצהרת האמונים, יחוד הכהונה, הכללים בדבר שיפוט משמעתי ופלילי; רשם זכאי לחסינות במסגרת תפקידו, ועוד.

סעיף 1 לכללי האתיקה לשופטים (התשס"ז-2007), קובע כי שופט הינו – "שופט בית המשפט העליון, שופט בית משפט מחוזי, שופט בית משפט שלום ... וכן רשם של בתי המשפט ששופטים אלה מכהנים בהם".

סעיף 32 לכללי האתיקה מורה כי "שופט לא יעיד בהליכים משפטיים אלא אם כן זומן על ידי בית המשפט או באישורו של נשיא בית המשפט העליון..".

אף כי לרשמים בכירים יש סמכויות שיפוט מצומצמות בתחומים מסויימים, הרי שבחינת הסמכויות, כללי האתיקה והפסיקה, מביאים למסקנה כי רשם בכיר ממלא תפקיד בעל אופי שיפוטי ברשות השופטת (ר' בג"צ 379/07 בענין רמזי חוראני).

בפסק דין יוסף המצוין לעיל נקבע כי הרציונל להימנעות מהעדתו של שופט טמון בערכים של "ההגנה על מעמדם של בתי המשפט, אי תלותם והבטחת אמון הציבור בהם".

נוכח המסקנה דלעיל בדבר אופי תפקידו של הרשם, נמצא כי בכל הנוגע לרציונלים בדבר ההימנעות מעדותו של שופט בבית המשפט, אותם רציונלים חלים גם על עדותו של רשם בכיר (ור' גם רע"פ 4230/03 בענין סארי שיבלי).